נספח ז: מכתב הגר"ש משאש שליט"א, רבה של ירושלים ת"ו.

(הובא בשלמותו בספרנו "מקראי-קודש" הלכות יוה"כ, נספח ה)

בס"ד ט"ז אייר תשנ"ד

לכבוד הרב הגדול, מעוז ומגדול, סיני ועוקר הרים וטוחנן זב"ז,

הג"ר שלום משאש שליט"א,

ראש אבות בתי הדין והרב הראשי פעיה"ק ירושלים ת"ו.

רצינו לשאול את כת"ר שליט"א כמה שאלות בענין שבת ומועדים:

לאחר שחזינו וראינו את דברי כת"ר שליט"א בשו"ת תבואות שמש (חאו"ח סי' ג' וד') ובשו"ת שמש ומגן (ח"ב סי' כ"ו ונ"א) בענין שעון שבת, רצינו לשאול:

1) בית כנסת שקרתה תקלה במערכת החשמל וכבה בו החשמל באמצע תפילת ערבית של שבת או של יוה"כ. האם ניתן לסמוך לדינא על דברי בעל העיטור, דס"ל דשבות לצורך מצוה שרי בשבת, ולהתיר על פיו לפחות במקום מצוה דרבים. ולפי"ז מותר לומר לגוי שיתקן את החשמל שהתקלקל, לצורך תפילת הרבים. ושנראה שכן פסקו להקל הרב המגיד והחיי אדם, וכן המשנה ברורה (סי' רע"ו סקכ"ה) והגר"ע יוסף (בלוית חן סי' י"ז). והרמ"א (בסי' רע"ו סעי' ב') התיר זאת בשעת צורך גדול. או שיש להחמיר בזה כדעת הרי"ף, הרמב"ם והרא"ש, ושכ"פ מרן בסי' ש"ז סעי' ה' (שהתיר רק במקום איסור דרבנן). ואם יש לאסור הדבר, האם לפחות שרי בני"ד לומר לגוי שיאמר לגוי אחר לעשות כן (כדעת שו"ת חוות יאיר סי' נ"ג. וראה גם שו"ת חת"ס חאו"ח סי' ס', וחלק חו"מ סי' קפ"ה). או שאף כן יש לאסור (וכמש"כ המ"ב סי' ש"ז סקכ"ד בשם עבה"ג).

2) במקרה הנ"ל, אם כבה החשמל עקב טעות בסידור השעון שבת (ולא בשל תקלה חשמלית), כיון שהגבאי כוון אותו בטעות שיכבה בשעה מוקדמת מהרצוי. המותר אז ליהודי להקדים את הדלקת החשמל ע"י השעון שבת (שממשיך כמובן לפעול כל הזמן), שבמקום שידלק שוב רק בבוקר, ידלק האור שוב בערב מיד, או לאחר כמה דקות (דהוי גרמא). ואם לאו - המותר לפחות לילד קטן להקדים את הדלקת החשמל לצורך התפילה דרבים, או שגם זה אסור, ורק מותר לומר לגוי שיעשה כן.

3) כנ"ל, המותר להקדים את הדלקת השעון (שממשיך לפעול) אם כבר כבה החשמל, כדי שידלק שוב בשעה מוקדמת, אך לא לצורך רבים אלא רק לצורך יחיד. והאם גם לצורך רשות, ולא לצורך מצוה.

אודה לכת"ר אם יטרח להשיבני מהרה. ושכמ"ה.

משה הררי

ישיבת מרכז הרב

ירושלים

וזו תשובתו:

1) בענין בהכ"נ בליל כפור, שאירעה תקלה בחשמל ונכבה האור, אם יכולים לסמוך על הרמ"א ז"ל משם י"א להתיר שבות א' במקום צורך גדול כזה שלא לבטל תפי' בליל יוהכ"פ, נ"ל פשוט להצטרף לכל אותם פוס' שהביא כבודו, והם הה"מ וחיי אדם ומש"ב רע"ו סקכ"ה. והגר"ע יוסף בלוית חן סי' י"ז. שסמכו על דברי מור"ם ז"ל.

2) בענין הנ"ל. נכבה החשמל ליל כפור מחמת שעון שבת שגבאי בהכ"נ טעה ועשה אותו מוקדם, ונשארו בחשך וצריכים עוד להשאר בבהכ"נ שעתיים או שלש כדי לגמור התפלה, הדבר פשוט לתקן (היינו לכוון - מ.ה.) השעון מחדש שידליק אחרי חצי שעה ומותר, כי זהו רק גרמא לבד. וזהו מותר גם בשבת וגם ביו"ט. ובפרט לצורך רבים, וזה ברור. ובזה נפשט גם ספיקו הנ"ל. שמותר להקדים הדלקת השעון בשעה מוקדמת, וגם שלא לצורך רבים, רק לצורך יחיד בביתו ג"כ מותר כיון שאינו אלא גרמא.

זה נ"ל להשיב, וצויי"מ. החו"פ בירושלים עיה"ק בח' אב הרחמן תשנ"ד לפ"ק.

הרב שלום משאש