נספח טו: פסקי הגרי"ש אלישיב שליט"א

לפני הוצאת מהדורה זו (מהדורת תשס"ג) רצינו לשאול את הגרי"ש אלישיב שליט"א כמה שאלות נחוצות בעניני יוה"כ שלא מצאנו תשובות עליהן בספרים המודפסים. לשם כך הוזמננו אל הגריש"א שליט"א בזמן מיוחד שאינו זמן קבלת קהל רגילה. היה זה בעש"ק פרשת כי תבא, ט"ו אלול תשס"ג, כשעה לפני הדלקת נרות. הגר"י אפרתי שליט"א נכנס לגריש"א כדי לבקש להכניסנו אך בשל חולשה של הגריש"א לא זכינו לבסוף לשואלו. ואכן כעבור שעה הובהל הגריש"א שליט"א לביה"ח במצב של חוסר הכרה.

לכן מדפיסים אנו כמה מפסקי הגריש"א שפורסמו בשעתו בקונטרס מיוחד עפ"י פסקי הגריש"א, ונכתבו ע"י קרוב המשפחה הרה"ג אברהם צבי ישראלזון שליט"א. הרב הנ"ל נתן לי רשות מפורשת לפרסמם ואיחל לנו הצלחה מלאה בכך. יהיו נא הדברים לרפואתו השלמה של הגרי"ש אלישיב שליט"א (הרב יוסף שלום בן חיה מוּשָה)

א. גנב ללא ידיעת הבעלים: מי שגנב מחבירו והנגנב אינו יודע כלל מהגניבה, והגנב מתבייש לגלות לנגנב שגנב ממנו, יכול להחזיר את הגניבה שלא בידיעתו, ובלבד שיחזירו למקום המשתמר. ואינו צריך לבקש ממנו מחילה, כיון שלא היה לו שום צער, אלא לקח ממונו, והרי החזירו לו. וכל זמן שלא השיב את הגניבה, אפילו אם גנב שלא בידיעתו, נקרא רשע ופסול לעדות (קונט' קיצור הלכות גזל, בשם הגרי"ש אלישיב שליט"א).

ב. כפרות מכסף מעשר: אין לקנות כפרות מכסף מעשר. אך אם המוסד המסדר כפרות מבקש יותר ממחיר העוף בשוק, יכול לתת את העודף על מחיר העוף מכסף מעשר.

ג. חיוב טבילה: צריך לטבול בערב יום הכיפורים, ואפילו אנשים שאינם זהירים בטבילה כל השנה צריכים לטבול משום היום הקדוש. ואפילו אם כבר טבל בערב ראש השנה ולא נטמא אח"כ, צריך לטבול בערב יוה"כ. טובלים שלש פעמים, וזמן הטבילה כל היום. אך טוב שיהיה קודם מנחה שאומר בה וידוי. ונערים מגיל בר מצוה צריכים לטבול טבילה זו. ונשים תעשנה כפי המנהג.

ד. תשעה קבין: חולה שאינו יכול לטבול, או מי שמצטער בטבילה, יטילו עליו תשעה קבין מים, אפילו מכמה כלים אך שלא יהיה הפסק קילוח ביניהם. וכתב בשבט הלוי ובמנחת יצחק ח"ט סי' ל"ד שמועיל תשעה קבין ע"י מקלחת. ודעת רבינו הגרי"ש אלישיב שליט"א שאין מועיל ע"י מקלחת (עי' בספר חג בחג, ימים נוראים, פכ"א הערה 62).

ה. מצות אכילה בערב יוה"כ: בטעם מצות האכילה בערב יוה"כ, כתב רש"י (יומא פא:) כדי שיהיה לו כוח להתענות ביוה"כ. ורבינו יונה כתב טעם אחר, שסעודת ערב יוה"כ הוא לכבוד יוה"כ כמו כל שבת ויו"ט, אלא דכיון שאי אפשר לקיימה ביום הכיפורים עצמו מקדימים אותה לערב יוה"כ. גם חולה ויולדת שאינם צמים ביום הכיפורים כדאי שיאכלו סעודה בערב יוה"כ, לפי הטעם השני שסעודת יום טוב של יום הכיפורים הוקדמה לערב יוה"כ.

ו. תוספת יוה"כ: חייבים להוסיף מחול על הקודש, היינו להתחיל את דיני יוה"כ מבעוד יום. לפחות חמש דקות קודם שנעלם השמש. וזהו חיוב גמור. אך יש להדר ולהפסיק ממלאכה ולהתחיל חמשה עינויים כחצי שעה או עשרים דקות קודם שקיעת החמה. אך אין זה חיוב.

ז. חולה האוכל ביוה"כ לענין ש"ץ ועליה לתורה: חולה האוכל ביוה"כ אפילו רק חצאי שיעורים לא יהיה שליח ציבור. אבל יכול לקבל עליה לתורה בקריאת התורה של שחרית, אפילו אוכל שיעורים שלמים.