[1]א. עיקר ד"ז כתבו מרן (בסעי' ג',י"ב,י"ג,י"ד,ט"ו) והרמ"א (שם ובסעי' ד'). וכתב מרן שהן שיער הראש והן שיער כל הגוף אסור. וע"ע בענינים אלה בכה"ח (ס"ק מ"ה-מ"ז) ופסתש"ו (סי' תקנ"א הערה 228).

[2]ב. מרן (סעי' ג'). וכשחל ט"ב בשבת ונדחה ליום א', נכון שלא להתספר בע"ש [יחו"ד (ח"ג סי' ל"ט). ילקו"י (עמ' 564 סי"ד)].

[3]ג. את מנהג האשכנזים כתב הרמ"א (בסעי' ד'), ואת מנהג הספרדים כתבנו עפ"י כה"ח (סק"פ) והגר"מ אליהו שליט"א בהל"ח (פרק כ"ה סעי' כ"ב), להולכים בזה כמנהג האריז"ל.

אי למנהג האשכנזים שרי עכ"פ להסתפר בליל י"ז בתמוז. באג"מ (או"ח ח"ד סי' קי"ב סק"ב) כתב שזו מחלו' ראשו' ולמעשה הסיק ש"בצורך גדול יש להתיר". וסמך על דבריו (בחאו"ח ח"א סי' קס"ח) גבי נישואין באותו לילה. אך למעשה חלקו על דבריו (גבי נישואין) רוב ככל הפוס', מהם הצי"א (ח"י סי' כ"ו), והביא שכ"כ לאסור הא"א מבוטשאטש. ועיי"ש שהאריך לדחות דבריו. ובאמת שכ"כ כבר מרן הגחיד"א בשו"ת חיים שאל (ח"א סי' כ"ד) עפי"ד הרמב"ן, שג' השבועות איסוריהם מתחילים כבר בליל י"ז בתמוז, ע"כ. וכן שמעתי מכמה מורי הוראה שאין מקילים בזה הן לתספורת וגילוח והן לנישואין. והגר"א נבנצל שליט"א הוסיף: וכן הורה הגרש"ז אוירבך זצ"ל. עכ"ל.

בענין עד מתי חל איסור תספורת ותגלחת, ר' מרן ורמ"א (סעי' ד'), ופסתש"ו (סי' תקנ"ח סק"ב). וכשט"ב דחוי מתי מותר ד"ז, ר' בפסתש"ו (סי' תקנ"ח סק"ג) וכשט"ב לא דחוי אך יום י' באב חל בעש"ק, ר' בפסתש"ו (שם סק"ד).

[4]ד. הא דנשים בכלל, כ"כ המ"ב (סקע"ט) וכה"ח (סקמ"ז).

וגבי תספורת שיער הצדעים לנשים (שלא יצא מחוץ למטפחת), נחלקו בזה הפוס' (ר' מ"ב סקע"ט וכה"ח סקמ"ז).

וכן מקילים בגילוח השיער לצורך צניעות ולצורך טבילתה (ר' פסתש"ו סקמ"ג, ובהערה 225).

מריטת שיער הגבות לנשים שרי (פסתש"ו שם הערה 226). ושיער הרגלים שרי כשיש צורך מיוחד לכך, ובפרט לצורך טבילה (שם הערה 227). וכל זה שרי אף בשבוע שח"ב ט"ב.

לצורך שידוכין מותר לנערות תסרוקת ותספורת עד שבוע שח"ב ט"ב (הליכות ביתה סי' כ"ה סק"ע. פסתש"ו שם הערה 227).

[5]ה. הגרע"י שליט"א בקול סיני (אב תשכ"ב). ילקו"י (עמ' 562 ס"ז והערה 28). אג"מ (יו"ד ח"ב סי' קל"ז עיי"ש שנראה הדין שראוי להחמיר אם אינו נחוץ כ"כ).

[6]ו. מרן (סעי' י"ד). את מנהג הספרדים כתבנו עפי"ד מרן (בסעי' ג'), דלא חמירא מגדולים, ואת מנהג האשכנזים עפ"י הח"א (הב"ד מ"ב סקפ"ב וכה"ח ס"ק קע"ה).

משמע מהפוס' דאיסור תספורת הינו מכל גיל, ואפי' בקטנים ביותר. ר' שעה"צ (סקצ"א) וכה"ח (ס"ק קע"ח) והל"ח (עמ' 163). ומ"מ ברור שאף לפני גיל חינוך אסור (חיי"א).

בענין תספורת לנער לכבוד בר המצוה, ר' פסתש"ו (סי' תקנ"א סק"ו).

ולספר הקטן לצורך "חאלקה" ר' פסתש"ו (שם סקמ"ד).

[7]ז. א"ר. מ"ב (סקפ"ב) וכה"ח (ס"ק קע"ה).

[8]ח. מרן (סי"ג). מ"ב (סק"פ). ומדהתיר מרן משמע דאף בשבוע שח"ב ט"ב שרי. וכ"כ בהל"ח (עמ' 203). ור' כה"ח (ס"ק ק"ע-קע"ב). וע"ע בקיצוש"ע (גאנצפריד, סי' קכ"ב סעי' ד') שהחמיר לגוזזו בשבוע שחל בו ט"ב, ע"כ. ומ"מ אף לאשכנזים נראה שמותר, שכן הרמ"א לא העיר ע"ד מרן שם, ובשעה"צ (סק"צ) כ' בהדיא להתיר.

[9]ט. ר' יחו"ד (ח"ד סי' ל"ו) וילקו"י (עמ' 562 ס"ו).

[10]י. כ"כ הגרמ"א בהל"ח (עמ' 199) וכן הורה לי בע"פ, שטוב שימנעו מכך. ובילקו"י (שם) כתב שהמחמיר תע"ב.

[11]יא. דין תספורת לכבוד שבת ר' מ"ב (סקל"ב) בה"ל (ס"ג ד"ה "וכן") וכה"ח (סקס"ו).

תספורת לבעלי הברית (דהיינו אבי הבן ואמו, הסנדק והמוהל), ר' שע"ת (סק"א), כה"ח (ס"ק ו',ז',י'), יחו"ד (ח"ו סי' ל"ו), ילקו"י (עמ' 562 ס"ח), הל"ח (עמ' 207 סעי' צ"ז), פסתש"ו (סק"ו ובהערה 42).

תספורת לחתן בז' ימי משתה שחלים בשבוע שח"ב ט"ב, ר' ביבי"א (ח"א סי' ל"ד סק"ה) וילקו"י (עמ' 563 ס"ט).

דין מי שתכפוהו אבלות (שנגמרו השלושים בתוך ימי איסור התספורת בבין המצרים), ר' במרן (סט"ו) וכה"ח (ס"ק פ"ב, קפ"ג-קפ"ה).

ספר אשכנזי, מותר לו לספר עד שבוע שחל בו ט"ב את לקוחותיו הספרדים [פסתש"ו (הערה 135) בשם שו"ת קנין תורה (ח"ו סי' ל'). והוסיף שטוב שיתלה פתק על הדלת שבימים אלה אינו מקבל אלא ספרדים. ויש לדון מה יעשה אם יבוא להסתפר אצלו אשכנזי, כשיש חשש שאם לא יספרנו ילך למקום אחר שמספרים בתער].