פרק יג: קריאת התורה בחנוכה
קריאת התורה בימי החול בחנוכה.
א. בכל יום משמונת ימי החנוכה קוראים בתורה בפרשת הנשיאים שבפרשת "נשא". כשחל יום ראשון של חנוכה בחול מתחילים הספרדים לקרוא לכהן מתחילת ברכת כהנים עד המילים "ויקריבו אותם לפני המשכן". הלוי קורא משם עד "ויהי המקריב ביום הראשון", וישראל קורא משם עד המילים "זה קרבן נחשון בן עמינדב". ואותם הקוראים לכהן רק את פרשת ברכת כהנים ולא ממשיכים לקרוא לכהן פרשת "ויהי ביום כלות משה", טוב שישנו ממנהגם. ומכל מקום אם סיים הש"ץ את קריאתו במילים "ואני אברכם", והעולה החל לברך את ברכת "אשר נתן לנו", יסיים את הברכה ויצא ידי חובה. ואילו האשכנזים, יש מהם הנוהגים שהכהן קורא מהמילים "ויהי ביום כלות משה" עד "ויהי המקריב ביום הראשון", הלוי קורא משם עד "מלאה קטורת", וישראל קורא משם עד המילים "זה קרבן נחשון בן עמינדב". ויש מהם הנוהגים שהכהן מתחיל מתחילת ברכת כהנים, כספרדים, ואת ההמשך ממשיכים כשאר האשכנזים. ולמנהג כולם אומרים לאחר הקריאה חצי קדיש.
ב. ביום השני קוראים בפרשת קרבן הנשיא השני נתנאל בן צוער. כהן מתחיל קריאתו מהמילים "ביום השני הקריב" עד "פר אחד בן בקר", הלוי קורא משם עד המילים "זה קרבן נתנאל בן צוער", וישראל חוזר וקורא שוב מה שקראו הכהן והלוי. ובדרך זו קוראים עד היום השביעי כל יום את פרשת הנשיא של אותו יום. וכן מנהג הספרדים והאשכנזים פה בארצנו (ובחוץ לארץ נהגו האשכנזים שהעולה השלישי קורא בכל יום את פרשת היום שלאחריו. למשל ביום השני יקרא ישראל את פרשת "ביום השלישי נשיא" עד המילים "זה קרבן אליאב בן חלון").
ג. ביום השמיני של חנוכה קוראים הספרדים לכהן מהמילים "ביום השמיני" עד "מלאה קטורת". הלוי קורא מהמילים "פר אחד בן בקר" עד "זה קרבן גמליאל בן פדהצור". וישראל מתחיל לקרוא שוב מ"ביום השמיני", ונהגו שמסיים במילים "כן עשה את המנורה" שבתחילת פרשת "בהעלתך" (ולא כמו שכתבו בכמה סידורים שלספרדים השלישי מתחיל קריאתו מהמילים "ביום התשיעי"). והאשכנזים נוהגים גם הם כך, מלבד זאת שהעולה השלישי מתחיל מהמילים "ביום התשיעי נשיא לבני בנימין".
טעויות בקריאת התורה בחנוכה.
ד. טעו ביום השמיני וקראו לכל שלושת העולים את פרשת היום השמיני בלבד, ולמנהג האשכנזים קרא העולה השלישי את פרשת היום התשיעי בלבד, ובירך ברכה אחרונה על קריאתו, יצאו ידי חובה. ומכל מקום, אם עדיין לא החזירו את ספר התורה למקומו טוב שימשיכו לקרוא בלא ברכה עד המילים "כן עשה את המנורה".
ה. אם טעו וקראו באחד מימי החנוכה פרשה של יום אחר וסיימו את הקריאה יצאו ידי חובתם, שאין דבר זה מעכב, ובפרט אם כבר החלו להחזיר את ספר התורה לארון הקודש. ויש אומרים שאם עדיין ספר התורה מונח על הבימה יחזרו ויקראו בלא ברכה את פרשת אותו היום. ומכל מקום ביום המחרת ובשאר הימים יקראו כל יום את קריאת אותו היום, ולא יחזרו לקרוא את הפרשה שדלגו עליה.
אמירת בריך שמיה.
ו. אין הספרדים אומרים "בריך שמיה" לפני הוצאת ספר תורה בחנוכה, מלבד בשבת חנוכה ובראש חדש טבת. ואילו האשכנזים נוהגים לאומרו בכל הוצאת ספר תורה לקריאה בציבור.
קריאת התורה וההפטרה בשבת חנוכה.
ז. בשבת חנוכה מוציאים שני ספרי תורה. בספר התורה הראשון קוראים שבעה עולים (לפחות) בפרשת השבוע כבכל שבת, אומרים חצי קדיש, והמפטיר קורא בספר התורה השני בפרשת אותו היום של חנוכה (היינו ביום הראשון לספרדים קורא מתחילת ברכת כהנים עד "ביום השני", ולאשכנזים קורא מ"ויהי ביום כלות" ומסיים כספרדים. מהיום השני עד היום השביעי קורא את פרשת הנשיא של אותו יום, וביום השמיני מתחיל מ"ביום השמיני" וממשיך עד המילים "כן עשה את המנורה"), אומרים שוב חצי קדיש (למנהג הספרדים), ומפטירים הפטרת "רני ושמחי בת ציון" (זכריה פרק ב' פס' י"ד עד פרק ד' פס' ז', וענין זה נקרא נרות דזכריה).
