מקראי קודש

אודות בית

פרק י"ד: ברכות "שהחיינו" ו"שעשה ניסים" – ביום ירושלים

א. ביום ירושלים אין מברכים את ברכת "שהחיינו" על עיצומו של היום.

ב. כמו כן אין מברכים ביום ירושלים את ברכת "שעשה ניסים".

הערות


[1]

כה. עיי"ש (בפ"ד הערות מ"ד ומ"ה).


א. אמנם הגרח"ד הלוי בס' דת ומדינה (עמ' 103) כ' שלדעתו יש לברך ביום ירושלים את ברכת "שהחיינו". אלא שבכמה וכמה דברים גבי יוהע"צ ויויר"ו התנה הגרחד"ה זצ"ל את דבריו בהסכמת הרה"ר. ואכן גבי ני"ד, מדברי החלטות הרבנות הראשית עולה שאין לברך ברכה זו ביויר"ו [ר' בס' היוצו"ר (דשנ"ג)].


ולמעשה, נוסף להחלטת הרה"ר הזו, גם הגר"ש ישראלי זצ"ל הורה לי שאין לברך ברכת "שהחיינו" היום ירושלים [כדלקמן בנספחים (נספח ב')]. גם בשו"ת ישכי"ע (ח"ח בהשמטות בסי' ד' תשו' ד' סק"ג) כ' שאין לברך "שהחיינו", אלא לכל היותר שיברך "הטוב והמיטיב". אך ג"ז לא כתב בצורה מפורשת.


וכ"כ גם הגר"י אריאל שליט"א, במכתבו אלינו [כדלקמן (בנספח ה')], שהכל הולך לפי פסקי הרבנות הראשית, וזו פסקה שצריך לומר רק הלל ולא ברכת "שהחיינו".


וכ"נ גם ד' הגר"ד ליאור שלט"א, הן במכתבו אלינו, כדלקמן בנספחים (נספח ז' תשו' ג'). וכן מבואר יותר בדבריו בשו"ת דבח"ב (ח"ב סי' תקל"א, וח"ב דקכ"ח הערה 15, ובדקל"ו הערה 50). אמנם לא כ"כ זכיתי להבין את דברי רבנו הגרד"ל שליט"א. שהרי גבי יוהע"צ דעתו הינה שיש לברך את ברכת "שהחיינו" (כנ"ל בפ"ה הערה א'), עפי"ד בדבח"ב (ח"ב עמ' 273 סי' תקל"א. ובח"ה דקכ"ו ס"ד). וכתב שם (בח"ב עמ' 272 סי' תקכ"ח) שיום ירושלים הינו יותר גדול מיום העצמאות. א"כ כ"ש שיש לברך את ברכת "שהחיינו" ביום ירושלים, ומדוע למעשה פסק הן בספריו והן במכתבו אלינו, שלמעשה אין לברך "שהחיינו" ביום ירושלים. ושמא יש לחלק בין סוגי ההודאות. ובס"ד עוד חשבנו לתרץ, דאה"נ, באמת לדעת הגרד"ל שליט"א צריך לברך ברכה זו גם ביום ירושלים, דק"ו מיוהע"צ. אך כיוון שלדעתו העם לא מתאים עדיין לכך, לכן אינו מורה לברך ברכה זו. וצ"ע. מ"מ לא הצלחתי לשאול את הגרד"ל שליט"א ע"כ.


יצויין, שאף בסידור הקיבוה"ד, למרות שלגבי יום העצמאות הם כתבו לברך "שהחיינו", מ"מ גבי יום ירושלים הם לא כתבו לברך ברכה זו.


ולאור כ"ז עולה, שאין לברך את ברכת "שהחיינו" ביום ירושלים.