[1]א. עיקר ד"ז כ' מרן (בסעי' ב'). ושם כתב גם את זמן האיסור.

[2]ב. מרן (שם) כתב שדוקא בנין של שמחה ונטיעה של שמחה אסור. בבנין - כגון בית חתנות לבנו או בנין של ציור וכיור. אלא שבאמת זו מחלו' בראשו' (בהבנת כמה דוכתי בגמ' בבבלי ובירו'). והביאו מחלו' זו בטור (רס"י תקנ"א), בב"י ובב"ח (שלירו' אסרו דוקא בנין של שמחה ובתל"ד ביבמות דמ"ג אסרו כל בנין). ומדברי הב"י במסקנתו משמע שמחמיר אף כשאין בזה שמחה. ומ"מ בשו"ע היקל ואסר רק של שמחה.

אלא שנראה מדברי הרבה מגדולי האחרו' שנקטו לדינא כדעה המחמירה. שכ"כ להחמיר בזה הב"ח (שם), המ"א בשם הר"ן, הא"ר, הח"א, המ"ב (סקי"ב) כה"ח (סקכ"ד), דה"ה לכל בנין שא"צ לו לדירתו ורק עושה להרווחה בעלמא, אסור. וכ"כ לדינא בילקו"י (עמ' 559 ס"ג, דה"ה לכל בנין שאינו לצורך מגורים אלא ליופי ולהרווחה בעלמא, אסור. וזאת אעפ"י שדרכו לא לנטות מדברי מרן בשו"ע. וראה עוד לקמן בפרקנו הערה י'). וכן כתבנו בהלכות.

בענין בנית בית חתנות לבנו, הכוונה כשנושא אשה לאחר ט"ב (דהא בימים אלה ממילא נוהגים לא לשאת נשים. כה"ח סקל"א וש"פ).

וע"ע בבה"ל (ד"ה "או") וכה"ח (סקכ"ז) בענין שיור אמה על אמה בני"ד (עפ"י מרן בסי' תק"ס).

מי ששכר קבלן גוי לעבוד בביתו בקבלנות, ר' במ"ב (סקי"ב) וכה"ח (סקכ"ה). ובכלל ישנה בעיה גדולה להעסיק קבלנים גויים מצד "לא תחנם", ובפרט ובעיקר לא להעסיק קבלנים ערבים ופועלים ערבים. והגר"א נבנצל שליט"א העיר שאולי אסור מצד סכנה אבל מצד "ולא תחנם" אין בזה איסור. עכת"ד. ומ"מ נלע"ד שיש בזה צד איסור "ולא תחנם" בגרמא, שעוזר להם להמשיך לשהות כאן בארה"ק. וידוע שישנם כבר כמה ישובים ביהודה ושומרון שאין בהם כלל כניסה לערבים. ומ"מ יש בזה חיוב של "או קנה מיד עמיתך" או מצד "והחזקת בו". וכמו שהארכנו בזה בהל' ט' באב (פרק ז').

מצאתי ברשימותי, שלפני כמה שנים, בעת חילופי ממשלות כאן במדינה, היה צורך גדול מצד מצוות ישוב ארץ ישראל לפלוש לדירות שהיו בנויות ביהודה ושומרון ועדיין לא היו מאוכלסות (לפני שתקום ממשלת שמאל). ופסקו אז הרבנים, שמי שעבר לדירה חדשה כזו לפני ר"ח אב, מותר לו בתשעת הימים לעשות בדירתו את כל הסידורים הנחוצים לצורך הדיור. ורק תליית תמונות וכדו' לא התירו.

[3]ג. הרמ"א (בסעי' ב') כתב עפי"ד הר"ן שכל בנין של מצוה שרי. ומבואר שאפי' שיש בזה שמחה. והיינו כגון שלא קיים מצות פו"ר ובונה בית חתנות (ב"י בשם הר"ן. מ"ב סקי"ד. כה"ח סק"ל וש"פ). אמנם יש שפקפקו ע"כ וכתבו שיש לאסור אף אם טרם קיים מצות פו"ר. שכ"כ הפמ"ג בא"א, וכ"מ מהעו"ש, וכ"כ השו"ג (שמסתמיות הפוס' לא משמע הכי, אלא כל דבר שיש בו שמחה אפי' אם הוא לצורך מצוה אסור. והכי מסתבר). הב"ד כה"ח (ס"ק ל' ול"ג) והוסיף דמדלא הביא מרן ד"ז בשו"ע אפשר דלא ס"ל הכי (שהרי בב"י כן הזכיר דברי הר"ן). והגר"מ אליהו שליט"א הורה לי כדעת המקילים. עכת"ד. נמצאנו למדים שד"ז שנוי במחלו' הפוס' אי יש להקל לצורך מצוה אף במקום דהוי שמחה.

