[1]א. מ"א, א"ר וש"א. וכ"כ המ"ב (סי' תקנ"א ס"ק ט"ז, שמשמע ממנו שאף לכל צורך מצוה אסור) וכה"ח (סקל"ט). וכ"כ בשו"ת שרגא המאיר (ח"ב סי' י"ג), בילקו"י (עמ' 561 הערה 22), ובאורחות רבינו (ח"ב עמ' קכ"ח).

בענין ההבדל בין ריקודים לבין מחולות, כתב בס' בין פסח לשבועות (ריש פט"ו. הב"ד בפסתש"ו סי' תצ"ג הערה 29) בשם הגרש"ז אוירבך זצ"ל, שריקוד זה שאדם א' או שניים רוקדים ע"י ריקוע ברצפה באופן המשמיע קול. ומחול פירושו כשרוקדים אנשים רבים ע"י סיבוב אפי' בלא השמעת קול ע"י הריקוע ברצפה.

[2]ב. שו"ת משנה הלכות (ח"ו סי' ק"ט), מועו"ז (ח"ח בהערות לח"ה סי' של"ח). וע"ע בכה"ח (שם), באג"מ (אה"ע ח"א סי' צ"ז), ובפסתש"ו (סי' תקנ"א הערה 92), ולעיל בפרק נגינה. וע"ע בענינים אלה בנט"ג (ביהמ"צ פט"ו ס"ד), בפסתש"ו (הערות 91-93), בילקו"י (עמ' 561 ס"ה), לעיל בפרק ז' ובפרק י"ב (סעיפים ד', ז' וט'), ולקמן בפרק י"ט.

ובענין עד מתי לד' המתירים שרי הדבר. בשו"ת משנה הל' (שם) דיבר רק על סעודת ז' ברכות, ולא קאי אמקרה שנשא קודם ר"ח אלא רק קודם י"ז תמוז, וממילא מה שהיקל הוא גבי קודם ר"ח אב (ואין זה אומר שלא יתיר גם אח"כ). ובפסתש"ו (סי' תקנ"א הערות 92,95) כ' דשרי רק עד ר"ח (וסמך גם ע"ד המשנה"ל הנ"ל. ואין הוכחתו זו הוכחה). והב"ד שו"ת שארית שמחה (במברגר. סי' ט"ו) שאסר מדינא לשיר אחר ר"ח אב. אמנם ר' בילקו"י (מועדים, דיני תשעת הימים סעי' ה'. עמ' 561) שכ', שלשיר בפה מותר אף אחר ר"ח. וכשיש ברית מילה בתשעת הימים, שרי לנגן בכלי שיר לכבוד ברית המילה אפי' בשבוע שחל בו ט"ב. וכן בשעת הסעודה. עיי"ש. ויתכן שיתיר אף ריקודים ומחולות. אמנם גבי אירוסין אסר ריקודים ומחולות כבר מר"ח אב. עיי"ש. ונראה בס"ד שעדיף להחמיר בהא אחר ר"ח אב. וכ"מ מכה"ח (סי' תקנ"א סקל"ט) להחמיר אחר ר"ח אב.

כתב במקו"ח, שבשבת חזון כשיש חתן, מותר לעשות ריקודים ומחולות כנהוג. ובהגהות ומנהגי וירמיישא (ס"ק קכ"א) כ' שכן עושים אז ריקודים ושמחה בבית הכלה. הב"ד בנט"ג (פמ"ג ס"ג).