[1]א. כמו שבס"ד נכתוב לקמן בפרקנו. וכ"ה גבי איסור ספיחין (כברמב"ם פ"ד ה"ה).

[2]ב. היינו כפי שראינו לעיל (בפרק ח' סי"ב), שלכל אחד מסוגי הגידולים החקלאיים שקדושת שביעית נוהגת בהם, ישנו שלב גידול הקובע האם הוא שייך לשנת השמיטה [ראה רמב"ם (פ"ד הל' ט'-י"ד)]. ושלב הגידול הקובע בפירות, תלוי בספק אי אזלינן בתר נשירת הפרח ותחילת היווצרות הפרי, או אחר הבאת שליש גידולו [ויש ספק אם הכוונה שהפרי הגיע לשליש מגודלו הסופי, או שעבר שליש מתהליך ההבשלה. ראה ע"כ בשבה"א (פ"ד ה"ט ס"ק א' וב'), וקטי"ש (פ"ו ס"ה ובהערה 7)].

[3]ג. רמב"ם (ז', י"ח). ור' בשבה"א (על הרמב"ם שם).

[4]ד. והיינו זמן עונת הגשמים השניה בחורף. וממתי יש להפקיר הפירות והירקות דשביעית, ר' לעיל (פ"ז סעי' ג' ובמקורות שם).

[5]ה. והיינו שמזמן זה אין ליבולים קדושה ואינם הפקר, וממילא מותר לשומרם ולנעול אותם.

[6]ו. ספר קטיף שביעית (פרק ע"ב סעי' ג').

[7]ז. רמב"ם (ד', ה'). ולד' פאה"ש זו גזירה מיוחדת, דמעיקה"ד בעי לילך אחר לקיטה. ר' קטי"ש (פע"ב הערה6).

[8]ח. פירות האדמה שנקטפו בשנה השמינית, או שמקורם לא ידוע, אסורים באכילה מדין ספיחין עד שיגיע הראשון מבין הזמנים הללו: 1) הזמן שבו פירות האדמה מסוג זה יגדלו במקום מקדים כלשהו בארץ [מס' שביעית (פ"ו מ"ד): "עשה הבכיר - הותר האפיל"]. 2) הזמן שבו רוב גידולו של ירק זה יהיה בשנה השמינית [ר' שבה"א (פ"ד ה"ז סק"ב. ה"ח סק"ג. והכ"א סק"ב)]. 3) הגיע חנוכה של שנה שמינית [רמב"ם (ד', ו')]. ור' פרטי דינים בהא בקטי"ש (פע"ב ס"ז וס"ח).

[9]ט. רמב"ם (ד', ט"ו). ולד' הראב"ד הירקות אסורים לעולם. ר' בקטי"ש (פע"ב ס"י).

[10]י. כמפורסם באתרי האינטרנט הכשרים.

[11]יא. דשלב הגידול הקובע בירקות הוא הקטיף [לדעת התוס' רה"ש (די"ג, ב' ד"ה "אחר", ודי"ד, ב' ד"ה "ולשביעית"). ור' שבה"א בתו"ש (פ"ד הי"א ס"ק א' וב'. והי"ב סק"ב). ור' קטי"ש (פ"ו ס"ח ופע"ב ס"ה).

[12]יב. תוס' אנ"ש (פ"ו מ"ד) בד' פאה"ש (כ"ב, ט'). חזו"א (ט', י"ג ד"ה פ"ו). ור' שבה"א בתו"ש (פ"ד ה"ו סק"א ועוד). קטי"ש (פע"ב ס"ה ובהערה 5). וכתבו דזו קדו"ש מדרבנן.

[13]יג. דגבי אתרוג הולכים לחומרא, בתר תחילת הגידול ובתר לקיטה [ר' רמב"ם (שמו"י פ"ד הי"ב; מע"ש א', ה'). ושבה"א בתו"ש (פ"ד הי"ב ס"ק ד' וה'). וקטי"ש בתו"ש (פ"ו הערות 8,9; ופע"ב סט"ו)].

[14]יד. דאם המוכר אינו חשוד שלא לשמור שביעית, אלא הוא רק עם הארץ, מותר לקנות ממנו בהבלעה [רמב"ם (ח', י"א)]. אך אם המוכר הינו חשוד לעשות סחורה עם פירות שביעית, או לשמור פירותיו ולמכור מהן, אין לוקחים ממנו דבר שיש עליו זיקת שביעית כלל [רמב"ם (ח', י"ד)]. ונחלקו הראשו' אם סתם ע"ה חשוד על השביעית [ר' דא"מ (ח', קי"א)].

