נספח י: תשובות הגרי"ש אלישיב שליט"א בענין הנאה בשבת מזרם החשמל הארצי

כיון שבס"ד מצויות באמתחתנו תשובות מכמה רבנים בענין שימוש בשבת מזרם החשמל הארצי, מצאנו לנכון להדפיסם כאן לזיכוי הרבים, אע"פ שאת הדיון ע"כ נרחיב בס"ד לקמן בערך זרם החשמל.

תשובות הגרי"ש אלישיב שליט"א בענין הנאה מזרם החשמל בשבת בארה"ק, כפי שאמר לי:

א) שאלתי את הגרי"ש אלישיב שליט"א עד כמה יש להחמיר גבי תאורה וחשמל בשבת הבאים מחברת חשמל הארצית ומיוצרים ע"י חילול שבת. האם המנעות משימוש בחשמל זה בשבת הינו חומרא או איסור גמור מדינא. וענה לי הגריש"א שזה "יותר מחומרא" (היינו יותר מחומרא רגילה). אך לא רצה לומר שזה איסור גמור מדינא. והמשכתי לשאול מה בדיוק גדר האיסור ועד כמה יש להחמיר. למשל יש נ"מ לגבי מי שהוא אברך וכדו' שאין לו הרבה כסף, ובפרט אם חייב להחזיר חובות עבור קניית דירתו. והתשלום (חד פעמי) עבור אפשרות להשתמש בגנרטור השכונתי הינו גבוה, בערך שלושת אלפים ש"ח. האם אכן צריך הוא להתחבר לגנרטור השכונתי, או כיון שזה לא איסור גמור מדינא אין צריך לכך. האם זה בכלל הוצאות שבת שאינן מן החשבון שקצבו לו (ראה ב"ב ד"י,א' ומ"ב סי' תי"ט סק"א בשם הפסיקתא). וענה לי שיש להניח שיקבל הוצאה זו בחזרה. ועל כך נא' "לוו עלי ואני פורע". עכת"ד.

ב) שאלתי את הגרי"ש אלישיב שליט"א, הנכון שלדעתו בענין הנאה בשבת מרשת החשמל הארצית יש לדאוג לפני שבת שלא יצטרכו ליהנות מהחשמל, אך אם לא דאג לכך לפני שבת מותר בדיעבד ליהנות מהחשמל הזה בשבת. והסכים לכך הגריש"א ואמר שאם לא דאג לכך לפני שבת מותר בכל אופן ליהנות מכך בשבת עצמה כי "לא מוסיפים עוד חשמל בשבילך", משום שחברת החשמל לא מייצרת חשמל בשביל האדם הבודד. אדם אחד זה לא משמעותי עבורם. עכת"ד. וראה תשובה הבאה.

ג) שאלתי את הגרי"ש אלישיב שליט"א מהו טעם האיסור ליהנות מחשמל הזרם הארצי בשבת. האם מטעם החזו"א שלבו דואב על חילול שם שמים או מטעם איסור הנאה ממעשה שבת (ולפי"ז לכאו' זה צ"ל אסור מדינא, והרי בעבר אמר לנו שזה רק "יותר מחומרא", אך לא רצה לומר שזה אסור מדינא). וענה הגריש"א שזה משום מעשה שבת. ושאלנו האם זה אסור גם מטעם דהחזו"א. והסכים שיש מקום לומר גם את הטעם דהחזו"א. והוסיף שאם אדם התכונן לא להשתמש בשבת ברשת הארצית אלא מגנרטור אך הגנרטור הפסיק לפעול בשבת, מותר לו להשתמש בזרם הארצי, והטעם לכך כמו שאמר לנו בעבר, שאם אדם אחד משתמש בשבת בחשמל מהרשת הארצית זה לא משפיע על העבודה בחברת החשמל. אך אם ציבור, ולאו דוקא כל הציבור אלא אפילו כאלף איש (כדוגמא), משתמשים בחשמל בשבת מהרשת הארצית זה גורם לאנשי חברת החשמל לעשות מלאכה בשבת, כי זה משפיע. ולכן אם יש מכשיר שבעת תקלה בגנרטור השכונתי הוא מחבר באופן אוטומטי את הרשת הביתית לרשת הארצית, מותר להשתמש במכשיר כזה בשבת, כיון שאותו אדם הכין לפני שבת את כל מה שהיה צריך ע"מ שלא להשתמש בזרם הארצי, ועשה מה שיכל לעשות. ושאלתי, אך שמא יש לומר שאם גנרטור שכונתי מתקלקל בשבת זה אולי כן משפיע בחברת החשמל אם כל השכונה תתחבר מיד באופן אוטומטי לרשת החשמל הארצית, כיון שזה ציבור גדול. וענה שבכל אופן מותר להם להתקין ולהשתמש במכשיר זה כיון שאנשים אלה עשו את ההשתדלות לפני שבת.

