מקראי קודש

אודות בית

פרק י"ז: יום ירושלים שחל ביום ראשון או שישי

פתיחה

א. לפי לוח השנה האמיתי (-היהודי), יום כ"ח באייר, שנקבע שהוא יום ירושלים, יכול לחול רק בארבעה ימים בשבוע: יום ראשון בשבת, יום שני, יום רביעי ויום שישי (ואכן יום ירושלים לא יכול לחול בשבת).

ב. לאור זאת דנו הפוסקים כיצד יש לנהוג כשיום ירושלים חל ביום ראשון או ביום שישי. האם בשל סמיכותו לשבת, משתנה זמנו של יום טוב זה, ומקדימים או מאחרים אותו. ואם אכן משתנה זמנו, להקדים או לאחר, במה מתבטא שינוי זמנו: האם לענין הטקסים, החגיגות, הצעדות ("ריקודגלים" וכדומה), או גם לענין שמחת היום (הכוללת ביטול הלכות האבלות, כמניעת הספד, תספורת וגילוח, מנגינות וכדומה). וכן האם הדבר משפיע על זמני התפילות המיוחדות ליום ירושלים (למשל, האם אומרים את ההלל ביום כ"ח באייר – המקורי, או שהוא נאמר דווקא בזמן שהוחלט לחוג את יום ירושלים).

וכפי שבס"ד כתבנו לעיל (בפרק י' סעיף ו'), הרי ששני הדברים האחרונים (שמחת היום והתפילות) אינם כרוכים בחילול שבת, ולכן יש יותר מקום לומר, שלגביהם אין להזיז את זמן חלוּת היום.

כשכ"ח באייר חל ביום שישי – האם משתנה זמן הטקסים, החגיגות וכדומה

ג. נחלקו הפוסקים באשר לזמן קיום הטקסים, החגיגות וכדומה, במקרה זה. יש אומרים שכיוון שיום כ"ח באייר חל ביום שישי, הרי שיש להקדים את הטקסים והחגיגות ליום חמישי, מחשש של חילול שבת. ואחרים אומרים, שכיוון שממילא עיקר החגיגות והטקסים נעשים אצל הציבור הדתי-לאומי, ששם אין חשש שיחללו שבת, לכן אין לשנות את זמן חגיגות יום ירושלים, ולכן אין צורך להקדים את יום ירושלים. ומכל מקום ברור לכולם, שאת האירוע הנקרא "ריקודגלים", שבו משתתפים אלפים רבים, יש להקדימו ליום חמישי.

כשכ"ח באייר חל ביום שישי – האם משתנה זמן שמחת היום וזמן התפילות

ד. ובאשר לקיום זמן השמחה, המתבטא בביטול הלכות האבלות, הרי שהסכימו הפוסקים שאין לשנות את זמן השמחה, ויש להשאירו ליום כ"ח באייר. וכן זמן תפילות היום אינו משתנה, אלא מתפללים אותן באותו יום שישי.

כשכ"ח באייר חל ביום ראשון – האם משתנה זמן הטקסים, זמן שמחת היום והתפילות

ה. כשכ"ח באייר חל ביום ראשון, הרי שזמן שמחת היום וזמן התפילות נשארים ביום כ"ח באייר. ואילו את הטקסים, החגיגות והעצרות למיניהן, יש לקיימן בזמנן רק באופן כזה שאין שום חשש כלל ועיקר לחילול שבת כלשהו. אך אם יש חשש כלשהו, ואפילו הקטן ביותר, חובה לדחותן ליום הבא.

ויהי רצון מלפני אבינו שבשמים, שכשם שהוקמה מדינת ישראל כמה שעות לפני תום המנדט הבריטי, וזאת כדי להמנע מחילול שבת, כך נזכה לשמירת השבת על ידי כל עם ישראל. ובזכות שמירת השבת נזכה לגאולה השלמה בקרוב ממש. אמן!!!

תושלב"ע

הערות


[1]

נז. ג"ז שם (בפ"ו הערות א' וי"ב).


וה' יצילנו מברכות לבטלה ומשאר טעויות, ומתורתו יראנו נפלאות,


הן לכלל ישראל (בפרט בימים אלה – ימי המלחמה בשנת תשפ"ד) והן לפרטים.


ויעשה לנו ניסים ותשועות, כמו שעשה לנו בימי מלחמת ששת הימים, שכיבוש ירושלים היה לִבה של המלחמה, ועל כך אנו חוגגים את יום ירושלים.


