נספח ב: דבר הרבנים הראשיים לישראל בענין היתר המכירה
בס"ד
הרבנות הראשית לישראל
ירושלים
ועדת השמיטה
לכבוד
הרבנים הגאונים רבני ישראל שליט"א
די בכל אתר ואתר
אחדשה"ט
נושא השמיטה שוב עלה על סדר יומינו, וכתשובה לפונים מצאנו לנכון להביא לפני כת"ר את עמדת הרבנות הראשית לישראל בענין החיטה בפרט.
נתחיל בענין שמירת השמיטה בשנה זו.
א. היתר המכירה הנעשה בימינו הוא כפסיקת רבני א"י הנושאים בעול ההוראה זה כמאה שנה.
יש הבדל בין ההיתר לעבוד שהוא בדיעבד, ובין ההיתר לאכול פירות שהוא לכתחילה. השימוש בהיתר כדי לעבוד בשדה הוא בדיעבד משום עצם הפקעת מצות השמיטה ע"י המכירה, וגם משום שעצם ההיתר בנוי על יסודות של המחלוקות בין הפוסקים. (שביעית בזה"ז אי הוי דאורייתא או דרבנן וגם כי נקטינן שהוא מדרבנן אי יש קנין לעכו"ם להפקיע קדושת הארץ ביחס למצוות דרבנן או לא, אי נוהגת קדושת שביעית בקרקע של נכרי או לא).
אף שההסתמכות על ההיתר היא בדיעבד, אין להתעלם מהצורך להשתמש בו, הן משום הדחק הכספי של בעלי משקים, שלא יכולים לעמוד בנסיון (מלבד ההפסדים הגדולים של המדינה מאיבוד שוק חקלאי) והן כדי להציל אלפי יהודים מעבירה.
אין כל מקום לפקפק בתוקף המכירה וההיתר שעל ידה, וכפי שהכריעו גדולי הדורות בארץ ובחו"ל, והתוקף של הנ"ל הוא גם כיום אחר הקמת המדינה, כפי שנפסק בשמיטה הראשונה לאחר הקמת המדינה ע"י הגרצ"פ פרנק והרה"ר.
החזו"א ערער על חלות מכירת הקרקעות משתי סיבות: אין רישום בטאבו, ואין שליח לדבר עבירה. גם בזמנו דחו את דבריו, כי רישום בטאבו לא מעכב במכר, וכן אין כאן עבירה המעכבת את השליחות ולרוב הפוסקים השליחות קיימת.
כיום אין בכלל פקפוקים אלו קיימים.
עפ"י חוק שהועבר בכנסת, אין צורך ברישום בטאבו במכירת קרקעות אלו, והמכירה מתבצעת בשתי צורות: מכירת כל הקרקעות לנכרי ע"י שטר הרשאה (שליחות), וכן ע"י מכירה ליהודי והוא מוכר לנכרי, וממילא אין חשש לשלד"ע [=לשליח לדבר עבירה].
ב. השנה נתרבו בעז"ה שומרי שביעית כהלכתה מבין בעלי משקים שומרי תו"מ, והם הם גיבורי כוח האמתיים. וכ"ז כד' הרב קוק זצ"ל שדוקא בדרך זו של מציאת היתר בשעת הדחק, והבהרה שההיתר הוא רק כשאין אפשרות אחרת, אז יתרבו ישובים של שלומי אמוני ישראל, ודוקא עי"כ יגדל כוח הקדושה וישמרו השביעית כהלכתה, וכפי שהאריך במכתבו בענין זה לרידב"ז.
הרבנות הראשית לישראל נתנה לבעלי משקים אלו הוראות מדוייקות כיצד להתנהג, וב"ה פעלנו ששומרים שביעית כהלכתה ממש.
ג. כן סדרה הרבנות הראשית לישראל אוצר בי"ד בהקף גדול בעשרות משקים, וסידרה גם שיווקם של חלק גדול מפירות אוצר בי"ד דרך רשתות השיווק הגדולות - כשכל זה לא היה קיים עד היום.