[4]ד. כ"כ המ"א, הא"ר, מ"ב (ססקי"ב) כה"ח (סקכ"ה) וש"א. והטעם משום דהוי מצוה דרבים. וכתב הבא"ח (הב"ד כה"ח שם) שביכ"נ יכולים לבנות אפי' בערב ט"ב ואפי' ציור וכיור. ע"כ.

[5]ה. כתב מרן (בסעי' ב') שאם היה כותלו נוטה ליפול אע"פ שהוא של שמחה מותר לבנות. ונחלקו הפוס' אי הטעם הוא משום סכנה או אפי' שלא במקום סכנה שרי (וכדלקמן בהערה ו'). אמנם כו"ע מודו דבמקום סכנה שרי (דהא חמירא סכנתא מאיסורא). וכ"מ מהמ"ב (סקי"ב) וכדלקמן.

ומה שכתבנו בענין מעקה, כ"כ הרח"ף ברו"ח ובמל"ח, וכ"כ הבא"ח, כה"ח (סקל"ב) וילקו"י (עמ' 560 ס"ד).

[6]ו. הט"ז כתב ע"ד השו"ע הנ"ל (בענין כותל נוטה) דשרי אפי' הוא בענין שאין בו סכנה (כגון שעומד הכותל בחצר שאפשר לסוגרה) אלא שיש לחוש להפסד ממון כגון שע"י נפילתו תישבר החומה ותתקלקל יותר. ואף שהוא של שמחה שרי, שאינו עושה בשביל שמחה כ"א בשביל למנוע הפסד. הביא דבריו המ"ב (סקי"ג) ומשמע דס"ל הכי. אמנם בשעה"צ ציין שהפמ"ג והיד אפרים מפקפקים קצת על ראיית הט"ז.

ובאמת שישנם פוס' רבים וחשובים דלא ס"ל הכי. שהב"ח (חמיו של הט"ז) כתב בהדיא על דברי הטור בהא, דהוא משום סכנה. וכ"כ השכנה"ג בהגב"י. וכ"כ המט"י, המאמ"ר, הנה"ש והיד אפרים (הנ"ל), וכן הפמ"ג במש"ז הניח דברי הט"ז בצ"ע. הב"ד כה"ח (סקכ"ט) ומשמע דס"ל כמותם. נמצאנו למדים שד"ז שנוי במחלו', אמנם כיון שהט"ז והמ"ב פסקו להקל אף שלא במקום סכנה הבאנו דעתם בהלכות. ומ"מ נראה שאין כוונת הט"ז להקל במקום שעלול להפסיד בגלל עיסקתו עם הקבלן.

[7]ז. כ"כ מרן (בסעי' ב'). והוסיף הבא"ח שכן הדין בין בציור ע"י בניה ובין ע"י עץ. הב"ד כה"ח (סקכ"ו).

[8]ח. בילקו"י (עמ' 559 ס"ג) כ' שיש להחמיר לא לסייד ולא לצבוע שזה בכלל ציור וכיור. וכ"כ בתורת המועדים (לרה"ג דוד יוסף שליט"א. סי' ה' סקי"ט) שאסור לצבוע ושרי טפטים. וכ"כ בקובץ מבית הלוי (פסקי הגר"ש ווזנר שליט"א. אב תשנ"ח. עמ' כ"ג ס"ד) שאין לסייד ולצבוע הדירה (והוסיף שאם התקלקל הסיוד הקודם מחמת רטיבות וכדו' מותר לסייד אף בשבוע שח"ב ט"ב כיון שאינו לרווחה). ע"כ.

ואמנם הגר"מ אליהו שליט"א אמר לי בעבר שמותר לצבוע הדירה בצבע חלק רגיל, אך בצבע מחוספס ובטפטים אסור. עכת"ד. ובס' הלכות חגים שלו (עמ' 200 סכ"ח) כ' שלכתחי' אין לסייד או לצבוע. ובשעת הצורך כשיש הכרח בדבר, כגון שעובר דירה מיד אחר ט"ב שרי לסייד גם אחרי ר"ח. ע"כ. ולפני הוצאת מהדורה זו השניה שאלתיו שוב, וענה לי שלדעתו לסייד שרי, אך לצבוע אסור אפי' בצבע פשוט. עכת"ד.

גם הגר"ש ישראלי זצ"ל אמר לי שאסור לשים טפטים על הקירות בימים אלה. עכת"ד. וראה עוד באג"מ (או"ח ח"ג סי' פ"ב).

