מקראי קודש

אודות בית

פרק י: צחצוח נעלים

א. אפילו בשבוע שחל בו תשעה באב מותר להוריד לכלוך ואבק מהנעלים, ולדעת רוב הפוסקים מותר אז גם למרוח עליהן משחת נעלים ולהבריקן. ויש מי שאוסר להבריקן מראש חודש אב, ומתיר רק למרוח עליהן משחה. ולכבוד שבת אין להחמיר בכך כלל.


הערות


[1]א. כ"כ במועדים וזמנים (ח"ה סי' של"ח, ובהוספות שבח"ח עמ' פ"ה), ופסתש"ו (סי' תקנ"א הערה 151).


[2]ב. בענין צחצוח נעלים, הטעם לאסור הינו מצד דדמי לכיבוס. והזכירו טעם זה (אף שרובם לא פסקוהו להלכה) האג"מ, יבי"א, קובץ מבית הלוי (פסקי הגר"ש ווזנר שליט"א), ומועדים וזמנים, וכדלקמן. וטעם הדוחים טעם זה, משום שאין כיבוס בעור (יבי"א ח"ג סי' ל"א) וכן עפ"י הגמ' בזבחים (דצ"ד,ב') דכל כיבוס דלית ביה כסכוס לא שמיה כיבוס. ופרש"י שמשפשף ידיו זו על זו כדרך המכבסים בגדים (ר' נט"ג פל"ה ס"ל).


לפי הטעם הנ"ל יוצא שאם יש לאסור, ה"ז למנהג האשכנזים מר"ח אב, ולספרדים רק בשבוע שח"ב ט"ב.


ולמעשה : בענין להשחיר (היינו למרוח משחה) בלי להבריק, אמנם כ' בשו"ת שלמת חיים [(ח"ד סי' ד' סקכ"ד). הב"ד פסתש"ו (סי' תקנ"א סקכ"ח) ומועו"ז (שם)] בשם הגרי"ח זוננפלד זצ"ל לאסור, אלא שכבר רבו המתירים בזה. שכ"כ להתיר הגרמ"פ זצ"ל באג"מ (חאו"ח ח"ג סי' פ'), שאם הוסר הצבע השחור אין טעם לאסור. וכ"כ להתיר ביבי"א (ח"ג סי' ל"א), וכן הורו לי לדינא הגר"ש ישראלי זצ"ל והגר"מ אליהו שליט"א. וכן נראה ממועו"ז (שם) שכתב שאם הושחרו במשחה ובמברשת בלי להבריק, נראה מדבריו דשרי (ולא כמש"כ בשמו בפסתש"ו סקכ"ח). וא"כ רוה"פ מקילים בזה וכן כתבנו בהלכות.


ואם גם מבריק את הצבע, גם בזה רבו המתירים. שכ"כ ביבי"א (שם) דשרי אף בשבוע שח"ב ט"ב, ולא חילק בין מבריק ללא מבריק. וכ"כ בילקו"י (עמ' 565 סי"ז), וכן הורה לי הגר"ש ישראלי זצ"ל דשרי, וכ"כ בקובץ מבית לוי (אב תשנ"ח. עמ' כ"ט ס"י) בשם הגר"ש ווזנר שליט"א, וכתב שצחצוח נעלים שהתלכלכו מותר כרגיל, משום שאינו אלא הסרת לכלוך ואינו בכלל גזירת כיבוס. עכ"ל. וכן הורה לי לדינא הגר"מ אליהו שליט"א.


אמנם הגרמ"פ באג"מ (שם) יצא לחלק, וכתב שאף שלא שייך בזה כיבוס אך כך מסתבר לאסור להבריק. ורק להשחיר בלי הברקה שרי. וכ"מ ממועו"ז (שם), שכתב שאם הושחרו באופן שמבריקים "ראוי לא ללבוש" דהוי כבגד מכובס.


נמצאנו למדים שד' רוה"פ להתיר, ואילו הגרמ"פ מחמיר בזה. וכתבנו שלדעתו אסור הדבר מר"ח אב שכן עולה מדבריו שכתב (כדלקמן) שהמקילים בשבת ללבוש בגדי שבת שרי להם לצחצח ולהבריק. משמע שלאחרים אסור. וא"כ האיסור הינו לפני שבת, והיינו מר"ח. דלפני ר"ח לא מסתבר לאסור, דהא אפי' כיבוס לא נאסר אז, ואין זו נעל חדשה שיברך עליה "שהחיינו".


[3]ג. כתב ביבי"א (ח"ג שם) דאף לנוהגים שלא להחליף בגדי שבת בשבת חזון (כרמ"א בסעי' א') מ"מ לצחצח נעלים שרי. וכ"כ להתיר בקובץ מבית לוי (שם) בשם הגר"ש ווזנר שליט"א. ובאג"מ (שם) כ' שאלה הלובשים בגדי שבת בשבת חזון שרי אף להבריק, ומשמע שלמחמירים בזה אסור לצחצח. אמנם נראה שכיום כמעט שאין מחמירים בזה, וכ"כ גם בפסתש"ו (ססקכ"ח). וע"ע במועו"ז (שם) שכתב דשרי לכבוד שבת לצחצח "וראוי" לא להבריק. ונראה שאין כן ד' רוה"פ, אלא להקל. ור' מש"כ כבר הפוס' על המחמירים שלא ללכת בבגדי שבת בשבת חזון (ר' למשל ביבי"א ח"ג סי' ל"א שהביא פוס' רבים שדחו חומרא זו בשל דברי הגמ' בשבת שיש לכבד השבת בכסות נקיה). ודיינו שהחמירו בבגדים, והבו דלא לוסיף עלה.