ובאותו ענין שאלנו לגבי המתארח אצל אחרים בשבת, המותר לו להשתמש שם מהחשמל מהרשת הארצית כפי שנוהג המארח, כיון שאין זה תלוי באורח. וענה שזה מותר, כי אין האורח עושה את השימוש, ואין זה תלוי בו, אך מ"מ יאמר למארח שאין זה הגון להשתמש בחשמל מהרשת הארצית בשבת. ושאלנו, האם על האורח להדליק נרות לפני שבת (ואין המדובר בנרות למצות ההדלקה האמורה בסי' רס"ג, אלא בסתם נרות לתאורה) כדי שלא יצטרך להשתמש בשבת מהתאורה הרגילה. וענה שאין צריך לעשות זאת.

ועוד שאלנו בענין הליכה להתפלל בשבת בביכ"נ שמשתמשים שם (לתאורה וכדו') בחשמל מהרשת הארצית. וענה שמן הראוי לא ללכת להתפלל בשבת בביכ"נ כזה אלא דוקא לביכ"נ שמשתמשים בחשמל מגנרטור. ושאלנו, האין סברא לומר שהאחריות לדאוג לכך הינה דוקא של הגבאי, אך אין חובה על המתפללים לדאוג לכך. וענה שאין לומר זאת, כיון שעי"כ שהולכים להתפלל בביכ"נ כזה מחזקים את המקום, ולכן אין זה הגון ללכת להתפלל בביכ"נ כזה. עכת"ד.

ד) שאלתי את הגרי"ש אלישיב שליט"א, אם תפוקת החשמל מהגנרטור השכונתי הינה נמוכה ומספיקה רק לתאורה הביתית ולמקרר (כך זה עפי"ר במציאות כיום). הרשאים להשאיר את השקעים מחוברים לרשת החשמל הארצית (מלבד שקע המקרר) ולהשתמש בהם להסקה וכדו'. ובפרט אם יש תינוק קטן בבית. והוספתי שאחד מקרוביו של הרב, שיש לו תינוקות קטנים, אינו משתמש בחשמל הארצי להסקה, אלא הוא מחמם הרבה לפני שבת את החדר שבו התינוק, ולפני כניסת שבת מכבה ההסקה ושם הרבה שמיכות על התינוק כדי שלתינוק לא יהיה קר עד מוצ"ש. האם אכן יש לנהוג כך. ומששמע זאת הרב הוא חייך אך לא אמר שיש לנהוג כך, ושאלני מדוע לא לקחת תנור גז או נפט, ועניתי לו שזו סכנה, כגון במקרה שהתנור יכבה בשבת ויהיה ריח של גז, ואשתי לא מסכימה. המשיך הגריש"א ואמר שפעם כולם היו משתמשים להסקה רק כך. אך עניתי לו שבכ"ז מקובל כיום שיש בכך סכנה, וכבר קרו אסונות בשל כך (וגם משמשו חיזק את דברינו). ועוד שהרי הכל חולים אצל צינה. אך הגריש"א שליט"א דחה זאת ואמר שכיום פה בארץ ישראל אין דין שהכל חולים אצל צינה. זה מדובר למשל במוסקבה או בשאר המקומות באירופה ששם קר מאוד ויש שלג גבוה מאוד. אך פה, אפילו בירושלים, לא כ"כ קר ואין להקל בשל כך (ובענין חום ר' אג"מ חיו"ד ח"ג סי' מ"ז סק"ב, ומנחי"צ ח"ג סי' כ"ג עפ"י התוס' ב"ב דקמ"ד,ב' אי יש להקל בחום כבצינה - מ.ה.). ולמעשה אמר שמצד הסברא אין לחלק לענין שימוש בחשמל בשבת בין תאורה לבין חימום והסקה. אך אם בכ"ז אי אפשר להסיק אחרת את הבית אז מותר להשתמש בתנור חשמלי הפועל ע"י זרם החשמל הארצי. ושאלתי האם אפשר להקל בהסקה רק אם יש תינוק קטן בבית או אפילו שאין תינוק אלא רק לצורך גדולים. וענה שאפילו רק לצורך גדולים אפשר להקל בכך כנ"ל אם הם באמת זקוקים לכך. עכת"ד. וניכר היה מדבריו שלא רק במקרה של דוחק רב אפשר להקל בזה, אלא שכך הוי לדינא לכל אדם שדינו כנ"ל.

