נספח ב': פסקי הגר"ש ישראלי זצ"ל

תשובות הג"ר שאול ישראלי (שליט"א) זצ"ל (משנת תשנ"א)

א. לעניין אמירת הלל ביום העצמאות ויום ירושלים בלילה וביום, עם ברכה או בלי ברכה, והאם לומר הלל שלם או חצי הלל. מה הדין. ת': יש לנהוג לפי תקנות הרבנות הראשית לישראל. שאלה: עד כמה שידוע, הרבנות הראשית לא התיחסה בפסקיה לגבי הברכה. מה דעת הרב שליט"א. ת': בזה יש לשאול את הרב שפירא שליט"א, שהוא הרב הראשי לישראל. ש': לפני כשנה שאלתי את הרב שליט"א ואת הרב שפירא שליט"א ונוכחתי לדעת שיש הבדלי דעות לגבי אמירת הלל בברכה ביום ירושלים. תשובה: יש ללכת לפי דעת הרב שפירא שהוא הרב הראשי וכדעתו יש לנהוג גם בשאר בתי הכנסת (את דעת הגר"ש ישראלי ראה בספרו ארץ חמדה, עמ'' ס"ו, שיש לברך על ההלל רק ביומו של יום ירושלים. והגר"א שפירא שליט"א אמר לי בזמנו שלדעתו יש לומר בישיבה הלל ביום העצמאות וביום ירושלים רק ביום, ולא בלילה. ובכל מקרה יש לאומרו בלא ברכה. ובמסגרת תקנות הרבנות הראשית בתחילת כהונתו כרב ראשי, פרסמה הרבנות הראשית, שכל בית כנסת וכל קהילה ימשיכו לנהוג כפי שנהגו עד אז. וראה בגוף הספר מה שכתבנו על כך – מ.ה.). עכת"ד.

ב. המותר להסתפר תספורת הראש ביום העצמאות. ת': אסור. ש': וביום ירושלים. ת': אסור, ובכלל שימתינו עד ראש חודש (הכוונה לראש חודש סיון. וכמובן שזה אמור לנוהגים שלא להסתפר בימי הספירה הסמוכים ליום ירושלים, ולא לנמנעים מלהסתפר עד ל"ג בעומר – מ.ה.). עכת"ד.

ג. המותר להתגלח תגלחת הזקן ביום העצמאות. תשובה: יש המתירים זאת לעצמם. שאלה: האם לדעת הרב מותר הדבר. תשובה: יש המתירים זאת לעצמם. שאלה: והאם מותר ביום ירושלים. תשובה: אסור. עכת"ד.

ד. מהי דעת הרב שליט"א לענין ברכת "שהחיינו" ביום העצמאות בלילה או ביום. ת': אסור לברך ברכה זו. וזאת למרות שהנזיר זצ"ל בירך ברכה זו בשנה הראשונה. שאלה: ומה הדין לגבי יום ירושלים. תשובה: ג"כ אסור. עכת"ד.

ה. האם יהיה מותר להתגלח בערב יום העצמאות מבעוד יום. תשובה: אסור. רק ביום העצמאות עצמו מדובר להתיר. שאלה: האם ההיתר חל מהשקיעה או מצה"כ. תשובה: אין הדבר ברור. עכת"ד.

ו. המותר והצריך לקרוא את קריאת התורה בברכותיה היום העצמאות. תשובה: אסור. לפי תקנת הרבנות הראשית אין קריאת התורה ביום זה. אלא אם כן חל יום זה ביום שני או חמישי שאז ממילא יש קריאת התורה. שאלה: ומה הדין לגבי יום ירושלים. תשובה: כנ"ל, אסור. עכת"ד.

ז. המותר והצריך לקרוא את ההפטרה בברכותיה בשחרית ביום העצמאות. תשובה: יש לקוראה בלי ברכות. שאלה: ומה הדין לענין יום ירושלים. תשובה: יש לנהוג כתקנת הרבנות הראשית. עכת"ד.

