[1]א. ככתוב במחזורים.

[2]ב. מעשה רב (אות ר"ז), וכ"כ בשמו בלוח א"י לגרי"מ טוקצ'ינסקי, וכן יש הנוהגים היום. ולדעת הגר"א אין לומר אז "אבינו מלכנו" במנחה. ור' גם במט"א (סימן תקצ"ו סעיף ד').

[3]ג. ענין אמירת "אבינו מלכנו" הוא פשוט, שהפוסקים שכתבו להתיר לאומרו בשבת התירו לומר זאת בכל תפילות היום. ועוד בענין זה ר' בכה"ח (סימן תקצ"ח סק"ג).

ובענין "צדקתך צדק" ר' מחלוקת מרן והרמ"א (סימן תקצ"ח), ור' כה"ח (שם סק"א) שכתב שאף מבני הספרדים יש שנהגו לא לאומרו. ונהרא נהרא ופשטיה. וע"ע ברמ"א (סי' תר"ב ס"א), כה"ח (סי' תקפ"א סקע"ד, סי' תקצ"ח סק"ה, וסי' תר"ב סקכ"א), בילקוט יוסף (מועדים עמ' 60 הערה י"ג), ובספרנו מקראי קודש הל' יוה"כ (פ"א הערה נ').

האשכנזים המתפללים נוסח ספרד אומרים לאחר "עלינו" קדיש יתום, "לדוד... אורי וישעי", ושוב קדיש יתום.

[4]ד. עיקר ד"ז נזכר ברמ"א (סימן תקפ"ג סעיף ב'). והטעמים לכך ר' במ"ב (סק"ח) כה"ח (סקכ"ט), מחזור אהלי יעקב (בטעמי והלכות "תשליך"), ובמחזור כלבו השלם (עמוד תקפ"ד). ומקור הדין הוא במהרי"ל (הל' רה"ש דף ל"ח). והספרדים החלו לנהוג כך בעקבות האשכנזים לאחר הוראת האר"י ז"ל שיש לנהוג כך. ראה מש"כ כה"ח (שם סק"ל) בשם שעה"כ. ושם גם כתב היכן עושים ה"תשליך". והגר"א נבנצל שליט"א העיר: ואאמו"ר זצ"ל (היינו אביו של הגרא"נ שליט"א) נהג לומר ליד הכותל, ע"פ הפסוק "ומעין מבית ה' יצא" וגו'.

ובעניין מנהג הגר"א ר' במעשה רב (סימן ר"ט). וכ"כ בלוח א"י לגרי"מ טוקצ'ינסקי וש"א, בשמו של הגר"א, וכן נוהגים היום חלק מהפרושים שאינם עושים תשליך.

שאלתי את הג"ר יעקב ניסן רוזנטל זצ"ל, אב"ד חיפה, שהוא גם ראש ישיבת הגר"א בחיפה, גבי המנהג שלא לומר תשליך. ואמר לי הגרי"נ רוזנטל זצ"ל, שגם ההולכים בשיטת הגר"א לא קיבלו לנהוג כמותו בכל הדברים (והזכרתי למשל את ענין חתימת בנ"ר בשם שמים, כמבואר במע"ר סי' ע"ו. וכן נט"י בברכה לפני התפילה, שבזה לא נהגו כגר"א זצ"ל, והסכים עמי הגרי"נ רוזנטל). והוסיף הגרי"נ רוזנטל, שלכן נהגו ב"שערי חסד" פעיה"ק לעשות תשליך סמוך לבור. והנוהגים כגר"א שגרים בחיפה, גם הם עושים תשליך ברה"ש, כשעומדים בבית הכנסת סמוך לחלון הפונה לים. עכת"ד.

עוד בעניני התשליך ראה במ"ב (סי' תקפ"ג סק"ח) וכה"ח (ס"ק כ"ט-ל"ד).

[5]ה. כ"כ בשעה"כ (דף צ'), וכ"כ כה"ח (סימן תקפ"ג סק"ל), והוסיף שם ענין ניעור הבגדים. ור' גם במחזור אהלי יעקב (עמוד 298). וכתב שם (עמוד 299) בשם סידור השל"ה וסידור רי"ע שיש מנערים בגד הציצית, ושמא מדובר בנוהגים ללבוש הציצית על בגדיהם, שהרי יש לנער שולי הגלימה או הבגד העליון.

[6]ו. ככתוב במחזורים. והבקשות שחיבר הגחיד"א זצ"ל כתובות בספרו צפורן שמיר (סי' י"ב).

[7]ז. מה שכתבנו שטוב לעשות ה"תשליך" מחוץ לעיר, כ"כ בשעה"כ (שם), והב"ד כה"ח (סימן תקפ"ג סק"ל), וכ"כ המ"ב (סק"ח).

ענין המקום שיש בו דגים כתב המהרי"ל, והב"ד הדרכי משה (סי' תקפ"ב סק"ב). והטעם לכך ר' בד"מ (שם), במט"מ (סימן תכ"ח), במ"ב (סק"ח) ובכה"ח (סקכ"ט).