ה) שאלתי את הגרי"ש אלישיב שליט"א האם ניתן לחלק בדין שימוש מרשת החשמל הארצית בין שבת לבין יו"ט. וענה לי שיש להקל בזה שהרי הבערה מותרת ביו"ט. ושאלתי שהרי הבערה מותרת רק מנר לנר, אך בחברת חשמל לכאו' מבעירים אש חדשה (כשמגבירים את תפוקת החשמל). וענה שאם שם זה דין של הבערה מנר לנר והם רק מוסיפים או מחלישים את ההבערה אז מותר. עכת"ד. ולפי"ז יוצא שמותר להם ביו"ט לעשות כן לכתחי' אם אכן במציאות אין הבערה חדשה של טורבינות שלא עבדו חלק מהיו"ט. ומאידך יתכן שישנן פעולות נוספות אסורות, כגון הפעלת מחשבים לוויסות החשמל, כיבוי חלק מהמבערים וכדו'. וממילא אין ללמוד מכאן שביו"ט נעשות בחברת החשמל רק פעולות מותרות, והדבר צריך בירור מצד המציאות ומצד ההלכה.

ו) שאלתי את הגרי"ש אלישיב שליט"א הניתן בשבת לתקן את הגנרטור השכונתי ע"י כך שיחברו את זרם החשמל ממנו לדירה של גויים (למשל רומנים) בשכונה, ושכרם יהיה שהם יקבלו חשמל בשבת בחינם מהגנרטור. ואם יש תקלה בגנרטור השכונתי הם יתקנוהו והרי זה לצורך עצמם. ואין מטריחים אותם לכבות את כל מתגי החשמל של היהודים המשתמשים בחשמל הגנרטור. ואע"פ שהיהודים הנהנים מכך הינם רבים מהגויים, אך יש להקל משום שמוכח שהגוי לצורכו עושה (כמש"כ בשו"ע סי' רע"ו ס"ב). או שלכה"פ יש לסמוך ע"ד הרשב"א שאם עשה לצורך עצמו ולצורך ישראל ג"כ שרי (כירושלמי, וכ"כ בבה"ל סי' רע"ו ס"ב ס"ה "ואם"). וענה הגריש"א שאם לגויים לא היה חשמל אחר חוץ מהחשמל של הגנרטור אז היה מקום להקל. אך עתה שיש להם חשמל מהזרם הארצי הרי אינם צריכים להשתמש בחשמל מהגנרטור. ואע"פ שעי"כ שישתמשו מהגנרטור הם לא משלמים על החשמל של השבת, מ"מ זה תשלום קטן מאוד והם לא צריכים להשתמש בו. ורק אם הם יוזקו ותהיה לפני כניסת השבת הפסקת חשמל בביתם ובשל כך הם יתחברו לגנרטור השכונתי יש מקום להקל בכך. עכת"ד (וכמובן שאין הכוונה שיש היתר להזיק להם -מ.ה.).

עד כאן דברי הגרי"ש אלישיב שליט"א.