ומה שאמרו דשרי לקנות בהבלעה [משנה סוכה (פ"ג מי"א)] הכוונה לקנות מע"ה המוכר אתרוג באקראי. וע"ע בקטי"ש (פע"ב הערה 29). וקיצרנו.

[15]טו. כנ"ל (בפי"ד סעי' י"ד).

[16]טז. ראה מה שבס"ד כתבנו לעיל (פי"ד הערה ל"ב) בשם הגר"מ אליהו זצ"ל ובשם אחד מחברי הבד"ץ של העדה החרדית. ובס' קטי"ש (פרק ס' הערה 42) כתבו בשם הגר"ש ישראלי זצ"ל, שאף על פירות מאותו סוג, אין המחיר חייב להיות אחיד, מפני שהצרכנים מוכנים לשלם שכר טירחה גבוה בעד פירות באיכות טובה יותר. ע"כ.

[17]יז. לד' הרמב"ם (פ"ד הי"ב) בעי להפריש תרו"מ על אתרוג הנקטף בשמינית. ואילו לד' שאר הפוס' א"צ להפריש עליו תרו"מ. לכן יפריש עליו אך ללא ברכה [ספר בצאת השנה (דנ"ז). ור' בשבה"א (על הרמב"ם שם ס"ק ה' וז') ובקטי"ש (פע"ב הערה 31)].

[18]יח. זו ד' הגר"מ אליהו זצ"ל עפ"י תוס' בפסחים (דל"ח, א' ד"ה "אתיא") ובסוכה (דל"ה, ב') שכתבו שבטבל שלא ניתנו מתנותיו - לא מתקיים דין "לכם". עכת"ד. ולענין מעשר עני באתרוגים אלה, כתבו בקטי"ש (פע"ב הערה 32) בשם החזו"א (ט', י"ח ד"ה "ונ"ד") שנוטה לומר שיפרישו מעשר שני מכל אילן שהגיע חיובו למעשרות בין רה"ש לט"ו בשבט של שמינית.

[19]יט. כמו שבס"ד כתבנו במקראי קודש הל' ארבעת המינים (פ"ו סעיפים י"ח וי"ט).

[20]כ. כנ"ל (שם).

[21]כא. כנ"ל (שם סעי' כ').

[22]כב. כשאר הדברים שאין להם קדו"ש, וכנ"ל (בפרקים ח' וי'). וכ"כ בקטי"ש (ע"ב, י"ח). ולכן א"צ לקנותו בהבלעה.

[23]כג. כנ"ל (בהערה י"ד).

[24]כד. ילקו"י (מהדו' תשפ"ב. פרק כ' - דיני ארבעת המינים. סעיף י'). וטעמו, שהרי נטעו מתחילה אדעתא דהכי, שתהא הקליפה נפסדת. ועוד, שרק הקליפה נפסדת אך הפרי ראוי לאכילה. וממילא אין זה בכלל האיסור של "לאכלה" - ולא להפסד.

[25]כה. בס"ד נביא עוד מדיני ד' המינים: 1) האם מותר לעשות טבעות לאגוד הלולב, מלולב הקדוש בקדו"ש. לגרח"ק צ"ע בדבר [שיח"א (ח' 217)].

2) לקצר הלולב - למ"ד שיש לו קדו"ש (כבסעיף י' כאן) - שרי [שיח"א (ח', 217)].

3) לתלות אתרוג של שביעית בסוכה - שרי, אם אינו מתקלקל ונשאר ראוי לאכילה [שיח"א (ח', 217)].

4) דין קניית ד' מינים בהבלעה, ראה לעיל (פי"א, ה', ס"ק 1).

[26]כו. לעיל (בפ"ו הערה צ"ו) הבאנו בס"ד מחלו' גבי מי שקנה לאחר השמיטה עץ שנטעוהו באיסור בשביעית, אי חייב לעוקרו.

גבי ברכת האילנות על עץ שניטע בשביעית באיסור, ר' בשיח"א (ד', 259) שאין לברך על אילן כזה. ואם אין לו אילן אחר, יברך עליו בלא שו"מ [שיח"א (שם)].