נספח ז: שאלה בענין חציצה בלולבים המשוחים בחומר

בס"ד אדר ב' תשע"ו

לכבוד הרבנים הגאונים

(לפי סדר הא"ב)

הגאון רבי יעקב אריאל שליט"א,

רב העיר רמת גן ת"ו.

הגאון רבי זלמן נחמיה גולדברג שליט"א

חבר ביה"ד הגדול וראש כולל הישר והטוב.

הגאון רבי אשר זעליג וייס שליט"א.

ראב"ד דרכי תורה ומח"ס "מנחת אשר"

הגאון רבי דב ליאור שליט"א,

רב העיר קרית ארבע היא חברון ת"ו.

הגאון רבי אביגדר נבנצל שליט"א

רב העיר העתיקה פעיה"ק ירושת"ו.

בענין הלולבים שבימינו המצופים בדבק:

עד לפני מעט שנים היה הציבור במדינת ישראל נוטל חלק ניכר מהלולבים מאותם לולבים שהגיעו מאל-עריש שבסיני. כיוון שבשנים האחרונות אותם ישמעאלים אינם מסכימים להעביר את הלולבים משם למדינת ישראל, לכן נאלצו מוכרי הלולבים כאן בארץ לחפש פתרונות אחרים כדי לספק את הצריכה לשם מצוות ארבעת המינים. אחד הפתרונות הינו להתחיל בקטיף הלולבים כבר כחצי שנה לפני חג הסוכות (כך שבינתים צומחים עוד לולבים חדשים על העץ). מחודש ניסן עד סוכות נעשים שנים עשר קטיפים של לולבים בכל עץ. וכדי לשמר את הלולבים, שישארו כטריים, ירוקים ונאים, ובכדי שלא יפתחו העלים, מצפים אותם בשכבת דבק. מכניסים אותם בבתי האריזה לתוך מיכלים שיש בהם דבק נוזלי (כפי שיבואר לקמן), משאירים את הלולבים בתוך המיכלים למשך כדקה או שתים, לאחר מכן מייבשים אותם במשך יום שלם, ומעבירים אותם לבתי קירור עד סמוך לחג.

ישנם שני חומרי ציפוי עיקריים: 1) חומר שמטרתו לקטול פטריות ולמנוע עובש, שהינו מאד דליל ונוזלי. 2) החומר הנ"ל אך בתוספת חומר מגן, שהינו יותר דביק, סמיך וממשי.

את לולבי דרי אין מצפים בחומר המגן אלא רק בשאר החומרים. ואילו את שאר הזנים מצפים בחומר המגן הנ"ל, ומדללים עם הרבה מים ועם עוד שני חומרים נוספים.

בעבר היה מי שציפה את הלולבים בחומר סמיך לבד, ואז הבד"ץ של העדה החרדית פסלו את הלולבים בשל איסור חציצה בין הלולב לבין היד האוחזת בו. אך היום משתמשים בחומר המגן באופן הרבה יותר מדולל.

בשל ציפוי הלולבים באופנים הנ"ל, הרי שהלולב יותר מבריק, ורק אדם מקצועי יכול להבחין האם הלולב הוטבל בחומרים הנ"ל בשל דילולם במים, וכנ"ל. אדם רגיל אינו יכול לזהות זאת.

ישנם שני ועדי כשרות שנותנים כיום הכשר ללולבים: הבד"ץ עדה"ח והכשר של הרב אולמן שליט"א. הבד"ץ נותן הכשר רק ללולבי "דרי" (שבהם אין את החומר המגן). ההכשר כולל בדיקת ההימנק של הלולב, התיומת, איסור חילול שבת ושמיטה (לכאו' ערלה לא צריך לבדוק עפ"י השו"ע יו"ד סי' רצ"ד ס"ב). השגחה זו הינה על כעשרה אחוזים מכלל הלולבים בארץ. כל לולב שהוכנס לעטיפת ניילון מוכיח הדבר שהוא נבדק.

שאלנו האם חוץ מבעיה של חציצה, האם חומרי הציפוי הללו גורמים לכך שהדבר מפריע לכסכס את הלולב בעת הנענועים בברכה ובהלל. ואמרו לי שמצד סוגי הלולבים, ישנם סוגים יותר קשיחים ופחות קשיחים. ואפילו באותו סוג לולבים לעיתים יש הבדל בגמישות בשל שינויים בחלקות הגידול. אך לא ברור שחומרי ציפוי אלה מפריעים לכסכוס בעת הנענועים.

עד כאן הנתונים שקיבלתי משני חקלאים המגדלים ארבעת המינים והינם מומחים בנושא.

ועתה נפנה לצד ההלכתי:

א. לאור דברי השולחן ערוך (בסי' תרנ"א סעי' ז') שהנוטל את ארבעת המינים באופן שיש חציצה בין אחד מארבעת המינים לבין יד הנוטלם, לא יצא י"ח, כשהחציצה הינה על גבי ארבעת המינים או מטעם חציצה, או משום דלא הוי לקיחה תמה [ר' מ"ב (שם סקל"ב). ובספרנו בס"ד הארכנו בכך].

אמנם יש צד להקל בני"ד, דלכאו' הדבק עשוי לכבוד הלולב (שלא יתייבש וכן שלא יפתח), ואולי גם עשוי לנוי, שבזה השו"ע והנו"כ שם הקלו.

