מקראי קודש

אודות בית

פרק יז: שבוע שחל בו תשעה באב, זמן חלוּתוֹ

א. כאשר תשעה באב חל בשבת ונדחה ליום ראשון, ישנן כמה דעות בדבר: יש אומרים שבאותה שנה אין חלים כלל הדינים השייכים לשבוע שחל בו תשעה באב (כנזכר בפרקים הקודמים והבאים). דעה שניה סוברת שיש להחמיר בכך בכל השבוע שלפני תשעה באב, ומותר להסתפר, לכבס וכדומה רק בימי חמישי וששי באותו שבוע. ודעה שלישית סוברת שיש להקל בכל השבוע שלפניו מלבד בימי חמישי וששי שדוקא בהם יש לאסור להסתפר ולכבס. ולמעשה יש להקל כדעה הראשונה, ובאותה שנה לא חלים האיסורים השייכים לשבוע שחל בו תשעה באב.


במה דברים אמורים, לספרדים. אך לאשכנזים כמעט אין הבדל מתי חל תשעה באב, כיון שהם נוהגים להחמיר בדיני בין המצרים כבר מי"ז בתמוז או לפחות מראש חודש אב.


הערות


[1]א. מרן (סעי' ד'). מ"ב (סקל"ח). וע"ע גבי מחלו' זו בטור ובב"י (סי' זה).


[2]ב. טור בשם הסמ"ג והסמ"ק. מרן (שם) בשם יש מי שאומר. וראה בכה"ח (סקע"ח) שיש לחשוש לדעה זו לכתחילה.


[3]ג. ראה ב"י בשם הכלבו. בא"ח (דברים, סעי' י"ב). כה"ח (סקע"ח).


[4]ד. כ"כ השו"ג וש"א. ופשוט, מדין סתם ויש מי שאומר (ר' מה שכתבנו ע"כ במקו"ד הל' ליל הסדר). וכן הורה לי הגר"מ אליהו שליט"א שכן נהגו, ומ"מ יכבס בצנעה. ויש חוששים אז למש"כ הרב עיני בהגהותיו לסידור חוקת עולם שיש להחמיר כך כבר מר"ח. אך מעיקר הדין שרי עכת"ד. וע"ע בכה"ח (ס"ק ע"ד_פ"ב), ביחו"ד (ח"ג סי' ל"ט) ובילקו"י (עמ' 564 סעי' י"ד).


[5]ה. פמ"ג בא"א (סקי"ז). משנ"ב בשעה"צ (סק"מ), כה"ח (סקע"ז), ור' רמ"א (סוף סעי' י'), ורק לבני עדות המזרח יש נ"מ בכך.


וכתבנו שכמעט אין הבדל בזה, אף שלמעשה ישנם מיקרים בודדים שגם לאשכנזים יש נ"מ בזה. ראה למשל במ"ב (סקפ"ב, לענין תספורת של קטנים, סקע"ז, סקמ"ג לענין כיבוס בגדי גויים), ובה"ל (ס"ז ד"ה "ונהגו").