ח. אם חלו שתי שבתות בחנוכה (ביום הראשון וביום השמיני), בשבת הראשונה קוראים בתורה ומפטירים כמו שכתבנו בסעיף הקודם. ובשבת השניה קוראים כבכל שבת חנוכה, והמפטיר קורא בספר התורה השני את קריאת התורה של יום השמיני בחנוכה (כבסעיף הקודם), ומפטיר בענין עשיית כלי המקדש הראשון שנזכרת בהם עשיית המנורות (מלכים א' פרק ז' פסוקים מ'-נ', והוא נקרא "נרות דשלמה").
ט. אין מזכירים את חנוכה בברכות ההפטרה.
קריאת התורה בראש חודש טבת שחל בחול או בשבת.
י. כשראש חודש טבת חל להיות בחול מוציאים שני ספרי תורה. בספר התורה הראשון קוראים שלושה עולים בפרשת החודש, והיינו בקרבנות שבפרשת פנחס (במדבר פרק כ"ח פס' א'-ט"ו): כהן מתחיל לקרוא בפרשת התמיד עד "רביעית ההין", הלוי קורא משם עד "ונסכה", וישראל קורא משם עד "ונסכו", ואינו אומר קדיש. והעולה הרביעי קורא בספר התורה השני בפרשת הנשיא של אותו יום ואומר חצי קדיש.
יא. טעה החזן ועלו ארבעה עולים בפרשת החודש בספר התורה הראשון, תלוי הדבר בכך: אם לא הוציאו ספר תורה שני אינם צריכים להוסיף ולקרא עוד, אלא יאמרו חצי קדיש ויחזירו את ספר התורה למקומו. אך אם הוציאו ספר תורה שני לא יאמרו חצי קדיש אחר קריאת העולה הרביעי, אלא יקראו בספר התורה השני לעולה חמישי בפרשת הנשיא של אותו היום, ואז יאמרו קדיש. ואם אחר העולה הרביעי טעו ואמרו חצי קדיש, לא יאמרו גם אחר קריאת החמישי. ויש מהספרדים הנוהגים במקרה זה לומר שוב קדיש.
יב. אם טעו בראש חודש טבת, והחלו לקרוא בספר התורה הראשון בפרשת הנשיאים (מעניני החנוכה) במקום בפרשת ראש חודש, יש אומרים שכיון שכבר החלו לקרוא בו ימשיכו לקרוא את פרשת הנשיאים כפי הנצרך לאותו יום, ואילו שלושת העולים האחרים יקראו בספר התורה השני בפרשת החודש. ולדעתם הדין כך אפילו רק החל העולה הראשון לברך את ברכת התורה על הספר המגולל בפרשת הנשיאים, והזכיר שם שמים בברכתו. ויש חולקים ואומרים שאף אם החל את הברכה, והזכיר בה שם שמים, ואפילו אם גמר את הברכה והחלו לקרוא בספר התורה הראשון בפרשת הנשיאים, יסגרו את ספר התורה הזה ויתחילו לקרוא בספר התורה השני בפרשת החודש. והעיקר להלכה כדעה הראשונה. ומכל מקום אם עדיין לא החל הקורא לברך את הברכה הראשונה, לדעת כולם יש לסגור את ספר התורה שלפניהם, יפתחו את ספר התורה השני המגולל לפרשת החודש, יקראו בו שלושה עולים כדין, ושוב יקראו בספר התורה המגולל לפרשת הנשיאים את פרשת אותו היום.
יג. ראש חודש טבת שחל בשבת מוציאים שלושה ספרי תורה. בספר התורה הראשון קוראים ששה עולים (לפחות) בפרשת השבוע ואין אומרים קדיש אחר קריאתם. ואם עלו יותר מששה עולים, כגון שהגבאי העלה עולים נוספים כך שעלו שבעה או יותר, לספרדים יאמר העולה האחרון חצי קדיש, והאשכנזים אין נוהגים לומר חצי קדיש במקרה זה. בספר התורה השני קורא עולה נוסף בפרשת החודש מהמילים "וביום השבת" עד "יעשה ונסכו", ואומר חצי קדיש. ובספר התורה השלישי קורא המפטיר בפרשת הנשיא של אותו יום, אומר שוב חצי קדיש (למנהג הספרדים), וקורא את הפטרת "רני ושמחי". והספרדים מוסיפים להפטיר גם את הפסוק הראשון והפסוק האחרון מהפטרת שבת וראש חודש המתחילה במילים "כה אמר ה', השמים כסאי". ואם חל ראש חודש גם ביום ראשון מוסיפים הם להפטיר גם את הפסוק הראשון והפסוק האחרון של הפטרת "מחר חודש".
יד. טעו בראש חודש טבת שחל בשבת וקראו בספר התורה השני בפרשת הנשיאים, ובספר התורה השלישי קראו בפרשת החודש, מכל מקום יפטירו בהפטרה של חנוכה. ואם קראו את ההפטרה של ראש חודש יצאו ידי חובה.
הרחמן הוא יעשה לנו נסים ונפלאות כמו שעשה לאבותינו בימים ההם בזמן הזה.