וכל זה במהרה, ולמען שמו באהבה. אמן!!!


א. כפי שבס"ד כתבנו לעיל (בפ"י הערה א'). עיי"ש גבי חשיבות השימוש בלוח היהודי, האיסור להשתמש בלוח הנקרא לועזי, שבאמת הוא לפי הנצרות הטמאה. וע"ע שם שכ"ז נכון כל זמן שאין קובעים את החודשים עפ"י הראיה.


[2]

ב. עפ"י מה שבס"ד כתבנו לעיל (בפ"י סעי' א'), שה' באייר יכול לחול רק בימי ב', ד', ו', ז'. והרי יום כ"ח באייר חל יומיים מאוחר יותר מימות השבוע, הרי שיום ירושלים יכול לחול רק בימי ראשון בשבוע, יום שני, יום רביעי ויום שישי. ועיי"ש (בהערה א') כיצד נעשו חשבונות אלה, עפ"י ס' היוצו"ר (דשכ"ז–שכ"ח).


[3]

ג. עפ"י האמור בהערה הקודמת.


[4]

ד. כדלקמן בהמשך פרקנו.


[5]

ה. מבוסס על מש"כ בס"ד לעיל (בפ"י סעי' ה').


[6]

ו. עפ"י האמור לעיל (בפ"י סעי' ו' וז').


[7]

ז. עפ"י האמור לעיל (בפ"י סעי' ו' וח').


[8]

ח. כנ"ל (בפ"י הערות ט"ו וט"ז).


[9]

ט. ד' הסוברים שיש להקדים את הטקסים, העצרות וכדו' ליום חמישי, זו ד' הגר"ש גורן זצ"ל, כפי שכתוב בסדרי התפילה שהתפרסמו בשם הרה"ר בשנת תשל"ו [הב"ד בס' היוצו"ר (מהדו' תשמ"ה, דשצ"א סק"א)]. וטעמו, משום שבעליית עולי הרגל (ר"ל הבאים לירושלים לשמוח בשמחתה בריקודים וכדו'), או בשובם לבתיהם, עלול הדבר להביא לידי חילול שבת. ועיי"ש כמה טעמים עפ"י הראשו', מדוע להקדים ולא לאחר את יום ירושלים. ע"כ. וע"ע בדבח"ב (ח"ה. מהדו' תשע"ד, דקכ"ח הערה 13) שהזכיר שיש טקסים המוקדמים בכה"ג ליום חמישי.


[10]

י. כ"כ הגר"א שפירא זצ"ל במכתב (שהעתקו המוקלד נמצא בידי) אל זבולון אורלב (בתאריך ח' אדר א' תשמ"ט), וז"ל: כאשר יום ירושלים חל ביום שישי, אין צורך להקדים אותו ליום חמישי, ואין חשש שיגיעו לחילולי שבת, כיוון שרוב האירועים של יום ירושלים מתקיימים בלילה. והאירועים ביום הם אירועים פנימיים שלא מצריכים חילול שבת מצד רשויות המדינה. עכ"ל. וכ"כ הגר"י אריאל שליט"א במכתבו אלינו (לקמן בנספח ו' תשו' ג'), שיום ירושלים שחל ביום שישי, לא מקדימים ליום חמישי. וטעמו, כי אין חשש לחילול שבת. עכ"ד. וכ"כ הגר"ד ליאור שליט"א בדבח"ב (ח"ב עמ' 274 סי' תקל"ג וח"ה דקכ"ז הערה 12. ובמהדו' תשמ"ה דקכ"ח) וטעמו, שכיוון שאין זה יום שבתון, ורוב החוגגים הם אנשי הציבור הדתי לאומי, לכן אין בעיה של חשש חילול שבת (חוץ מהריקודגלים, כדלקמן בהערה הבאה).


ומ"מ לי הקטן ק"ק על מ"ד זה, שאין חשש לחילול שבת. דזה נכון גבי החוגגים עצמם, אך מצד אנשי המשטרה שנערכים לשמור על החוגגים הרבים לאלפיהם, ובפרט שמביאים לשם כך שוטרים רבים מהמחוז הצפוני והדרומי, הרי שכן כרוך הדבר בחי"ש של אנשי המשטרה שצריכים לחזור לבתיהם. ואין לומר ע"כ "הלעיטהו לרשע". ולכן צ"ע גבי טעמם של הסוברים להשאיר את החגיגות ביום שישי.


