פרק יח: הנחיות מעשיות לצרכן בקניית יבולי השמיטה
פתיחה
ראשית נקדים שפרק זה נכתב ברובו ללא מקורות, כיוון שהדברים בס"ד כבר כתובים בפרקים הקודמים, או בספר קטיף שביעית (מהדו' תשס"ז, פרק ע"ה). ורק מה שלא נכתב שם צויינו פה מקורותיו.
א. בשנת השמיטה זוכים אנו להפגש עם קדושת יבולה של ארץ ישראל. דבר זה אומר שישנם יבולים שיש להם קדושה - דבר המתבטא בהרבה הלכות (כמו שבס"ד כתבנו לעיל בפרק י').
ב. אסור לקנות תוצרת חקלאית שהחקלאי עבר על איסורי השמיטה (בפרט שעל ידי קניה זו מסייע הוא לעוברי עבירה!).
ג. אי לכך, יש לרכוש פירות וירקות ממקום המפוקח על ידי הרבנות המקומית, או שמפוקח על ידי אחת מוועדות השמיטה המאושרות על ידי הרבנות הראשית לישראל, ויש לוודא לפני הקניה בחנות שיש תעודת כשרות רק ממערכת כשרות המוכרת על ידי הרבנות הראשית (ולא על ידי רשויות אחרות), שאכן ניתן לסמוך עליה.
ד. ישנן כמה שיטות הספקה של יבולי השביעית עם אישורי כשרות (כאוצר בית דין), וישנם כמה מקורות לגידול היבולים הללו (כדרום הערבה, חולות חלוצה, או משאר חלקי הארץ שנעשה בהם "היתר מכירה"), וכמה אופני גידול (כמצע מנותק, גידול בחממה וכדומה). ויש לדעת שכמעט על כל השיטות הללו ישנם מערערים על כשרותם, וישנם חילוקי דעות בפוסקים לגבי נכונותם. לכן כל אדם יקנה במקום שבו ישנה השגחה של רבנים שעליהם הוא סומך.
קניית הירקות
ה. בעת קניית הירקות יש להקפיד שיש עליהם השגחה גם בעניני השמיטה, גם בשל החשש של איסור "ספיחין" (כנ"ל בפרק י"ג).
ו. הדבר הטוב ביותר מבחינה הלכתית הוא לקחת ירקות שגדלו וגם נקטפו בשנה השישית, ונשמרו לשנת השמיטה על ידי קירור, הקפאה, ייבוש, איסום ושימור (בקופסאות שימורים). אך הדבר מוגבל בדרך כלל לחלקה הראשון של השמיטה, ורק ליבולים מסוימים שמסוגלים להשמר לאורך זמן (כגזר, תפוחי אדמה וכדומה). וראה לעיל (בפרק ב' סעיפים ח'-י').
קניית הפירות
ז. קניית פירות שנקטפו לפני השמיטה - מותרת.
ח. פירות שגדלו בשנת השמיטה, או שהחל גידולם בשנה השישית ונמשכה לשביעית - יש לשים לב שיש להם השגחה כראוי. וכן הדין לגבי פירות שהחל גידולם בשמיטה, ונמשך עד השנה השמינית (-עד האביב!). ויש לשים לב לאלו יבולים יש קדושת שביעית.
יבולים שגדלו על ידי גויים תומכי טרור
ט. אין לקנות יבולים שגדלו על ידי גויים תומכי טרור. והרבה סיבות לכך. ובפרט שעל ידי צריכת יבולים אלה מחזקים את אחיזתם בארץ קודשנו, ומידי שמיטה ושמיטה מגדילים להם את שטחי הקרקעות, את כמויות המים וכדומה, ולאחר השמיטה קרקעות אלה נשארות בידם, ואף הבג"ץ אינו מחזיר זאת לידים יהודיות - כך שעוברים פה על איסור חמור מהתורה של "לא תחונם" - לא תיתן להם חניה בקרקע של ארץ ישראל. וכרוכים בכך עוד כמה איסורים. ולכן יש לעשות הכל כדי שלא לצרוך יבולים אלה [ראה לעיל בפרקים ט"ו וי"ז]. ויש לדעת שהקוד המסחרי של יבולים אלה הינו: י.נ. שפירושו יבול נוכרי. והיינו גם מגויים שכאלה.
יבולים המשווקים על ידי אוצר בית-דין
י. ליבולי "אוצר בית דין" יש קדושת שביעית, עם כל המשתמע מכך (כנ"ל בפרק י'). ומכל מקום ישנן כמה הלכות המיוחדות לכך, כדלקמן.
יא. כיוון שהתשלום על יבולי אוצר בית דין אינו על גוף היבולים עצמם אלא על הטירחה בגידולם ובשיווקם, לכן בכסף ששולם עבורם אין קדושת שביעית, וניתן לשלמו במזומן (כנ"ל בפרקים י"ב וי"ד).
יב. יש אומרים, שכמה אנשים יכולים לקחת יחדיו כמות גדולה של יבולים הקדושים בקדושת שביעית לצורך עצמם ולחלקה ביניהם. ולמרות שאסור לשקול ולמדוד יבולים הקדושים בקדושת שביעית (כנ"ל בפרק י"א), בכל אופן במקרה זה מותר הדבר, והתשלום שמשלם אחד לחבירו אינו נתפס בקדושת שביעית. וראה עוד בסעיף הבא.
יג. אך מי שלקח כמות גדולה של יבולים הקדושים בקדושת שביעית, ולאחר מכן מוכר לחבירו את החלק שלא דרוש לו, אסור לו לשקול ולמדוד את היבולים בעת החלוקה, והכסף ששילמו לו נתפס בקדושת שביעית.
יד. למרות שאסור לסחור - למכור ולקנות את יבולי השביעית שיש להם קדושת שביעית, בכל אופן יש אומרים שמותר לסחור כשמבליעים את קניית היבולים הללו עם קניית יבולים שאין להם קדושת שביעית. על פי זה יש מי שמתיר לקנות מוצר חקלאי שיש לו קדושת שביעית כשחלק ממרכיביו אינם קדושים בקדושת שביעית. ויש אוסרים.
קניית פרחים ועציצים
טו. בקניית פרחים, עציצים ושתילים (לשתילה לאחר השמיטה), יש לברר אם גדלו בדרך המותרת, כגון במצע מנותק בחממה, או על פי "היתר מכירה" למשתלה.