[9]ט. כך הורה לי הגר"מ אליהו שליט"א. וטעמו, שאין בכך שמחה. עכת"ד.

[10]י. שאלתי את הרה"ג ר' יצחק יוסף שליט"א לגבי מעבר לדירה חדשה בימי בין המצרים. ואמר לי שלפי דעת מרן השו"ע מותר הדבר, שהרי מרן אסר רק בבנין של שמחה כבית חתנות. ושאלנו, הרי גם לזוג שכבר נשוי יש שמחה לעבור מדירה קטנה וצפופה לדירה מרווחת של שלושה חדרים. וענה לי הרה"ג יצחק יוסף שאין לנו אלא מה שאסרו חכמים. ומרן כתב לאסור רק בנין של שמחה כבית חתנות, שהאב שמח שהוא בונה לבנו שעומד להתחתן. אך משפחה שרוצה לעבור דירה בימים אלה מותר לה לעשות כן גם לאחר ר"ח אב, עד ערב תשעה באב.

ולגבי לחתום על חוזה או זכרון דברים לקניית (או שכירות) דירה, אמר הרה"ג ר' יצחק יוסף שליט"א שאכן חתן לא יחתום מר"ח אב (עד ט"ב), אך אם זה נצרך לו, אז בשעת צורך כזו, כגון שמתחתן בט"ו באב ורוצה להכין את הדירה לחתונתו, אז גם לחתן מותר לחתום על חוזה וזכרון דברים. וכן יש להקל בכך אם עלול להיות לחתן הפסד בדבר, שאין לאסור זאת במקום הפסד. עכת"ד. אמנם ק"ק לי מדוע אסר זאת מעיקר הדין, והתיר רק במקרים מסויימים. הרי מרן אסר רק בנין של שמחה, וכנ"ל ולא זכיתי להבינו.

ובענין קבלנים הבונים דירות: הגרמ"א שליט"א בהל"ח (עמ' 200 סעי' ל') כ' שקבלנים שבונים עבור ציבור מותרים לבנות, שיש בזה משום מצות ישוב א"י, וכן פרנסת עובדים רבים. והוא הדין לדבר האבד. עכ"ל. וע"ע בילקו"י (עמ' 559 ס"ד. וצ"ע אם המציאות שכתב עליה נכונה לתמיד, שהתיר גם מהטעם שיש מחסור בדירות. וע"ע שם גבי קבלן שצריך לגמור לצבוע בימים אלה ואם לאו יהיה צפוי להפסד ממון).

[11]יא. עיקר ד"ז כתבו מרן (בסעי' ב'), שכן הדין בנטיעה של שמחה, כגון אבורנקי של מלכים שנוטעים לצל להסתופף בצילו או מיני הדס ומיני אהלים. עכ"ל. והיינו שאין לנטוע גינות נוי לצל או נטיעת מיני בשמים.

ואמנם נראה שגם בזה יש מחלו' גבי כשאינו לשמחה. שמהב"י נראה במסקנתו שאפי' כשאינו של שמחה אסור (ומהב"ח נראה שקשה לדייק כוונתו). ואילו בשו"ע פסק מרן שדוקא נטיעה של שמחה אסור, הא לא"ה שרי.

ומצאתי בקובץ מבית לוי (פסקי הגר"ש ווזנר שליט"א. אב תשנ"ח. עמ' כ"ד) שכדאי להמנע בימים אלה מלנטוע גינות נוי בחצרות הבתים. אבל ניכוש וסידור הגינה שעושים כרגיל אינו בכלל האיסור. עכת"ד. וכן מצאנו שכתב הגר"מ אליהו שליט"א שאין לשתול בימים אלה פרחים בחצר (ליקוטים).

[12]יב. שכן משמעות הפוס' שרק נטיעה ושתילה אסורות. וכ"כ בהדיא הגר"מ אליהו שליט"א בהל"ח (עמ' 200 סעי' ל"א).

[13]יג. הגר"מ אליהו שליט"א בהלכות חגים (עמ' 200 סעי' ל"א).

[14]יד. שאלתי את הגר"מ אליהו שליט"א המותר אחר ר"ח אב לנטוע עצים ביש"ע כדי לתפוס שטחים שהערבים לא יקחו אותם. ובפרט שדוקא בזמן זה יש חופש לצעירים וישנם הרבה מתנדבים, ועוד שאין עושים טיולים בימים אלה והנוער פנוי לעבודות שכאלה. וענה לי הגר"מ אליהו שליט"א שבשטחי יהודה ושומרון מותר הכל - לבנות ולנטוע, ובפרט במצבנו כיום. עכת"ד.