מקראי קודש

אודות בית

נספח ג: מכתב הגר"ד ליאור שליט"א, רבה של קרית ארבע - חברון, וראש הישיבה .

בס"ד, תמוז תשנ"ח

לכבוד

משה הררי

השלום והברכה וכט"ס!

אחדש"ה כיאות,

קבלתי את מכתבך ובו כמה וכמה שאלות שנתבקשתי ע"י לחוות את דעתי בנידון והנני משתדל להשיב בקצרה מה שנראה לענ"ד.

א. בהדלקת אור חשמל בשבת ע"י נורת להט או כל מקום שיש בו חוט להט שהוא גחלת של מתכת, נראה שהאיסור הוא משום מבעיר כמו שיטת הרמב"ם והאיסור הוא מדאורייתא כמו שכתב הרמב"ם.

ב. הפעלת מכשיר חשמלי שאין בו חוט להט כגון מאוורר שפועל ע"י זרימת חשמל בחוטים ואין בו הבערת גחלת נראה לענ"ד שאין כאן איסור תורה של מתקן מנא היות ועצם הכלי הוא כבר גמור, וכעת זה הוא דרך שימושו בלבד, באם מכניסים בו זרם הוא מסתובב אבל לא שע"י הזרם הוא נהפך לכלי, ולכן כל האיסור הוא רק מדרבנן.

ג. נאון שאין בו חוט להט אלא שהמעגל החשמלי נסגר ע"י זרימת גז הנאון בתוך הנורה שבה הוא מאיר, נראה שאיסורו הוא מדין מוליד ואיסורו מדרבנן בלבד (ובעל-פה הוסיף שאין זה דומה להדלקת כלי חשמלי רגיל ללא גש"מ כיון שפה יש בזה מוליד אור ולא תיקון כלי - מ.ה.).

ד. זרם שזורם במעגל חשמלי שחלקו במים, כפי שכתבת במכשיר אדים חמים, נראה שהיות וזה מחמם את האדים יש בזה בפשטות דין מבשל, אולם אם זה מפעיל מכשיר חשמלי ללא חימום מים יהיה דינו כמו הפעלת כל כלי אחר שיש בזה מתקן מנא מדרבנן בלבד.

ה. ביחס לכיבוי מכשירים חשמליים או ליתר דיוק הפסקת פעולתן בחוט להט, זה כיבוי גחלת של מתכת שאיסורו מדרבנן, אולם הפסקת פעולות כמו מאוורר או מכשיר אדים איני רואה בזה איסור מכבה מדרבנן, אולם מאידך גיסא אין להתיר לעשות פעולות כאלה בשבת, היות ובעיני הציבור זה נראה כמכבה ויש כלל בהלכה שאין להורות בדבר שנראה לציבור שהתיר דבר האסור (ע' ש"ע יור"ד ס' רמ"ב סעי' י' ובש"ך שם א"ק י"ז).

תשובה ב'

ו. במקרה והאזעקה הופעלה בשבת במכונית או בחנות וזה מפריע לאנשים. לא מיבעיא בלילה אלא אפילו ביום נראה לענ"ד שיהיה מותר לכבות לפי הטעמים שכתבתי לך, אז היות וזה מפריע לרבים ולגבי הפרעה לשינה יש לזה לדעתי גדר כמו חולים רבים שלדעת המ"ב (כוונתו לבה"ל סס"י רע"ח, כפי שאמר לי בע"פ - מ.ה.), מותר לכבות בידים את הנר ועדיף שיעשה ע"י ישראל שומר שבת ולא לומר לאחרים. ולגבי יום טוב לא נראה שיש מקום להקל יותר בנידון היות ולפי דעת הרמב"ם לא הותר כיבוי ביום טוב לצורך אוכל נפש ולדעת הרא"ש רק לצורך אוכל נפש מותר (יש להעיר שהגרד"ל שליט"א התייחס רק לכיבוי אזעקה שכרוך בכיבוי גחלת של מתכת, אך לא לאזעקה שכיבויה כרוך בהדלקת נורות להט בצידי המכונית, כפי שמצוי היום. ואישר זאת בעל פה - מ.ה.).

ז. להכנס לחדר במלון שיש עין אלקטרונית המדליקה את הנורה והמזגן, נראה שאם הוא צריך לשירותים אזי יסמוך על שיטות שפסיק רישא דלא ניחא (בס"ד נלע"ד שכוונתו דהוי פס"ר דלא איכפת ליה, שלרוה"פ דינו כלא ניח"ל - מ.ה.) מותר ויכנס. והוא הדין אם נכנס לשירותים וכעת רוצה לצאת ואינו יכול להשאר שמה עד צאת השבת יסמוך על שיטת הערוך וכן גם דעת הרמב"ם לפי העמק שאלה (נלע"ד שא"צ בני"ד לסמוך על שיטת הערוך, דהוא מישתעי בפס"ר דלניח"ל באיסור דאו', והכא הוי כיבוי דרבנן. ובפס"ר דלניח"ל באיסור דרבנן הקלו כבר כמה אחרו', כגון הבאר יצחק - מ.ה.). וכן נכון שיפתח הדלת בשינוי ברגל, אבל ביד שמאל לא מקרי שינוי. שיטת הח"א היא דבכל המלאכות פרט לכתיבה אם עושה בכל יד חייב ומביאו המ"ב להלכה סי' ש"מ.

וכן אם יש ספק אם יש חוט להט זה פסיק רישא למפרע שהמ"ב בסימן שט"ז מביא הרבה פוסקים שמקילים וכמובן גם כאן יש לצרף את הסברה הזאת.

בכבוד רב

הרב דוב ליאור

רב העיר וראש הישיבה