גם בענין היין, סדרה הרה"ר אוצר בי"ד, וכרמל מזרחי ישווק בקרוב יין בקדושת שביעית מאוצר בי"ד של הרה"ר לישראל.
ד. יש להדגיש שרק בקניית פירות אוצר בי"ד יש עזרה לחקלאים שומרי שביעית גיבורי כוח העומדים בנסיונות קשים של פרנסה, ולא בקניית פירות נכרים כפי שנתפרסם בטעות.
על רבני ישראל שליט"א דבכל אתר ואתר לעודד את הציבור שומרי תו"מ בקניית פירות אוצר בי"ד, ולבאר היטב כיצד לנהוג בפירות הקדושים בקדושת שביעית.
כל האמור על היתר בדיעבד נוגע לחקלאי בעבודת השדה. אך בנוגע לאכילת פירות, אין איסור גם לכתחילה, כיוון שהמכירה חלה, וכמבואר לעיל, ואין כל איסור באכילת פירות שגדלו עפ"י היתר המכירה.
אם כי רק בדוחק התירו למכור קרקע לגוי, אבל כיון שנמכרה הוי הכל קנוי לגוי, הקרקע והפירות שנמכרו, גם כל אחד לחוד, והרי יש כאן פירות של גוי, ובפירות של גוי לא גזרו איסור ספיחין, כמו"ש המהר"י קורקוס בפ"ד משו"י הכ"ט.
זה חדא. ותו, כיון שעכ"פ המכר והעבודה נעשו ע"פ חכמים, שוב אין בכלל זה משום איסור ספיחין, שהוא קנס על שלא שמע בקול חכמים. והרי זה עשה ע"פ חכמים. וכך פסקו חכמי ירושלים, והובאו הדברים בספרים ובקונטרסים של הגאונים רצ"פ פרנק זצ"ל ורי"ז מינצברג זצ"ל, ויבדל"ח הגרש"ז אוירבך, והגר"ע יוסף שליט"א. וכן מפורש להדיא, שמותרים באכילה לכתחילה, באגרות הראיה בכמה מקומות.
ועיין בישכיל עבדי ח"ח סי' כ"ח.
יש להוסיף שעפ"י דין תמיד יש להעדיף קניה מישראל מאשר קניה מנכרי, כמבואר באהבת חסד למרן החפץ חיים פ"ה דין ו', ק"ו בשמיטה שיש רווח לישראל שגובה החוב שהנכרי חייב לו.
וכן דבר ברור הוא שאין בקניית פירות נכרים משום גבורי כוח. דרשת חז"ל שייכת רק לחקלאי ולא לצרכן, וז"פ. ויתירה מכך שלא נקיים מחשש שביעית וערלה. ולא פעם נכשל בכך הציבור, ואכמ"ל בדברים הידועים לכל, וכמ"ש בישכיל עבדי הנ"ל.
ה. כל זה בנוגע לנושא השביעית בכלל, ועמדת הרבנות הראשית בנושא החיטה היא כדלקמן:
אין מקום לאסור את השמוש בחיטה תוצרת הארץ והיא מותרת לכתחילה. יצוא החיטה לחו"ל, לפי המחמירים, יש בו ספק האם ע"פ ההלכה מותר להוציאו, כנ"ל.
עם כל זה, יש צורך לדאוג ליהודים אלו שאינם רוצים להשתמש בחיטה שגדלה ע"פ היתר המכירה.
הצעת הרבנות הראשית לישראל היא: כיון שבין כך שבעים אחוז מהקמח הוא מיובא, על כן כל הלחם בארץ יהיה מקמח יבוא, כדי שלא יהיה מקום אחד בארץ שלא יוכל יהודי לאכול לחם. ושאר הקמח יתחלק כבשמיטה קודמת, חלק מהטחנות יטחנו רק קמח מיבוא וחלקן יקבלו 70% חיטת יבוא וגם - 30% חיטה מקומית בנוסף לחיטת היבוא למי שמעונין.