[8]ח. מה שכתבנו הזמן לכתחילה, כ"כ בשעה"כ (שם), והב"ד כה"ח (סק"ל). והא דמותר לומר ה"תשליך" לפני מנחה או אף לאחר השקיעה עד הלילה, כ"כ המט"א (סימן תקצ"ח סעי' ד'). וכ"כ במחזור אהלי יעקב (בהלכות "תשליך"). וע"ע כה"ח (סימן תקפ"ג סקל"ד) ובשו"ת דברי משה (ח"א דע"ד,ב', גבי חזרה לביהכ"נ אחר התשליך, אי יחזור מבעוד יום).

[9]ט. את הרישא שמעתי מהגר"מ אליהו זצ"ל, חוץ מענין הבור הריק שאותו כתב כה"ח (שם סק"ל), שכן נהגו בירושלים חסידי בהכ"נ המקובלים "בית-א־ל". ונתן שם כה"ח טעם עפ"י הסוד שאפ"ה זה מועיל. והגר"מ אליהו זצ"ל אמר לי שמ"מ בעינן קצת מים. וגם בבורות בזמן כה"ח היו קצת מים בקרקעיתן, אלא שלא היו ראוים לשתיה. ושאלתיו, מדוע עדיף לעשות "תשליך" מול כוס מים יותר מאשר כנגד ברז שמימיו זורמים, שהרי זה כעין מעין הזורם. ואמר לי שעדיף מקום מקוה מים, וזה לסמל בעלמא. עכת"ד.

[10]י. בענין איסור טלטול חפצים מחוץ לעיר אם אין לו בהם צורך כלל, ראה מרן ורמ"א (סימן תקי"ח סעיף א'), וכן כתב המט"א (סימן תקצ"ח סעיף ה'). והוב"ד בסידור אהלי יעקב (הלכות "תשליך"), וכ"כ שם בשם המט"א את ענין ההיתר לטלטלם בעיר במקום שאין בו עירוב. ור' גם בט"ז (סימן תקי"ח סק"א), ובמ"א (סק"ב) מה שכתבו בשם הרש"ל. ועיין שם במחה"ש (סק"ב) שלמד זאת מהתוס' כתובות (דף ז' ד"ה "מתוך"), וחילק בין טלטול מחוץ לעיר שהוא כרמלית לבין טלטול בתוך העיר גם במקומות שאין בהם עירוב.

ודעת הגר"מ אליהו זצ"ל כפי שהורה לי, שמרן (בסימן תקי"ח) מודה לדברי הרמ"א דמ"מ בעינן צורך קצת, אך לדעתו אסור לטלטל דבר שאינו צריך לו כלל אפילו בעיר אם אין שם עירוב. וזו דעת האוסרים שכתבנו. אך הגר"א בביאורו (בסימן תקי"ח סק"ב) כתב שלדעת מרן מותר לטלטל בכל מקום ביו"ט ואפי' שלא לצורך. וכן משמע ביחו"ד (ח"א סי' נ"ו בהערה).

[11]יא. מה שכתבנו שהאשכנזים דוחים את ה"תשליך" ליו"ט שני אם יו"ט ראשון חל בשבת, זאת כתב הפמ"ג, וכ"כ גם בברכ"י (סימן תקפ"ג) בשם הרמ"ז, וכ"כ השד"ח (מערכת רה"ש סי' ב' סק"ב). וכ"כ קיצור השל"ה, וכ"כ בסידור אהלי יעקב (בהלכ' "תשליך"), וכ"כ המ"ב (סק"ח). ונתנו לכך כמה טעמים, ביניהם שמא יוציאו המחזורים מרל"ר, ואז יקיימו המנהג אך יעברו על איסורי דאו'.

וזהו גם טעמם של הספרדים שדוחים את ה"תשליך" אם נעשה במקום שאין בו עירוב כדין (והיינו אם יש עירוב הנסמך על חוטים). וכ"כ הגר"ע יוסף זצ"ל ביבי"א (ח"ד סימן מ"ז), ויחו"ד (ח"א סימן נ"ו). וכן שמעתי מהגר"מ אליהו זצ"ל לא לומר ה"תשליך" מחוץ לעירוב בשבת. עכת"ד.

ואם התשליך נעשה בתוך שטח העירוב, דעת המתירים לעשות זאת בשבת היא דעת הגר"מ אליהו זצ"ל כפי שהורה לי, וכן נוהגים לעשות בביהכ"נ שלו פה עיה"ק ירושת"ו. ואף הגר"ע יוסף זצ"ל העלה להקל במקום שיש עירוב, וכמ"ש ביבי"א ויחו"ד (שם), אך ביחו"ד הוסיף שמ"מ המחמירים שלא לטלטל בשבת אף במקום שיש עירוב, יכולים לטלטל המחזורים ע"י קטנים שלא הגיעו למצוות. ואכן אחד מבניו של הגר"ע יוסף זצ"ל גילה לאוזני שהוא בקטנותו היה נוהג לטלטל לאביו את הטלית בשבתות. עכת"ד.