[11]

יא. כ"כ הגר"ד ליאור שליט"א בדבח"ב (ח"ב עמ' 274), שלמרות שאת שאר הטקסים אין מקדימים, מ"מ את הריקודגלים כן מקדימים, מפני שהוא אירוע המוני. עכ"ד. ואכן כך למעשה נוהגים, להקדים את הריקודגלים ליום חמישי אחה"צ.


תוך כדי דיונים אלה נשאלה השאלה, לגבי אותם שמנהגם להיות באבלות גם לאחר ל"ג בעומר [כנ"ל (בפרק ח' הערה א') שיש מהאשכנזים הנוהגים לסיים את אבלות ספירת העומר רק בג' סיוון. ויש הנוהגים לסיימה רק בשבועות]. א"כ כיצד ינהגו הם לענין הריקודגלים, כשיום כ"ח באייר חל ביום שישי, ואז הריקודגלים מוקדם ליום חמישי, כך שההיתר של שמחת היום אינו קיים לדידם בענין הריקודגלים. ושאלתי את הג"ר יעקב אריאל שליט"א ע"כ, וענה לי שלמעשה יש להתיר להיות בריקודגלים אף לאנשים שזה מנהגם. ואמר כמה טעמים להיתר. ראשית, למעשה בריקודגלים לא רוקדים אלא הולכים עם דגלים, כי ריקוד נקרא מה שרוקדים למשל לפני חתן וכלה. וגם לאחר ששאלתיו, שהרי בכל זאת האווירה שם הינה שמחה וצוהלת, בכל זאת אמר הגרי"א שמותר הדבר. ועוד הוסיף ושאלני, מה אומר על כך, שיש מנהג בצפת ללכת בריקודים עם ספר תורה, מצפת למירון. ועושים זאת ביום ל"ב בעומר, עוד לפני ל"ג בעומר. והוסיף שא"כ יש לעיתים התייחסות אחרת לאבלות. ולבסוף אמר עוד טעם להיתר בני"ד, שיש להקל בענין זה "משום כבוד ירושלים". עכת"ד. וא"כ למעשה התיר זאת הגרי"א שליט"א אף לנוהגים לסיים את אבלות הספירה לאחר כ"ח באייר.


[12]

יב. לא מצאתי אף פוסק שאומר שיש להקדים את זמן השמחה ליום חמישי. ומ"מ במכתב הגר"א שפירא זצ"ל הנ"ל (בהערה י'), מתבאר שאין להקדים את זמן השמחה (שהרי אף את הטקסים פסק שאין להקדים. וא"כ כ"ש זמן השמחה, שאינו כרוך בחששות של חילולי שבת, שאין להקדימו). וכן משמע ממכתב הגר"י אריאל שליט"א דלקמן בנספחים (שאם את הטקסים ס"ל שאין להקדים, כ"ש גבי זמן השמחה, שאין בו חשש לחילול שבת, וכנ"ל). וכ"מ מדברי הגר"ד ליאור שליט"א, בדבח"ב (ח"ב וח"ה, שם).


[13]

יג. גם בני"ד לא מצאתי אף פוסק דס"ל שיש להקדים התפילות, שהרי בני"ד לא קיים הטעם של הקדמת התפילות ביום העצמאות (כנ"ל בפ"י סעי' ח'). ואכן בס"ד מצאנו כמה פוס' דס"ל שאין להקדים התפילות של היום, אלא להשאירן ביום שישי. שכ"כ הגר"ש גורן זצ"ל בס' תוהשוה"מ (עיי"ש בעמ' 446, 432). והב"ד גם בס' היוצו"ר (מהדו' תשמ"ה דשצ"א. עיי"ש הטעם). וכ"כ הגר"א שפירא זצ"ל במכתבו הנ"ל (בהערה י'). וכ"כ הגר"י אריאל שליט"א בשו"ת באהלה ש"ת (ח"ב עמ' 269 סס"י ע"ג). וכ"כ בדבח"ב (ח"ב וח"ה שם). עיי"ש את טעמם.


[14]

יד. בס"ד כן מסתבר, שהרי אין סיבה לאחר את התפילות ושמחת היום, דבני"ד לא קיים הטעם ששינוי את זמן התפילות גבי יום העצמאות.