ו. כל הפרסומים כאילו הרבנים הראשיים לישראל שליט"א "רדפו" את החרדים, או שניסו להכריח אותם להשתמש בחיטה שגדלה בארץ, הם עלילה גסה, שקר וכזב ביודעים, מתוך צביעות של כביכול ירא"ש, וחלקם מסיבות מסחריות, וד"ל. וכל מטרת מפיצי דיבה אלו הוא לפגוע בכבוד הרבנים הראשיים לישראל ובכבוד התורה, וכפי שעשו בזמן הרב קוק זצ"ל, רצונם להרבות שנאה בין תלמידי חכמים, ולפגוע במאמצי הרבנים הראשיים לרומם קרן התורה ולהעלות את רמת הכשרות בארץ ישראל. [המודגש הודגש ע"י העורך]
הרבנות הראשית לישראל קוראת לכל רבני ישראל לפעול כמיטב יכולתם להרבות אהבה ורעות בין ת"ח, ולהלחם נגד כל הסתה ושנאת חינם בתוך בני ישראל, והאמת והשלום אהבו, ונזכה לראות קרן התורה ואור הגאולה השלמה במהרה בימינו, אמן.
תוספת לנספח ב':
*להלן ציטטות מספרים.
א. מספר ישועת משה (שביעית. סי' ט'): "אין חשש לפני עיור בפירות שביעית, מכיון שהמוכר סומך על היתר הרבנות הראשית המקובל על רוב האוכלוסין מקדמת דנא בעירנו, ורק החרדים ממש מחמירים על עצמם, וכמו"ש המבי"ט. וכ"כ בספר משנת ר' עקיבא וכו'. וגדולה מזו כתב הרמ"א, דאין אוסרין כלים של בני ריינוס הואיל ונוהגין בו היתר וכו'."
ב. בשו"ת ישכיל עבדי, ח"ח עמ' קטז', דן במי שנהג כמחמירין, ועתה קשה לו להחמיר. והביא משו"ע, מדין דברים המותרים ונהג בהם איסור, דהוי כנודר וצריך התרה. "והנה ידוע שזה שלא סומכין על המכירה שמוכרין בי"ד, הם רק מיעוטא, ורוב ככל סומכין על מכירת בי"ד, והדר דינא כמהרש"ל, שאם נהגו הכל [להחמיר, אזי] אין להתיר. אבל אם רק מקצת [נהגו להחמיר], מתירין בחרטה וכו'. וזה שנהג כדברי המחמירים, ודאי דהוי כנדר. ואם רצה לחזור צריך התרה בפתח ובחרטה וכו'. וכפי הנשמע, אלו המחמירים לאכול רק מפירות נכרים, יש הרבה רמאויות בנכרים וכו', ויצא שכרם בהפסדם, שלמעשה אוכלים מפירות שביעית שלא נמכרו ברבנות. ולכן הרבה מהיראים לא קונים מחנויות שומרי שביעית, פן יבואו לידי מכשול וכו' [ההדגשה על ידי העורך], וסומכין סמיכה מעליא על המכירה כפי שתקנו רבני הדור שבדורות הקודמים. והנח להם לישראל שלא להרהר אחרי המכירה ושלא לפרוש מן הציבור, שרוב ככל סומכין על הפוסקים שהנהיגו ענין המכירה בשופי וכו'".
והוסיף הגר"א שפירא זצ"ל: הגאון המקובל ר"ע הדאיה זצ"ל (נלב"ע בשנת תשכ"ט) היה בתקופה האחרונה גדול הפוסקים הספרדים וגם גדול המקובלים בעולם. הבאנו דבריו כאן לא כדי לפסוק או להכריע בפסק, אלא רק כדי לראות איך כמשיח לפי תומו הוא מצייר את המציאות כפי שהיתה למעשה במשך חמישים השנים האחרונות. וחזינן מזה שכל השנים האלו נהגו היתר באכילת פירות משדות שנמכרו בשביעית גם לכתחילה, ולא רק בדיעבד, ואפילו בִכְּרו לקנות מפירות אלו על פירות הקנויים מגויים, כפי שנפסק ע"י הפוסקים כנ"ל.