אך מאידך יש מהפוס' שהחמירו גבי ארבעת המינים, שאף מים חשיבי חציצה [עפי"ד המשנה למלך (בפ"ב מהל' עבודת יוה"כ ה"ב) שמים חשיבי חציצה בין בשרו לבגדי כהונה. שכ"כ להחמיר לכתחילה גבי ארבעת המינים בס' אורחות חיים (ספינקא סי' תרנ"א סקי"ט). וע"ע בשד"ח (בכללים, מערכת למ"ד כלל קמ"א סקל"ב), בחזו"ע (סוכות הל' ד' מינים סוף הערה מ"ג, עמ' תי"ח – תי"ט), ובס' ארבעת המינים השלם (ויספיש. ח"ב במיל' ססקי"ג דף תכ"ח)].

ב. עוד נראה בס"ד להזכיר כאן את מחלו' הפוס' גבי צביעת הלולב בצבע ירוק, מצד איסור בל תוסיף. שהגאון שבות יעקב (ח"ב סי' כ"ח) כתב שאין בהוספת הצבע משום איסור בל תוסיף, ואילו הא"ר (בסי' תרנ"א סק"ג) כתב שעפי"ד האגודה יש למחות בנוהגים לצבוע הלולב במין הנקרא פיט"ר זיי"ל, וכתב דאפשר דס"ל שאין בו ממשות לחול עליו איסור בל תוסיף, וסיים דהוי דוחק [הב"ד השע"ת (סי' תרמ"ה סעי' ו') והבה"ל (סס"י תרנ"א סוד"ה "משום"].

ג. ובאשר אם בכלל דבק הוי חציצה:

הנה מדברי השו"ע (בסי' תקפ"ו סעי' ח') שכתב בסתם להקל, נראה לכאו' דדבק לא חשיב חציצה. וכן מתבאר מדברי הבה"ל (שם ד"ה "כשדבקו") בשם הרא"ש. וע"ע בשע"ת (הנ"ל) שאם אין בצבע ממשות לא חשיב בל תוסיף, והסיק דהוי דוחק. ומ"מ גבי להדביק לולב אפילו אם כבר נפתחה התיומת, כבר היקל בזה הג"ר ישראל יעקב פישר זצ"ל (כמובא בהסכמתו לס' ארבעת המינים השלם הנ"ל), וטעמו משום שאין בזה איסור בל תוסיף בשאינו מינו, כי הדבק מתבטל ללולב. ועיי"ש שהיקל אף אם כבר נפתחה התיומת או נסדק כהימנק.

לעומת זאת נראה מדברי הרמב"ן שהביא בשו"ע (סי' תקפ"ו סעי' ח') שדבק חשיב שלא במינו והוי חציצה. וכ"כ בשמו בבה"ל (שם ד"ה "כשדיבקו"). וכ"פ בס' מועדים וזמנים (ח"ו סי' ס"ב) שאין מועיל דיבוק ע"י דבק בלולב, דלא חשיב כלקיחה תמה. ונראה מדבריו שגם בני"ד יאסור [כד' הר"ן שהביא המ"ב (בסי' תרנ"א סקל"ב) דנטילה כשאינו אוחז ממש ישירות את הדמ"י לא חשיב לקיחה תמה]. וע"ע בתשובות החת"ס (בקובץ תשובות סי' נ') שג"כ ס"ל שדבק חשיב חציצה גבי לולב. וכ"נ מדברי עוד פוסקי דורנו שהדבק חשיב כאינו מינו ואינו מתבטל. שכן דעת הגרשז"א זצ"ל [ארבעת המינים השלם (עמ' שכ"ד) והליכות שלמה (סוכות פ"י סק"ז)], הגרי"ש אלישיב זצ"ל (ארבעת המינים השלם, שם), וכן דעת הגר"ח קנייבסקי שליט"א [כמובא בס' ארבעת המינים כהלכתם (פ"ב ס"ג)], ושו"ת משנה הלכות (חט"ו סי' קצ"ו)].

נמצאנו למדים שבכלל יש מחלו' אי דבר דק מאוד (כרטיבות המים) חשיבא חציצה או דלא חשיבא לקיחה תמה בלולב. ובאשר לדבק עצמו, ג"כ לכאו' אין הכרע בדבר, ומ"מ כל שהדבק אינו ניכר יש יותר לצדד להקל.

לאור הנ"ל שאלתנו מהי דעת כת"ר שליט"א גבי הלולבים (שלכאו' זהו רוב הלולבים הנמכרים כיום בשוק ארבעת המינים) שהינם מצופים דבק שקוף:

1) האם הדבק בני"ד חשיב חציצה.

2) אם אכן הדבק נחשב כחציצה, האם מספיק לנגבו במגבון לח לצורך הנטילה.

3) אם צריך לנגבו במגבון לח, המותר לעשות כן ביו"ט עצמו אם לא עשה זאת לפני כן.

4) אם הדבק בני"ד לא חשיב חציצה, האם בכל זאת ראוי לכתחי' לנקותו ע"י מגבון לח וכדו' במקום האחיזה.

5) האם עדיף לקנות לולב טרי שנקטף סמוך לחג ולא משחוהו בדבק הנ"ל, שאז כנראה יותר קל לכסכס אותו, למנהג האשכנזים.

אודה לכת"ר שליט"א אם יואיל לענות על שאלותינו אלה. ושכמ"ה.

בברכת התורה

משה הררי

פעיה"ק ירושת"ו