והדעה השלישית המחמירה היא דעת הג"ר בן-ציון אבא-שאול זצ"ל, כפי שהורה לי הלכה למעשה לפני כמה שנים.

[12]יב. כ"כ הבא"ח (ש"ר פר' נצבים סקי"ב) בשם ספר תורה לשמה (שי"א שהוא עצמו חיברו, סימן קמ"ה. עיי"ש), וכ"כ בשמו ילקוט יוסף (מועדים, עמוד 35). וע"ע שם בשו"ת תורה לשמה שכתב, שאם לא עשה התשליך ביום א' דרה"ש יעשהו ביום ב'. ואם לא עשה ביום השני יעשהו ביום השלישי. ומשמע מדבריו דשייך לעשותו בכל עשרת ימי תשובה. עיי"ש. וכ"כ האדמו"ר ממונקאטש זצ"ל (בעל המנחת אלעזר) בספרו שער יששכר (ח"ב דקי"ב,ב') וכ"כ בקצה המטה על המט"א (סי' תקצ"ח סקי"ב).

[13]יג. מה שכתבנו שנשים אינן צריכות לומר ה"תשליך", כ"כ קצה המטה (סימן תקצ"ח סק"ז). ומ"מ כפי שכתבנו אין המנהג כך היום, אלא עינינו רואות שנשים רבות הולכות לומר "תשליך", הן ספרדיות והן אשכנזיות. ואף הגר"מ אליהו זצ"ל הורה לי שנשים יכולות לומר "תשליך", ומקבלות שכר על כך. עכת"ד. ומ"מ פשוט הוא שצריכות הן לשמור על גדרי הצניעות, שלא יהיו בחורים עם בתולות יחדו, דאל"כ נמצאו מקיימים המנהג ועוברים על איסורי דאו' של "לא תתורו", ויצא שכרן בהפסדן. וראה מש"כ בערוה"ש (סס"י תקפ"ג) שיש להזהיר שהנשים לא תלכנה לעשות תשליך, ובמקום שהולכות לומר תשליך "מוטב שהאנשים לא ילכו כלל". עיי"ש. וע"ע בבה"ל (סי' תר"צ סי"ז ד"ה "ואין לבטל") מש"כ בשם המ"א. אמנם נראה שד' מרן הח"ח נוטה לד' החת"ס (בשו"ת ח"א סי' קנ"ט) שחלק על המ"א בשל דברי הפר"ח (באו"ח סי' תצ"ו) שהב"ד הריטב"א בפסחים (פ"ד) שאפי' אם נעשה המנהג עפ"י גדולים בעולם, ועכשיו רואים שיש איסור, צריך לבטלו. ושכ"נ מדברי הריב"ש (סי' רנ"ו). עיי"ש. ולפי"ז נראה שגם בני"ד יש לבטל המנהג שגם הנשים באות לומר התשליך. וע"ע בספר אשי ישראל (פמ"ה סעי' פ"ב והערה רכ"ו).

[14]יד. בענין מוצאי רה"ש שחל בחול ר' מרן (סימן תצ"א סעיף א') ובמ"ב (שם סק"א), וכן במרן (סימן תר"א סעיף א').

בענין התוספות שמוסיפים בתפילת העמידה של ערבית דמוצאי רה"ש (כגון "המלך המשפט", "זכרנו לחיים" וכו'), ודין הטועה בהן, ראה מש"כ בס"ד במקראי קודש הל' יוה"כ.

מי ששכח להבדיל במוצאי רה"ש, י"א שיבדיל בצום גדליה ויתן לקטן בן חמש-שש שנים לשתות היין. ר' שד"ח (אס"ד מע' ה' סקט"ו ד"ה "אם שכח"), מ"ב (סי' רצ"ט סקט"ז, בשם הגרע"א זצ"ל), שש"כ (ח"ב עמ' ר"ל בהערה לסעי' כ'. ופס"ב הערה י'), תשובות והנהגות (שטרנבוך, ח"ב סי' שכ"ו), ומה שכתבנו בס"ד במקראי קודש הל' ג' תעניות.

ובענין מוצאי רה"ש שחל בליל שבת, כך הדין כיון שזו קדושה שעולה (שקדושת שבת גדולה מזו של יו"ט) לכן אין מבדילים אלא רק מקדשין.

וכשמוצאי רה"ש חל בליל שבת, אין אומרים בקב"ש "במה מדליקין" (מרן סי' ע"ר ס"ב). ור' לעיל (פ"ג הערה ל"ב). והגר"א נבנצל שליט"א העיר: ובנוסח אשכנז אין אומרים אז מכל קבלת שבת אלא "מזמור שיר ליום השבת" ו"ה' מלך" וקדיש יתום. עכ"ל. ומכל מקום אומרים אז ברכה מעין שבע (מרן סי' רס"ח סי"א), דברכה זו לא מתבטלת בשל מוצאי יו"ט.