מקראי קודש

אודות בית

נספח ה': תשובות הג"ר יעקב אריאל שליט"א

שאלה לגר"י אריאל

בס"ד י'"ד אלול תשפ"ג

לכבוד מעלת

הגאון הגדול, מעוז ומגדול,

הג"ר יעקב אריאל שליט"א

רבה של רמת גן ת"ו

ומחבר שו"ת באהלה של תורה ועו"ס.

רצינו לשאול את כת"ר שליט"א כמה שאלות בענין הלכות יום העצמאות ויום ירושלים.

א. כת"ר שליט"א כתב בספרו באהלה של תורה (ח"ד עמ' 186 בהערה) שרבנו הגרצ"י קוק זצ"ל, לפחות בשנים הראשונות לקום המדינה, סבר שאין לומר כלל הלל בליל יום העצמאות. ואמנם אין מקשים מגברא על גברא, אך ראיתי שהגר"ד ליאור שליט"א כתב בספרו דבר חברון (ח"ה – מועדים. עמ קכ"ו הערה 5), שרבנו הגרצ"י זצ"ל שלח מכתב אל הגר"ד ליאור, בהיותו רבה של כפר הרואה, ובו הורה לו להורות לאנשי כפר הרואה לומר הלל בליל יום העצמאות, ולברך על כך. כיצד לדעת כת"ר הדברים מתיישבים.

ב. ועוד אשאל את כת"ר שליט"א, מהי דעתו לגבי אמירת ברכת "שעשה ניסים": 1) ביום העצמאות. 2) ביום ירושלים. 3) ואם כן – מתי יש לברכה.

ג. ראיתי שבקונטרס "אהלי הלכה" כתבו שכת"ר שליט"א (עמ' 57 הערה 5) התייחס לברכת "שהחיינו", אך אין שם הכרעה מהי דעת כת"ר. שאלתנו: מהי דעת כת"ר, האם למעשה צריך לברכה: 1) ביום העצמאות. 2) ביום ירושלים.

ד. עוד ראינו בקונטרס הנ"ל (שם עמ' 59 הערה 15) שאין כת"ר מכריע לגבי אמירת ברכת ההלל לספרדיות ביום העצמאות. אך רצינו לשאול: 1) האם אין הדעת נוטה שאף הספרדיות תברכנה על ההלל ביום זה, כיוון שאין זה הלל רק מכח מנהג (כבראש חודש), אלא חיובו נובע מכח המועד. וכמו שהן מברכות כשאומרות הלל שלם בסוכות ובפסח, ואף בחנוכה – שזו ברכת הודאה. 2) ואם לאו, האם לא תברכנה לפחות את הברכה שבסוף ההלל (-"מלך מהולל בתשבחות"), שעי"כ נמנעות מלומר "וציוונו" [כמבואר בשבולי הלקט (סי' קע"ד), גבי החילוק בין ברכות השבח לבין ברכה שאומר בה "וציוונו". וכ"כ התוס' בסוכה (דמ"ד, ב'). הב"ד ביבי"א (ח"ב סי' ג' סק"ג בשם הגר"ד יונגרייז זצ"ל)]. ואז הנשים הספרדיות אינן צריכות לסמוך על הקולא של ר"ת, שנשים רשאיות לברך על מ"ע שהזמן גרמן. ויצויין שכך פסק הגר"א שפירא זצ"ל אף לגברים אשכנזים, לברך ביום העצמאות רק את הברכה האחרונה שבהלל (למרות שזה חידוש לומר כך). וידידי, הרה"ג שמיר שיינטופ שליט"א אמר לי, שהגרא"ש זצ"ל פסק כן עפי"ד החוות דעת [(ביו"ד סי' ק"י, בדיני הס"ס, סק"כ). עיי"ש שכתב שבכל הברכות מותר לברך אדעתא דנדבה. עכ"ד. ועפ"י זה פסק הגר"א שפירא זצ"ל שיברכו ביום העצמאות ביום רק את הברכה האחרונה על ההלל, וכן נוהגים למעשה לעשות בישיבת מרכז הרב. אלא שעיין ביבי"א (ח"ב או"ח סי' י' סק"ו) שלא נראו לו כלל דברי החוו"ד הללו, ונשאר ע"כ בצע"ג. עכ"ד הרה"ג שמיר שיינטופ שליט"א].

ה. כמו כן כת"ר התייחס בקונטרס הנ"ל (שם בעמ' 61 הערה 24) לענין חתונות ביום העצמאות, אך גם בזה לא הכריע. רצינו לשאול, מהי דעת כת"ר עצמו בענין זה: 1) המותר למעשה להתחתן ביום זה. 2) האם רב שסובר שאסור להתחתן ביום זה, בשל ספירת העומר, רשאי בכל אופן לערוך חו"ק ביום זה, כי בעצם האיסור אולי אינו עליו (למרות שזה דוחק לומר כך).

אודה מאוד לכת"ר שליט"א אם יענה על שאלותינו, כיוון שהדברים לא מבוררים דיים, ואין שמחה כהתרת הספקות. ושכמ"ה.

בברכת התורה לגאולה שלמה

משה הררי

פעיה"ק ירושת"ו

תשובת הגר"י אריאל

לכב'

הגר"מ הררי שליט"א

שלו' רב לאוהבי תורתך

איני בר סמכא לקבוע דברים חדשים לכלל ישראל.

אין לנו אלא הוראות הרה"ר לישראל והם לא הוסיפו דבר נוסף על אמירת ההלל ביום.

הגר"י נסים הוסיף אח"כ היתר תספורת.

הגר"ש גורן קבע דברים נוספים אך לא על דעת מועצת הרה"ר.

מו"ר הגרצ"י קיבל את הוראות הגר"ש גורן,

אך מו"ר הגר"א שפירא וכן מו"ר הגר"ש ישראלי לא קיבלו את הוראותיו שהיו דעת יחיד.

בחנוכה הלל של נס וכולם מברכים עליו. אך אשה ספרדיה שאינה מברכת על הלל של חנוכה לא תברך גם ביוה"ע.

הערות