ח. כשאומרים את ההלל ביום העצמאות וביום ירושלים, היש לאומרו בתוך התפילה במקום שאומרים בדר"כ את ההלל, או שיש לאומרו רק בגמר התפילה. תשובה: יש לאומרו באמצע התפילה, במקום הקבוע שאומרים אותו בתפילה, ולא בסופה. ואם לא כן, הרי זה כאמירת מזמורי תהילים בסוף התפילה. שאלה: האם הדברים אמורים גם לאותם שאומרים הלל בלא ברכה. תשובה: כן. גם לגביהם. עכת"ד.

ט. האם יש לשנות את נוסח סיום ברכת "השכיבנו" בתפילת ערבית, ולאומרו כמו שמסיימים בשבת או ביו"ט. מה הדין ביום העצמאות וביום ירושלים. תשובה: הן ביום העצמאות והן ביום ירושלים אין לשנות נוסח ברכה זו. וחזר והדגיש זאת. עכת"ד.

י. האם יש לומר תחנון במנחה של ערב יום העצמאות או ערב יום ירושלים. תשובה: כן, אומרים תחנון בנמחה בשני המקרים הללו. אין זה יותר מערב פסח שני (ואז יש מחלוקת בין הפוס' אם לומר תחנון- מ.ה.). עכת"ד.

יא. כאשר יום העצמאות חל ביום שני הראשון של תענית בה"ב. האם יש לדחות את התענית, או לקיימה, וכן לומר את הסליחות של ימי הבה"ב. תשובה: במקרה זה דוחים את ימי בה"ב, כמו של התחנון ביום העצמאות. עכת"ד.

יב. האם יש שינוי באמירת פסוקי דזמרה בשחרית של יום העצמאות. תשובה: כן. זה שונה מיום רגיל. את התחלת פסד"ז אומרים כמו בשבת, כך עד "מזמור שיר ליום השבת", שאותו כבר לא אומרים, ובמקום זה ממשיכים "מזמור שיר חנוכת הבית לדוד". אך אין אומרין "נשמת" וכו'. אלא אחר שירת הים אומרים "ישתבח" כך שהתוספת הינה רק במזמורים. וכל זה למעשה כמו שמתפללים בהושענא רבא. שאלה: האם כל זה אמור גם לגבי יום ירושלים. תשובה: כן. גם לגבי יום ירושלים. עכת"ד.

יג. מי שיום הזכרון של אביו או אמו חל ביום העצמאות או ביום ירושלים, הרשאי לעלות ולהיות שליח ציבור, מצד שימים אלה הינם ימי שמחה. תשובה: אכן הוא רשאי, שהרי גם ביו"ט מותר לו להיות ש"ץ אם אין מישהו אחר שיעלה (ר"ל שאין בזה איסור מעיקר הדין - מ.ה.). שאלה: והאם הוא יעשה אזכרה ביום זה באופן הרגיל. תשובה: כן, כרגיל. ואולי יעשה זאת אחר מנחה. עכת"ד.

יד. בעניין הצפירה ביום הזכרון לחללי צה"ל, האם מי שמהלך ברחוב-ברשות הרבים, בעת הצפירה, הצריך לעמוד. תשובה: שיעמוד. שאלה: האם על בחורי הישיבה לעמוד בעת הצפירה כשהם לומדים באותה עת בבית המדרש. תשובה: אין צורך להפסיק את הלימוד לצורך זה. שאלה: זאת אומרת שבישיבה צריכים להמשיך וללמוד כרגיל. תשובה: אם רוצים אפשר ללמוד באותה עת בעיון בספר, ולא בדיבור. שאלה: האם לדעת הרב יש עדיפות ללמוד או לעמוד בשתיקה. תשובה: מי שרוצה לכבד זאת שיעמוד, ומי שרוצה ללמוד, שילמד בעיון, בלא השמעת קול. עכת"ד.

טו. בשנה שמקדימים את יום העצמאות מיום שישי או שבת ליום חמישי האם כל דיני יום העצמאות נוהגים באותו יום חמישי, או שחלק מהדברים נשארים בה' באייר של אותה שנה. תשובה: כל הדינים חלים באותה שנה ביום חמישי. עכת"ד.

