נספח ד: מכתב הגר"א נבנצל שליט"א, רבה של העיר העתיקה פעיה"ק ירושת"ו.

בס"ד, סיון תשנ"ח

תשובה א':

1) נ' דלדעת אדמו"ר זללה"ה (הכוונה לגרש"ז אוירבך זצ"ל. וכן בהמשך - מ.ה.) הוי מבעיר דאורייתא.

2) כבר כתב כת"ר הדעות השונות (לפני ההדפסה, כששאלתי שוב את הגרא"נ ע"כ, הוסיף והכתיב לי מילה במילה: שמעתי מהגרש"ז אוירבך זצ"ל לגבי הדלקת וכיבוי כלי חשמלי ללא חוט להט, שמעיקר הדין לא סבר כבית יצחק שיש בזה איסור מוליד. ולא כחזו"א שיש בזה איסור בונה וסותר. אמנם למעשה ודאי לא התיר הגרש"ז אוירבך זצ"ל הדלקת וכיבוי מכשירים כאלה בשבת. עכ"ל. וע"ע לעיל בגוף הקונטרס הערה ט' ענף 3).

3) נ' לכאורה דהוי כמאורר וכיו"ב.

4) מה אכניס ראשי בין הרים.

5) לדעת החזו"א שיש בונה יש גם סותר, אלא דצ"ע אם הוא סותר ע"מ לבנות מדאורייתא, דהא לא עדיף הבנין האחרון מן הראשון, ובכה"ג אין זה סותר ע"מ לבנות אלא לדעת הלבוש [ובעל-פה אמר לי הגרא"נ שנראה שד' הגרשז"א זצ"ל שהבערת חוט להט ע"י חשמל, והיינו הדלקת נורת להט, דינה לא כהבערת גש"מ אלא כגחלת של עץ, כיון שהיא אינה צורכת חום מבחוץ אלא הינה מקור חום. עכ"ד (ואמנם ק"ק לי ע"כ, שהרי גם בחוט להט חשמלי החום בא אליו מבחוץ ע"י זרם החשמל מתחנת הכח. אך הגרא"נ לא הסכים לכך שבגלל זה הוא הופך לצורך חום, אלא חזר ואמר שהוא מקור חום). ואכן כדברי הגרא"נ שליט"א מצאתי במנח"ש (ח"א סי' י"ב סק"ב ד"ה "וגם"). ומ"מ לגבי כיבוי כתב הגרשז"א זצ"ל במפורש במנח"ש (ח"ב מהדו"ק ריש עמ' קי"ט) שרק אם נעשה פחם הוי כיבוי מדאו'. והוסיף, שאם הפנסים של המכונית דולקים ודאי אסור לכבותם ככל כיבוי גש"מ דאסור מדרבנן. עכ"ד. וכן אמרו לי לדינא הג"ר אברהם דב אוירבך שליט"א והג"ר זלמן נחמיה גולדברג שליט"א, שכיבוי חוט להט חשמלי אסור רק מדרבנן. והוסיף הגרזנ"ג שליט"א שמדברי הראב"ד אולי נראה כדברי הגר"א נבנצל שליט"א, שמתכת רגילה הינה רק סופגת חום, אך אין איסור הבערה במתכת כי אין לה חום עצמי. ומ"מ לענין כיבוי, לפי"ד רש"י שכתב שחייבים על כיבוי רק כשעושה עי"כ פחם, וגם לפי"ד הרמב"ם דלא חשיב מלאכה אלא כשעושה ע"מ לצרף, נראה שכיבוי גחלת של מתכת הוי דרבנן. עכ"ד. ומ"מ הגרא"ד אוירבך והגרז"נ גולדברג אמרו לי שהם לא שמעו במפורש מהגרשז"א שכיבוי נורת להט הוי דרבנן, אלא כך מסתבר להם לדינא. ע"כ. ולפי כל הנ"ל נראה בס"ד שיתכן שלגרשז"א זצ"ל יש לחלק בין כיבוי להדלקה. והבערת חוט להט, אע"ג דהוי גש"מ ולא של עץ ה"ז אסור מדאו', אך בכיבוי חוט להט יש רק איסור דרבנן כיון שאין יצירת פחם].

תשובה ב':

1) אפשר לומר לו שיפסיק בשנוי, דהוי שבות דשבות לדבר מצוה, ואם הוא יפסיק כדרכו לית לן בה (ר' בגוף הקונטרס הערה כ' סוף ענף 1 - מ.ה.).

2) אם נדלקת נורה אסו' לענ"ד.

3) (על הקטע הראשון ענה:) נ' דאפי' בשביל א' שרי.

(על הקטע השני, כשמפריע הדבר גם לגדולים, ואף בשעות היום, ענה:) לענ"ד יש להקל רק בדליכא נורה.

תשובה ג':

2) (על הקטע שעסק בפסיק רישא, ענה:) אדמו"ר זללה"ה ס"ל דהואיל וזה מיוצר כך בכוונה חשיב כעושה בידים.

(על הקטע העוסק בכלאחר יד, ענה:) כל דבר חשיב שנוי אם הוא מכביד על העשי' או מגרע בתוצאה.

3) כן

4) כן.

עד כאן לשונו.