נספח יג1: מכתב הגרא"ז וייס שליט"א
בס"ד אדר תשס"ז
כבוד ר' משה הררי שליט"א
נעימות בימינך נצח.
בענין מכשירי גרמא בשבת
הנני קבלתי את מכתבו לוחות שניות, ומתנצל אני על שנאלץ לשלוח פעמיים, אמנם יאמין לי כבודו שאין אני מוצא את ידיי ורגליי בהררי השאלות שמצטברים על שלחני במכתבים ושאלות קלות וחמורות, ועמו הסליחה.
כת"ר שאל על דעתי לגבי מכשירי הגרמא לסוגיהם המפותחים ע"י מכונים שונים.
הנה בשאלה נכבדה זו כבר נחלקו גדולי הדור ומתיירא אני להכניס ראשי בין הרים גדולים. למיטב ידיעתי מרן הגרש"ז אוירבך עודד את העושים במלאכה ואף נתן עינו ולבו על כלים אלה, ולעומתו יבלחט"א מרן הגרי"ש אלישיב שליט"א שמסתייג ממכשירים אלה, גם מצד ההלכה, ולדעתו הגדולה אין השימוש במכשירים אלה מוגדר כגרמא כלל אלא כעשיה גמורה, וגם משום החשש שמא יאמרו התירו פרושים את הדבר אף שלא במקום פקו"נ, ויבואו להקל ראש בקדושת השבת ולפרוץ גדרות עולם (ובמנחת שלמה ח"א סוף סי' ט' כתב דאין היתר גרמא בשבת אלא בדבר מקרי ולא במה שרגילין לעשותו, אך בח"ב סי' ט' לגבי שעון שבת התיר מדין גרמא, ולכאורה דבריו נראים כסותרים אלה את אלה).
אך מכיון שהפציר בי אכתוב את הנלע"ד ביסודות הדברים להלכה ולא למעשה.
הנה ידוע מה שדנו האחרונים במה שנראה כסתירה בין שתי סוגיות ערוכות בש"ס, בשבת ק"כ ע"ב דאמרו דגרם כיבוי מותר ד"לא תעשה מלאכה" כתיב עשייה הוא דאסר הא גרמא שריא, אך בב"ק ס' ע"א אמר רב אשי ליישב מה דזורה ורוח מסייעתו חייב אף דליבה וליבתו הרוח פטור בנזיקין דגרמא בניזקין פטור "שאני שבת דמלאכת מחשבת אסרה תורה" הרי דגרמא חייב בשבת משום דהוי מלאכת מחשבת.
וכבר הארכתי בסוגיא זו במנחת אשר למסכת שבת סימן נ"ו ובמנחת אשר שמות סימן ס"ד-ס"ה, והבאתי שם את שיטת הרא"ש בב"ק דכל כונת הגמ' שם אינה אלא לגבי מלאכת זורה, דכיון דכך דרכו של זורה ואי אפשר לזורה בלא רוח "בהכי חייביה רחמנא", אבל בשאר כל המלאכות לעולם פטור בגרמא, אך מדברי רש"י שם מבואר דכלל אמרו במלאכת שבת דכיון שנעשית מחשבתו חייב מ"מ עי"ש.
ובשיטה זו כתבו האחרונים כמה דרכים לחלק בין גרמא הפטור כהא דגרם כיבוי להא דב"ק דחייב משום שנעשית מחשבתו, ושתי דרכים עיקריים נשנו בזה.
א: בשו"ת זרע אמת סימן מ"ד כתב לחלק בין זורה דמלאכתו נעשית מיד והוא זורה ברוח להא דגרם כיבוי דרק לאחר זמן תיעשה המלאכה ע"י צירוף גורמים וכוחות שונים, דהיינו התפשטות האש, התגברות החום התפרקות הכלים, ושפיכת המים.
ב: האחיעזר (ח"ג סימן ס') דכל שהוא עושה כדרכן של בנ"א בכל ימות החול וכהא דזורה ברוח הו"ל מלאכת מחשבת וחייב כשנעשית מחשבתו, אבל בגרם כיבוי שאין זה דרך כלל לכבות בדרך זו ואינו עושה כן אלא להנצל ממלאכת שבת אין זה מחשבת עי"ש.
ולענ"ד יש לתהות ולחכוך לפי שתי הדרכים לגבי כל כלי ומתקני הגרמא, ואבאר.
הנה להבנת הזרע אמת נראה דאף אם המציאו דרך לעכב את סגירת המעגל החשמלי והפעלת הכלי במספר שניות, נראה דהוי בכלל מלאכת מחשבת דהלא הכלי תח"י, טבחו טבוח ויינו מזוג, והתוצאה נגזרת מראש באופן ודאי, אלא שבאופן מלאכותי עכבנו את ביצוע המלאכה לשניות מועטות, ואין זה דומה להא דגרם כיבוי שיש בו השתלשלות של אירועים והתרחשויות שאינם בידו, ואפשר שמסיבה כלשהי לא יצא מן הכח אל הפועל, והלא זיל בתר טעמא, מה הסברא לחלק בין מלאכה הנעשית מיד בגרימתו למה שנעשה לאחר זמן, אין זה אלא משום דבזורה האדם עושה מלאכה ע"י הרוח ובגרם כיבוי הו"ל כאילו המים מכבים בגרמתו, ובני"ד שהכלי בידו אף אם המלאכה נדחית בשניות מועטות, לכאורה הו"ל מלאכת מחשבת.
ואף שאין אני אומר בהחלט דאסור, מידי ספק לא יצאנו, וכיון דבאיסור שבת החמור עסקינן מי לא יירא.
וגם לשיטת האחיעזר, נראה לכאורה דכיון דכלים אלה בנוים באופן מושלם ומקצועי, והם יעילים ביותר, לכאורה הוי מלאכת מחשבת, אף אם מסיבות שונות אינם עומדים לשימוש אלא בשבת, ועוד דעובדא, בני אדם שיש ברשותם קלנועית שבת הפועלת בגרמא והם עושים בו שימוש בכל ימות השבוע, והלב נוטה דמ"מ הוי בכלל "מחשבת" לפי דרכו של האחיעזר.
ומשו"כ אכן רואה אני טעם בדברי המחמירים.
אמנם נראה, דבגופים גדולים שעיקר עיסוקם בפיקוח נפש והצלת נפשות כגון בתי חולים, ובעיקר בצבא, שקשה מאד להגדיר בהם את תחומי הפקוח נפש, דפשוט דהפעלה תקינה של מערכת המיחשוב, הזנת המידע, (גם בבתי חולים וגם בצבא), מערכת צילום ותצפית, איסוף נתונים, סיורי שטח וכדו' פרטים למאות שבודאי יש בהם פיקוח נפש ישיר או עקיף, לענ"ד ראוי להשתמש במתקני גרמא, דהלא בלעדיהם נעשים מלאכות גמורות למאות ולאלפים בכל שבת ושבת ואין בידנו למחות, וככל שאפשר למעט ולתקן כך ראוי.
וכיון שלא התרנו כל זאת לפרט וליחיד בביתו אלא בגופים אלה שכל אחד יודע שרוב עיסוקם בפקו"נ, אין חשש כ"כ שיבואו להקל ראש בשבת.
הנלענ"ד כתבתי לכבוד שבת קדשנו.
ביקרא דאורייתא
אשר וייס