טז. כנ"ל, בשנה שהקדימו את יום העצמאות מיום שישי ליום חמישי, האם יש לנהוג שמחה גם באותו יום שישי (ה' באייר), או שיש לומר בו תחנון וחלים בו כל דיני הספירה. תשובה: באותו יום שישי שחל בה' באייר אומרים תחנון וחלים בו כל דיני הספירה. עכת"ד.

יז. המותר ביום העצמאות לרקוד ולשמוח, כפי שלמשל נוהגים לרקוד לכותל המערבי (ראה במשנה ברוה סי' תצ"ג סק"ב שכתב שאין ראוי להרבות בהם בימי ספירת העומר). תשובה: מותר הדבר ביום העצמאות. עכת"ד.

יח. מהי דעת הרב לגבי הליכה למצעד צבאי ביום העצמאות, מדין "כוחי ועוצם ידי". תשובה: מצד זה אין זו בעיה. שאלה: ומצד ביטול תורה. תשובה: זה תלוי בכל אדם. שאלה: האם לדעת הרב יש לעודד הליכה למצעד כזה. תשובה: במצעד צבאי גדול כמו זה שהיה בזמן ששת הימים, בזה יש יותר כבוד שמים, ויש מקום לעודד הליכה אליו. אך היום אין מצעדים כאלה. עכת"ד.

יט. האם יש לברך את ברכת "שחלק מכבודו ליראיו" כשהנשיא או ראש הממשלה מגיעים לישיבה ביום ירושלים. תשובה: אין לברך עליהם ברכה זו. ובכלל דעתי שלא לברך עליהם משום שלא נאמר עליהם "ליראיו". שאלה: א"כ המותר לברך ברכה זו כשרואים דתי שמגיע לישיבה. תשובה: גם אז אין לברך ברכה זו, כיון שלמעשה אין לו כח לפועל, והוא פועל יחד עם כל חברי הממשלה. ועוד, שהרי הוא פועל מכח הציבור והכנסת, והציבור יכול להורידו ממשרתו. ומאותה הסיבה אין לברך בארץ אפי' כשרואים את ראש הממשלה, כיון שיכולים להורידו. עכת"ד.

כ. האם יש איסור "לא תתגודדו" כשמתפללים במנין שחלקו אומר תחנון וחלקו אומר "הלל". תשובה: במקרה זה אף אם חלק מהמנין אומרים תחנון, אין שייך איסור "לא תתגודדו", שהרי הם לא באים לשאול אותנו לגבי אמירת התחנון. שאלה: האם הדין כן גם אם הדבר אמור כשבני מנין אחד אומרים תחנון, ובני מנין סמוך אומרים "הלל", כגון בכותל המערבי. תשובה: כן. גם שם לא שייך איסור "לא תתגודדו". והוסיף, שאין לנו שליטה על מה שקורה בכותל (לגבי קביעת סדרי התפילות- מ.ה.). עכת"ד.

כא. האם שייך איסור "לא תתגודדו" אם חלק מבני הישיבה מתגלחים ביום העצמאות וחלקם אינם מתגלחים. תשובה: אין בכך בעיה של "לא תתגודדו". ובכלל, מי שלא התגלח, אפשר לתלות בזה שהוא רוצה לגדל זקן. עכת"ד.

כב. בעניין הליכה לצעדות לאומיות הקיימות בדר"כ ביום העצמאות. מהי דעת הרב שליט"א ע"כ, מצד שהצעדות מעורבות, ואין הפרדה בין גברים לנשים, במיוחד נשאלת השאלה לגבי בחורים רווקים. תשובה: אין בצעדות אלה בעיה של תערובת אנשים ונשים, הרי אין שום מגע פיזי ביניהם. שאלה: ומה מצד ביטול תורה. תשובה: זה תלוי בכל אדם באופן אישי. ומכל מקום יש ערך לצעדות כאלה. שאלה: האם יש לעודד הליכת אברכים ובחורים לצעדות אלה. תשובה: אם זו צעדה מעבר לקו (ר"ל מעבר לקו הירוק - מ.ה.), יש ענין לעודד את הדבר, שאז זה כמו הפגנה (ר"ל הפגנת כח של הציבור הלאומי - מ.ה.). עכת"ד.

עד כאן דברי הגר"ש ישראלי (שליט"א) זצ"ל.