נספח ה: מכתב הגר"א נבנצל שליט"א.
בהמשך לתשובות כת"ר שליט"א במכתב הקודם רצינו להמשיך ולשאול.
א. כת"ר פתח בתשובתו: "בירושלים עה"ק שבת קרה היא סכנה לתינוק". אם אנו מגדירים זאת כסכנה, הרי פשוט שמותרת מלאכה דאורייתא ע"י ישראל וא"כ מה צריך לצרף הדעות הסוברות שיולדת מסכנת מצנה כל ל' יום או לצרף הדעות ששבעה ימים הוא מעת לעת.
אם יש להסתמך כאן על צירוף שיטות אלו, השאלה איך יהיה כשיש רק א' מהם, כגון שעברו כבר שבעה ימים מעל"ע, אך, עדיין בתוך שלשים, או אם נרצה להחשיב השבעה ימים מעל"ע לצורך אחר ולא לצורך חימום מצינה.
תשובת הגר"א נבנצל שליט"א:
יש להחשיב השבעה ימים מעל"ע.
[מדברי כת"ר ש"אין הולכין בפקו"נ אחר הרוב ולכן", קצת משמע להקל בכל גווני.
ע"פ המשנ"ב שהזכרתי במכתבי הקודם משמע שמיקל יותר נגד המג"א גבי חשבון הימים מעל"ע מאשר כהשו"ע נגד הרבה ראשונים גבי לעשות מדורה ליולדת כל ל' יום].
ב. כת"ר כותב לגבי "אם לא יודעים היכן יש גוי ואין את מי לשאול" שזה נקרא א"א. מה הדין אם אפשר לעשות מאמץ ולחפש או לברר היכן נמצא גוי (מדובר באופן שלא יעכב את ההצלה מהפקו"נ כגון בנ"ד שסעודת "שלו' זכר" נערכה ממילא במקום אחר, ורק היה צורך לחפש פתרון במשך הלילה)?
תשובת הגר"א נבנצל שליט"א:
מסתמא, יש לחפש גוי.
ג. הזכרתי במכתבי הקודם את הדיון שהיה לגבי האפשרות לחמם לילד אוכל באמצעות מים חמים מהפלטה, אי נחשב זה צורך פקו"נ או לא. גם אחרי קולת כת"ר גבי צינה תהיה נפק"מ בשבת חמה או כשניתקה רק הפלטה ולא כל החשמל. האם להחשיב זה כפקו"נ או שאפשר להביא מבתים אחרים?
תשובת הגר"א נבנצל שליט"א:
לדעת החזו"א כל שינוי תזונה לילד רך הוי פקו"נ. לדעת אדמו"ר זצ"ל אין אדם אחר חייב לוותר על סעדתו החמה כדי שלא אצטרך לחלל שבת בהיתר.
ד. בסוף מכתבו, כותב כת"ר לחלק לענין יד שמאל בין מלאכה שנקל לעשותה בשמאל כמו בימין לבין מלאכה שקשה יותר לעשותה בשמאל. אחר בקשת המחילה מכת"ר, האם חולק על המשנ"ב בסי' ש"מ שהזכרתי במכתבי הקודם שכתב להדיא בשם החי"א שעל כל המלאכות חוץ מכותב חייב חטאת אם עשאן בשמאל?
תשובת הגר"א נבנצל שליט"א:
מלאכה שקשה לעשותה בשמאל הויא ככותב.