נספח טז: מכתב הגר"א וייס שליט"א בענין פירוק סוכה בשמיטה

לכבוד

מורנו ורבנו, הגאון הגדול מעוז ומגדול,

סוע"ה וטוחנן זב"ז

הרב הגדול הג"ר אשר זעליג וייס שליט"א

אב"ד דרכי תורה

בהמשך למה שדנתי לפני כת"ר שליט"א, רצינו לשאול את חוות דעתו הרמתה, אודות מה שכתבו בספר שיח אמונה (הערות והוספות לספר דרך אמונה של הגר"ח קניבסקי שליט"א. ההוספות בעריכת בנו, הג"ר יצחק שאול קניבסקי שליט"א). ונכתב שם (בשיח אמונה, פרק א' ס"ק 244) כדברים הללו: לדעת הגר"ח קניבסקי שליט"א, אם הסוכה בנויה על דשא, וע"י פירוק הסכך וגילוי אור השמש יצמח הדשא טוב יותר, הרי שלמרות שיש צד להתיר להסיר את הסכך, משום שאינו מכוון לתועלת הצמחת הדשא, ומתחילה שם את הסכך רק לימי הסוכות על דעת להסירו לאחר החג, מ"מ למעשה פסק הגרח"ק שלא יפרק את הסכך אפי' בשינוי, משום שגם בזה יש לחוש לאיסור מלאכה. אלא יאמר לגוי לפרקה, שבזה יש מקום להקל משום שאינו עושה מלאכה בקרקע עצמה. וצריך להחמיר שלא להוריד הסכך אף כשהצמחים שתחת הסכך גדלו מאליהם. עכת"ד.

ועוד כתבו שם בשם הגרש"ז אוירבך זצ"ל במנח"ש (ח"א סי מ"א סק"ג), שרשאי לפרק את הסוכה דוקא בלילה, שאז אין לו תועלת בכך, ומותר משום דאינו מתכוון. ואע"ג דהוי פס"ר, מ"מ לא ניח"ל בתועלת זו.

והוסיפו שם להביא שגם ד' הגרי"ש אלישיב זצ"ל [כמובא בשמו בספר שבות יצחק (שביעית עמ' קמ"א)] שההיתר להסיר את הסכך מהסוכה כשמפרקה, אף אם מפרקה בלילה, הרי שמותר הדבר רק כשהדשא של חבירו, דאז אינו נהנה מכך. אך אם הדשא שלו, אסור להוריד הסכך. ואם כבר הורידו בלילה, אזי אם טרם עלתה החמה על הדשא, צריך לחזור ולהניחו על הסוכה כדי שלא יועילו מעשיו. ומ"מ לדעתו (עפ"י ספר משנת הגריש"א, עמ' קל"ד) יכול לכסות הדשא באיזה כיסוי, ורק אז יכול להסיר הסכך, שאז זה אינו מועיל לדשא.

ראשית רצוננו להעיר, שלפי דעתנו העניה אין דברי הגרש"ז אוירבך והגרי"ש אלישיב זצ"ל כפי שהם מובאים בספר שי"ח אמונה הנ"ל, מכוונים לדברי הגדולים הללו במקורם (כפי שצרפנו לכת"ר את דברי המנח"ש ושבות יצחק).

שכפי שכתוב במנח"ש (שם), הרי שהגרשז"א זצ"ל אסר רק כשהאדם מתכוון להטיב עם הדשא בצמיחתו. ואדרבא הגרשז"א שאל, מדוע החזו"א אסר גם בהסרת מניעה מהחוץ, שזה דבר עקיף, ולא רק מה שאסרו חז"ל, כשעושה פעולה חקלאית ישירה (כעשיית בתים לעצים, כבמשנה פ"ב מ"ד). ומבואר במפורש בדברי הגרשז"א, שרק כשמתכוון להטיב עם העץ ולהשביח הזרעים - רק אז יש לאסור, הלא"ה אפי' בשבת מותר לפתוח חלון ודלת להכנסת האויר והשמש, וכ"ש בשביעית. וא"כ מה שהם אסרו זה עכ"פ במתכוון, משא"כ בני"ד שאינו מתכוון (כמו שהסכים בשיח אמונה במפורש בשם הגרח"ק שליט"א, שבני"ד אינו מתכוון), ולכן הסיק הגרשז"א זצ"ל שמותר הדבר.

וגם מה שכתבו בשיח אמונה לאסור בשם הגריש"א זצ"ל להוריד הסכך, הרי שבאמת המעיין במקור הדברים יראה שהגריש"א לא כתב זאת בלשון איסור. ורק כתב שזה "לא פשוט" להוריד הסכך. ואדרבא, מה שכתבו בשמו לכסות הדשא בכיסוי כלשהו (בספר משנת הגרי"ש דקל"ד, ואינו מצוי תח"י), זה קצת לא מובן, דבגמ' בב"ב (דכ"ז, ב') מבואר שעשיית צל על צמחים לאורך זמן היא ממיתה אותם.

לאור כל זאת רצינו לשאול מהי דעת כת"ר שליט"א בענינים הבאים:

א. האם אכן לדעתו אסור להוריד את הסכך כאשר הדבר יגרום להטיב עם הדשא בשל אור השמש וכדו'.

ב. האם לדעת כת"ר יש להגביל את הורדת הסכך בתנאים מסוימים, כגון הורדתו רק בלילה, או שצריך לשים כיסוי על הדשא לפני הורדת הסכך

ג. ועוד נוסיף בהזדמנות זו ונשאל, המותר להסיר סכך ממרפסת פתוחה, ללא גגון, שהיתה בה סוכה, אם במרפסת ישנם עציצים של האדם עצמו.

אודה מאוד לכת"ר שליט"א על תשובותיו החשובות לנו מאוד, ושכמ"ה.

בברכת התורה

מ. הררי. ישיבת מרכז הרב

פעיה"ק ירושת"ו

תשובה: