מקראי קודש

הלכות תעניות

חלק א: שלש התעניות

(י"ז בתמוז, צום גדליה ועשרה בטבת)

חלק ב: בין המצרים

חלק ג: תשעה באב

הלכות שלש התעניות, בין המצרים ותשעה באב

בתוספת תשובות מאת גדולי הדור

לבעיות שהתעוררו בזמננו

לאשכנזים ולספרדים

מהדורה שניה

ערך בס"ד:

משה הררי

ישיבת מרכז הרב

ירושלים ת"ו

הדפסת תשע"ד

* * *

בס"ד

יהי רצון מלפניך

שיכבשו רחמיך את כעסך,

ויגולו רחמיך על מידותיך,

ותתנהג עם בניך במידת הרחמים,

ותכנס להם לפנים משורת הדין.

(תפילת רבי ישמעאל בן אלישע. ברכות, ז, א)

"השבעתי אתכם בנות ירושלים אם תמצאו את דודי מה תגידו לו שחולת אהבה אני"

(שיר השירים, ה, ח)

חולי שאני חולה אינו חולי מעיים ולא מיחוש של ראש... ממה אני חולה - מאהבה (אליך).

מה החולה מצפה לרווחה, כך ישראל מצפים לגאולה.

(ילקו"ש שה"ש פ"ה)

הקדמה:

מבוא / חוֹמֶש שלנו לעד / לא נשכח ולא נסלח

(נכתב ע"י העורך בעת שהותו בחומש. הדברים נדפסו בספר מקראי קודש הל' ראש השנה, ועקב בקשת רבים הדפסנו זאת שוב גם בספר זה. ולמרות הזמן שחלף נראה שריח הדברים לא נָמַר.)

כאן בחומש - עולם אחר. ברור לי שכשאחזור לעיר, הביתה, ואפילו שזו ירושלים עיר קודשנו ותפארתנו, זו תהיה כעין נחיתה לכוכב אחר. פה מילת המפתח הינה: המאבק! נקודה.

אני פה כבר יותר מעשרה ימים רצופים. לאן שאתה פונה - ימינה או שמאלה - הכל (כמעט) נוער. עיר הנוער החדשה - חומש. אצל החילונים יש עיר הנוער - מרכז תענוגות בתל אביב - פאבים, דיסקוטקים ושאר שטויות. אצלנו עיר הנוער זו עיר המאבק. כשנכנסתי למטבח המרכזי לבדוק את רמת הכשרות של האוכל, נתן לי האחראי על המטבח (חב"דניק חייכן ונמרץ) הסבר על כל השאלות - ערלה, מוצרי חלב בלי חלב עכו"ם וכו'. כששאלתי על כשרות הבשר, התפלא האחראי ואמר לי: "למי יש פה בשר?". בקושי יש בשר לשבת. הרי גם שאר האוכל מגיע מתרומות ממוסדות צדקה וחסד (יצוין מוסד החסד "יד עזרא" מירושלים שעזר רבות למאבק במתן אוכל בכמויות גדולות). והרי בחומש נמצאים כאלף איש. שאלתי: מה עם שאר התפריטים? הרי הבחורים עובדים פה קשה והם צריכים לאכול, אחרת הם יעזבו. תמה עלי אחראי המטבח ואמר: "מה פירוש. הרי כולם יודעים פה שאנחנו במצב מלחמה. מי פה מחפש תענוגות?".

ואכן מצב המלחמה מורגש פה בכל סנטימטר. איפה היום כשאתה הולך ברחוב אתה שומע כל הזמן ריתוכים, הלמות פטישים לתקיעת הבזנ"טים, כשהצעירים אצים רצים כל אחד למשימותיו - בניית עוד סככה למאהל לצעירים החדשים שהגיעו הלילה (על כך בס"ד נדבר עוד בהמשך), הגדלת שטח חדר האוכל בעקבות תוספת האנשים, וכדו'. כמו כן השיפוצניקים עובדים ללא הפוגה, ואפילו בתשעה באב. בית נטוש בלי חלונות, ברזים וחשמל, הופך תוך זמן קצר לדירת מגורים מכובדת. והבנות - "עין לא ראתה אלקים זולתך". אח! בנות ישראל הכשרות והצנועות. גם הן - אותן נשים שאמרו חז"ל שבזכותן נגאלנו ממצרים, גם בדורנו כן הוא. איפה בדורנו אתה מוצא ברחוב בנות רבות גוררות על הכביש סלילי תיל לביצורים על הגגות. איפה רואים בנות הולכות עם מריצות מלאות חומרי בניה וכדומה. איפה היום רואים בנות המחזיקות מוטות שמושחלים עליהם צמיגים לחסימת כבישים. איפה רואים בנות שעומדות על פיגומים ועוזרות לביצורים על הגגות. אם כן - זה ממש מצב מלחמה.

החל מהבוקר בהשכמה יש פה מניינים עד אין סוף (ל"חסידים" מקבוצה מסוימת שנמצאים פה בעשרותיהם יש את הזכות בדר"כ לחתום את המניינים של שחרית). ב"איצקוביץ" לא היו מתביישים במספר מניינים כזה. וכל זה כמובן לאחר שרבים כבר טבלו במקוה הטהרה שהוקם ע"י בחורי ישיבת חומש (יישר כוחם על היוזמה). חוטפים ארוחת בוקר ופונים כל אחד לעיסוקו.

- מי לעבודת בניין, מי לעבודות במטבח, ומי להוסיף קדושה ע"י לימוד תורה בבית המדרש (יש פה שני בתי מדרש גדולים: אחד ישיבת חומש הותיקה, ואחד של ישיבת קרני שומרון שזכתה להקים פה שלוחה לתפארת. יישר כח לראשי ישיבת קרנ"ש על המפעל החשוב!!). כמובן שאין לשכוח את התלמוד תורה שהוקם לילדי השוהים פה. תלמוד תורה בבוקר לעשרות תשב"ר, מגיל שש ועד ארבע עשרה. וכן קייטנה לזאטוטים, ולבנות כיתות א'-ד'. בקיצור, הבל פיהם של תינוקות של בית רבן בוקע גם מפה לשמים.

כשאתה הולך פה ברחוב, כפי שאמרנו, הכל רק צעירים. תמיד שמחה על פניהם [כשכותב אני שורות אלה - בלילה שח"ו יהיה האחרון לישוב יהודי זה, מודיעים לנו - לכל לומדי בית המדרש - שעומדים לרתך את דלת הכניסה, ומי שלא רוצה לצאת דרך החלונות (שעדיין פתוחים) מתבקש לצאת מיד]. פה גם הפשוטים ביותר (כן, יש פה אפילו אחד עם קוקו) הם צדיקים. כולם עם ציציות ענק, עובדים במרץ למען המאבק - המאבק נגד חילול שם שמים. המאבק נגד הפקרת חיי יהודים (כידוע, חומש חולשת על שטח ענקי הכולל את בית שאן, החרמון, צפת, עפולה, חדרה, נתניה ושאר השרון, בניני עזריאלי בתל-אביב, והשומרון). המאבק נגד איסור מדאורייתא של "לא תחונם" (כפי שקראנו בתורה ממש בפרשת השבוע האחרונה. כנראה שבספרי התורה של קבוצה מסוימת מילים אלה מחוקות), ונגד עוד איסורי תורה ודרבנן אחרים.

לקראת תפילת מנחה ההמונית - תחת הסככה המרכזית הענקית, מתקבצים כולם כשעה לפני התפילה לסליחות המוניות. כן, אצלנו חודש אלול הוקדם בחודש. אשכנזים וספרדים, כולם יחד, אומרים סליחות מעומק הלב - כולם אומרים "אדון הסליחות" במנגינה ספרדית, ולאחר מכן "אזכרה אלקים ואהמיה" במנגינה אשכנזית. מין תערובת מנגינות של שעת חירום, כשאת י"ג מידות אומרים לקול תקיעת השופר.

לאחר מכן שיעור לציבור ותפילת ערבית המונית. לאחר התפילה, איך לא - ריקודים המוניים לקול צלילי התוף המפורסם של חומש. הבטן אמנם מקרקרת לפני ארוחת הערב, אך מי יכול להשאר אדיש מול הריקוד הסוחף של רבי נחמן - "על ידי ניגונים ומחיאת כף מתמתקים כל הדינים". וכן רוקדים במנגינה מיוחדת את "ופדויי ה' ישובון", "עוצו עצה ותופר" ועוד שירים משירים שונים (ואגב, היה בחומש גם אחד שהתענה בסתר יום יום לביטול הגזירה. ובתשעה באב התענה יומיים רצופים - תשיעי ועשירי לילה ויום. מין רבי צדוק שכזה. ראה גמרא גיטין דף נ"ו עמ' א').

ואז מגיעים ללילה. חומש במיוחד בלילה לא נחה ולא שוקטת. אלה עוסקים בלימוד התורה בבית המדרש (כשבחצות ליל אומרים תיקון חצות במנין בקול בוכים בעזרת נשים), ואחרים עסוקים בפעולות קדושות אחרות. פעולות מודיעין על תנועות הצבא וכדומה. אך גולת הכותרת - הברחת שב"חים (שוהים בלתי חוקיים) לחומש המכותרת. כבר לפני כשבוע החל הסגר הצבאי על חומש. במוצאי תשעה באב מודיעים על כך ברמקולים. תשעה באב הפך לעשרה בטבת. המצור החל. כל השוהים בחומש מתכנסים לכינוס חירום ראשון. המסר חד משמעי: מעתה מי שיוצא לא נכנס. קרי: אין יציאות. הסגר הינו בשמים ובארץ. מזל"טים מסתובבים סחור סחור מעל ראשינו (לגלות גופים פולטי-חום המתרוצצים בגבעות מסביב, ולדווח על כך לסיירות ולשאר יחידות העילית הרבות הנמצאות באזור כדי שיבצעו מרדף אחר הפולשים ה"מסוכנים"). נוסף לכך גם כדור פורח מודיעיני, וכמה רכבים צבאיים ענקיים נושאים מכשירי מכ"ם. וגם פה בארץ, כמה סיירות ועוד כמה גדודי חי"ר. בקיצור, אלפי חיילים השומרים על חומש מחשש חדירת "מחבלים" יהודים עוינים (הלוואי שכך היו שומרים על כל התנחלות מחשש חדירת מחבלים ערבים). ככל שנוקפים הימים מחריף הסגר. לקראת יום החורבן מתרחב הסגר על חומש למרחק עשרות קילומטרים מהישוב. נעשה יותר ויותר קשה להיכנס לישוב. קבוצות רבות לא מצליחות להגיע (ביניהם רבים שגורשו מגוש קטיף, אך לא התייאשו ומיד ניסו להכנס לחומש). במוצ"ש האחרון שלפני הפינוי הגיעו לקדומים מאות רבות של צעירים כדי לתגבר אותנו בחומש, אך רבים נתפשים בדרך.מאידך רבים רבים מצליחים להיכנס. כל בוקר בתפילת שחרית עוברות השמועות כמה הצליחו הלילה להיכנס. אלה - הנווטים יוצאי הסיירות, מובילים את הקבוצות שעות רבות בלילה (כתוצאה מכך מתרבות השאלות ההלכתיות בבוקר עד מתי לברך ברכות ק"ש וכדומה. וצריך להקל לחבר'ה האלה). גם הירח המלא - לילות אמצע חודש אב - מקשה על ההסתננות. קבוצה מסוימת נאלצה ללכת יום וחצי בהרים עד שהגיעו לחומש. ערבים רשעים מתצפתים על הקבוצות וגם הם מדווחים לצבא. בקיצור - כולם נגדנו. כשמגיעה קבוצה שהצליחה להסתנן ולהתקרב לחומש, מיד מזנקים חבר'ה מתוך הישוב לחבור אליהם ולהראות להם היכן הפרצות בגדרות על מנת שיכנסו לישוב. קצת מזכיר את תקופת ההעפלה (אך אז זה היה נגד הבריטים).

אבל גם אנחנו לא שוקטים על השמרים. למשל, בלילה אחד בלבד פונצ'רו ששים (כן - ששים) צמיגים של כלי רכב צבאיים. שיפסיקו לרדוף אחרינו. ועוד פעולות שונות אשר אינן מותרות לפרסום. עד לפני כמה ימים עוד העברנו עוגות לחיילים (אחד מבני היה אחראי על פעולה זו), אך בימים האחרונים נותק כבר הקשר עם הצבא, לטוב ולרע.

בכל אופן, זרם הבאים לא פוסק. ככל שהצבא מתגבר כוחות כך מתרבים הנכנסים. "כאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ". אנו ישנים בדירת 40 מ"ר כמה משפחות. נוסף לכך בחצר הבית ישנם כמה אוהלים גדולים למספר משפחות. ואצלנו המצב יחסית טוב, למרות שהצפיפות רבה. קצת קשה לישון כשבאותו מזרון ישנים איתך עוד ילדים, כשכל כמה זמן אתה מקבל חבטה מאחד מהם. אך מה לא עושים למען המאבק.

ועכשיו, פה, בלילה האחרון, כולם כבר יודעים לאן הם מצוותים - כל אחד למקלט שלו או לבית המבוצר שלו. עדיין בשעה שתיים בלילה נשמעים קולות הלמות פטישים של הביצורים. איננו יודעים כמה זמן תחזיק מעמד מערכת המגננה הזו, אך למדנו בבית המדרש שחייבים לעשות השתדלות, להראות לקדוש ברוך הוא שעם ישראל נאחז בציפורניו בכל שעל בארץ ישראל, ולא פחות חשוב - לנסות כמה שיותר למנוע חילול שם שמים קבל עם ועולם.

פה בבניין הסמוך אלינו, הבניין המכונה "בית העצים", עדיין מתבצרים. בניין ענק בן שתי קומות - המיועד לבנות בלבד (יצוין שבחומש היתה הפרדה מלאה בין בנים לבנות - מאהל בנים ומאהל בנות. כמו כן הפרדה בכל כינוסי החירום, בחדרי האוכל השונים וכדומה). רק הבנות הלוחמניות מיועדות לבניין/מבצר זה. כ"ח בנות. וגם כשאחת המורות שלהן באה להזהירן ששוטרי הימ"מ והיס"מ עלולים לשבור להן את האצבעות והידים, הן לא נרתעות וממשיכות להתבצר במרץ (אגב, צה"ל לא הצליח לפרוץ לבניין זה ולהוציא את הבנות, אלא רק כעבור שתים עשרה שעות של נסיונות נואשים). הביצים ושאר הדברים שעתידים לשמש כחומרי לחימה כבר הוכנסו לבניין. לכל המקלטים והבניינים המבוצרים כבר הוכנסו מיכלי מים ענקיים, מוצרי אוכל וחומרי לחימה קונבנציונאליים (כפי שהרבנים מרשים).פה אני עוצר בכתיבה. אומרים לנו שעוד זמן קצר עלולים שוטרי הימ"מ ח"ו להיכנס לישוב, המאבק העיקרי לפנינו. לה' הישועה.

(למחרת בעת הפינוי נעצרתי. כלא מעשיהו. מעצר בית. ואין להאריך).

כתבנו דברים אלה לא על מנת לספר סתם סיפורים. באנו להראות את כח הרצון, רוח הלחימה ומסירות הנפש של הציבור, בעיקר הנוער, הדבק בארץ ישראל מכוחה של תורה.

פעילות נמרצת זו למעשה היתה המשך לפעילות שנמשכה יותר משנה, מאז תחילת הדיבורים על ההתנתקות מחבלי ארץ הקודש [והתבטא הדבר בתפילות רבות, שהגדולה שבהן היתה פחות משבועיים לפני האסון, בתפילה גדולה בכותל המערבי, מול הר המוריה, תפילה בה הוצפה כל העיר העתיקה וסביבתה הרחוקה ביותר ממאה אלף איש (שזכיתי גם אני הקטן להשתתף בה ממש ברחבת הכותל המערבי). תפילה מרובת מתפללים כזו לא היתה יותר מאלף ותשע מאות שנה - מאז חורבן בית שני].

רוח לחימה זו לא תעזוב אותנו גם במאבקים הבאים. נמשיך לאהוב את ארצנו, נמשיך להיות קשורים גם לחבלי הארץ שמוחרבים וננטשים על ידי פוליטיקאים חסרי אחריות המנותקים מהקב"ה, מהתורה, מעם ישראל ומארץ ישראל.

לא נשכח ולא נסלח להם לעולם על מעשיהם הנפשעים.

לא נשכח ולא נסלח לכל השרים וחברי הכנסת שתמכו בפשע זה.

לא נשכח ולא נסלח לכל שופטי בית המשפט שיכלו למנוע ולא מנעו זאת, ועוד מענישים את הלוחמים נגד פשע זה.

לא נשכח ולא נסלח לכל אנשי התקשורת, שבלהיטות פושעת נלחמו עשרות שנים בשקרים ובכזבים נגד המתנחלים ושמחו לאידם ביום הפינוי.

לא נשכח ולא נסלח לכל החיילים והחיילות, השוטרים והשוטרות שביצעו פשע זה באופן זה או אחר.

ומאידך, אנו נתחזק בקשר אל הקב"ה, אל התורה, אל עם ישראל ואל ארץ ישראל (ונשוב לגור בחבל עזה בכלל ובעיר עזה בפרט, וכן בצפון השומרון) כדי לקרב את הגאולה שתבוא ברחמים, במהרה בימינו. אמן.

[ועתה בעת הדפסת מהדורה זו, יכולים אנו להוסיף: המשכנו את המאבק בעמונה, ובע"ה נמשיכנו בכל כוחנו - אם נדרש - גם בעתיד, למען שמו באהבה].

בס"ד. "עזרי מעם ה' עושה שמים וארץ"

הקדמה למהדורה השניה (תשס"ג, להלכות בין המצרים)

"אודה ה' מאד בפי, ובתוך רבים אהללנו ומשירי אהודנו". "במה אקדם ה' אכף לאלקי מרום" אשר ממעון קודשו מן השמים הופיע, והחייני וקיימני וזיכני להיות מחובשי בית המדרש, לשבת בבית ה' ולעסוק בתורתנו, תורת חיים. וכן זיכני להסתופף במחיצתם של גדולי דורנו שליט"א.

לפני חמש עשרה שנה כתבנו את המהדורה הראשונה של הלכות בין המצרים. במשך כל השנים הרבות הללו נמנענו מלכתוב מהדורה שניה, הן משום דקשיא עתיקתא מחדתא, ובעיקר בשל הציפיה לגאולה הקרובה, כך שקוינו שממילא לא נצטרך להלכות אלה באותה שנה. אך השנה הן בשל זרוזם של חברי לישיבה, ובעיקר בשל מה שכתב הגראי"ה קוק זצ"ל באגרות ראיה (חלק ד' א',מ"ה) שפאר משיח צדקנו ובנין בית מקדשנו יבואו לנו ע"י מה שלא נשכח את בית אלקינו ואת אחינו כולם כל עם ה' הנתון במיצר. עד כאן דבריו. והיינו דוקא ע"י לימוד הלכות צער החורבן ושמירתן נקל ונחיש את ביאת גואל צדק. וממילא כמה שלומדים יותר את הלכות בין המצרים מתאבלים יותר על החורבן וממילא זוכים ורואים לאחר מכן בשמחת הגאולה. לכן יש דוקא ענין לכתוב, ללמוד ולקיים הלכות אלה.

ההלכות בקונטרס זה מבוססות על פסקי הרמ"א, המשנה ברורה ושאר האחרונים - לאשכנזים. ועל פי פסקי מרן השלחן-ערוך ושאר האחרונים - לספרדים. ורק בדבר שנהגו בו רבים על-פי הקבלה, והיינו על-פי הזוה"ק והאריז"ל, כתבנו את המנהג על-פי הפוסקים לפי הקבלה כשל"ה, הבן-איש-חי, כף-החיים ועוד. אך השתדלנו להתרחק מחומרות שאינן מעיקר הדין.

כבר מצינו בירושלמי (מסכת שבת ריש פרק י"ט): כל תורה שאין לה בית אב, אינה תורה. מכאן למדנו שהלומד תורה צריך שילמדנה במקורותיה. לכן רצינו להביא לכל הלכה ולכל פרט את מקורו וטעמו מהמשנה, הגמרא, הראשונים והאחרונים, עד לרבני דורנו. אולם מפאת קוצר הזמן נאלצנו לקצר בפירוט המקורות בהרבה מן הפרקים.

כמו כן לא תמיד כתבנו עד מתי חלים איסורים אלה, האם עד מוצאי תשעה באב או רק ביום י' באב. וכן לא כתבנו את הלכות התעניות של י"ז בתמוז ותשעה באב (גם זה יצא בס"ד בעבר כחוברת מיוחדת). ובעיקר הצטערנו על שיש פרקים שרק העתקנו מהמהדורה הראשונה, ורק ערכנו אותם מעט מבלי לרדת לעומק הדברים ולברר שוב את ההלכות, וכן מבלי להוסיף עוד מיקרים ופרטי פרטים שדנו בהם אחרוני דורנו. וכל זה מפאת קוצר הזמן שהנוגשים אצים רצים לאמור כלו מעשיכם, ואנו ציפינו שיבוא משיח צדקנו ויגאלנו גם מעבודה זו, לאסוף אסיף מכל קצוות הארץ - זו ארץ החיים, תורת החיים, ללבון הלבנים, לשים אריח על גבי אריח ולבנה על גבי לבנה ולבנות הבנין. אך "עבר קציר כלה קיץ ואנחנו לא נושענו", ובן דוד עדיין בדרך לגואלנו.

לכן שינסנו מותנינו ואזרנו חלצינו, ובס"ד עשינו כפי יכולתנו. ובאמת אין כאן חכמה אלא קצת מלאכה, וכל הכתוב בקונטרס זה אינו אלא הצעת דברים, ורק משום שתלמידי חכמים מובהקים בחנו את הכתוב ניתן לסמוך על כך. ומכל מקום בקשתי שטוחה שהמעיין יבדוק את הדברים, ואינני אומר קבלו דברי.

וזאת למודעי. השתדלתי לכתוב באופן המדויק ביותר שיכולתי לכתוב את תשובות הרבנים מבלי לשנות כמעט ממילותיהם, עד כמה שידי מגעת. ואם בכל זאת ימצא הלומד טעויות, הריני מקבל עלי את מלוא האחריות, ואין לתלות זאת ח"ו ברבנים, אלא בי בלבד.

אולי פה המקום להעיר מה שכבר צווחו קמאי, על אותם בחורי חמד הלומדים בישיבות הקדושות, והוגים יומם ולילה בתורה, שאף ששונים בסדרי נשים ונזיקין, מכל מקום את ההלכות לגבי הדברים השכיחים והמצויים יום יום ושבוע שבוע, כהלכות ברכות, תפילה, שבת וכו', אינם יודעים דיים, ולא הורגלו על לשונם. וכאשר יכנסו לבית הספק, לא ידעו ולא יבינו, בחשיכה יתהלכו. ועלולים הם מתוך כך להכשל באיסורי ברכות לבטלה, חילול שבת ויו"ט, וכדו'. ולכן כל ערום ביראה ינהג בדעת, וילמד וישנן את ההלכות בפרט לגבי הדברים השכיחים, לדעת מה יעשה ישראל. ותן לחכם ויחכם עוד (עפ"י תשובה בכת"י לגר"ע יוסף שליט"א. הב"ד בילקו"י ח"א עמ' קע"ח). וצא וראה מה שכתב המהרש"ג (בתשובותיו חלק ב' סי' קכ"ה), שהיושב ומברר הלכה, דבר זה גדול יותר מכל השמחות של הזמן הזה. וראה עוד מה שכתב המהר"ל בנתיב התורה (פרק ה') בענין חשיבות ההלכה למעשה.

קראנו לספרנו זה "מקראי קודש", עפ"י מה שכתב בעל הרוקח שירמוז האדם את שמו בשם ספרו. והנה אחר שקראנו לספרנו הראשון בשם זה, ראינו ש"מקראי קודש" עולה בגימטריה משה הררי (עם הכולל).

יש לציין, שכל הזמנים שכתבנו בספר הינם לפי שעון קיץ, ולפי האופק פה בארץ ישראל.

מביע אני בזאת את תודתי לישיבת "מרכז הרב" שזוכה אני להסתופף בצילה זה כמה שנים. ובמיוחד שלוחה תודתי לראש הישיבה הג"ר אברהם אלקנה כהנא שפירא שליט"א, וכן לשאר רבניה.

לא אשכח להודות לגר"מ אליהו שליט"א, הראשון לציון ולשעבר הרב הראשי לישראל, אשר הקדיש מזמנו לענות על שאלותי. וכן לגר"ש ישראלי זצ"ל, חבר בית הדין הגדול וראש ישיבת "מרכז הרב", שגם הוא טרח לענות לי על שאלותי.

ברכה מיוחדת שלוחה לרבה של העיר העתיקה ור"מ בישיבת "הכותל", הג"ר אביגדר נבנצל שליט"א, אשר הקדיש מזמנו היקר, והסכים להעביר תחת שבט ביקורתו את כל הקונטרס מתחילה עד גמירא, ההלכות והמקורות (חוץ מפרקים י"ג וי"ד שנכתבו ממש בסוף, וחוץ משינויים קלים שנעשו ברגע האחרון). הגרא"נ שליט"א דקדק בדברים והוסיף את הארותיו המחכימות, וכן הביא מפסקי רבו, הגרש"ז אוירבך זצ"ל, מהם דברים חשובים שאינם כתובים בספרי הגרשז"א זצ"ל, אלא שמע ממנו בעצמו. מודה אני לו מאוד על כל הטוב אשר גמלני, וכל זה במאור פנים ובסבלנות רבה. יהי רצון שימשיך להנהיג את עדתו ולהפיץ תורה עוד רבות בשנים מתוך בריאות ושלוה, ושנזכה להמשיך ללמוד ממנו עצה ותושיה.

תודה מיוחדת שלוחה גם לידידי היקר, הרה"ג ר' צבי קוסטינר שליט"א, ראש ישיבת מצפה רימון המעטירה אשר דן עמי שעות רבות בבירורי הלכות וליבון ודקדוק הפרטים. יהי רצון שיגדיל חילו בתלמידים, ויזכה להפיץ את תורתו תורת אמת כפי שעשה עד כה, באורך רוח, בענוה, ובהארת פנים לכל אדם.

ועוד לי באמתחתי ברכה לכל אותם שעזרו ועוזרים הן בהקלדה, הן בהגהות, בהדפסה (בפרט שתהיה בס"ד עבודה עברית גם בשלב זה) ובכל שאר המלאכות עד לגימור הסופי.

ולפני שאסיים, הנני לקבוע ברכה מיוחדת לאמי היקרה בנשים, מנשים באוהל תבורך, מרת שרה הי"ו, אשר עזרה לי רבות בגשמיות למען אוכל לשקוד על דלתות תורתנו הקדושה, ועד היום עינה פקוחה למלא מחסורי הגשמיים. חמין ושמן שסכתני אמי בילדותי הן שעמדו לי עד עתה (עפ"י חולין דכ"ד ע"ב). ישלם ה' פעלה, ותהי משכורתה שלימה מעמו יתברך. יאריך ימיה בטוב ושנותיה בנעימים, בבריאות איתנה ונהורא מעליא, ותשמח בשמחת כל יוצאי חלציה. אנא ה', נחמה ונחמנו מאבלנו על אבינו היקר ר' יעקב ז"ל, אשר היה עושה לילות כימים להביא טרף לביתנו, על מנת שנוכל אחי ואני להתחנך על ברכי התורה בישיבה. זכרה ה' זאת לו לטובה.

ועוד הנני מרגיש חובה נעימה להודות לחמותי היקרה, מרת מלכה אלבה הי"ו, אשר לא חוסכת בטרחה לסייע לנו בעבודות הבית ובטיפול בילדים. יהיה רצון מלפניו יתברך שירבה לה און וחיל להמשיך בגמילות החסדים הרבה שעוסקת היא, מתוך בריאות, שמחה וטוב לבב.

ואחרון אחרון חביב, לא אחשוך פי מלהודות ולברך את נות ביתי, עקרת הבית ואם הבנים, רעיתי שתחי', אשר לרוב מסירותה הרבה והשגחתה על צרכי הבית ובטיפול בילדים אשר חנן ה' אותנו, זכיתי להמשיך ולשבת באהלה של תורה. יהי רצון שנזכה לגדל את ילדינו ליראת שמים טהורה ולמידות ישרות, ושלא תמוש התורה מפינו, מפי זרענו ומפי זרע זרענו עד עולם.

ולפני סיום אינני יכול לכלוא את הרוח מלבוא כאן בדברים אחדים על הסערות הפוקדות היום את עם ישראל בארצו.

הנה גלוי לעין כל העולם שבעשר השנים האחרונות מדינת ישראל נכנסה להתדרדרות מסחררת של חילול שם שמים והשפלת קרן ישראל עד עפר עקב הסכמי ה"שלום" השיקרי עם המחבלים הפלסטינים, שעליו הכריזו מנהיגיה השמאלנים של מדינת ישראל. הדבר נובע או בשל הצורך בחיזוקנו בתורה ויראת שמים, ולכן מקפידים עלינו ח"ו משמיא, או בשל סיבות שונות בשלבי הגאולה, ובהדי כבשי דרחמנא למה לך.

אך גדול קידוש השם שבקוממיותינו בארצנו יותר מכל חילול השם הנזכר, האמונה עולה על כל ומתגברת על כל. אמונה בנצח ישראל, בישועתו וגאולתו גם בדור הזה העתידים להיות כולם שבי פשע במהרה בימינו. אמונה וודאית המלווה בשמחה עמוקה יסודית על דברת הקץ המגולה אשר החל להזריח עלינו.

איתא בברכות (דף כ' ע"א), שאף על פי שבדורו של רב פפא שנו את כל ששה סדרי משנה וגמרא, בכל אופן לא נעשו להם ניסים כמו בדורו של רב יהודה ששנו רק סדר נזיקין (ולא היו גדולים כמוהם בכל הגמרא. כמו שפירש רש"י שם). והסבירה הגמרא את הטעם לכך, משום שבדורו של רב יהודה היו מוסרים את עצמם על קדושת השם ולכן נעשו להם ניסים שלא נעשו בדורות אחרים.

ברוך השם זכינו בדורנו למאות, אלפים ורבבות של יהודים צדיקים, אנשים, נשים, וטף, המוסרים את נפשם יום יום ולילה לילה על קדושת השם במסירות נפש עילאית באחיזתם בארץ הקודש. בנוסעם לעבודתם בבוקר, בחזרתם לביתם בשעות ליל מאוחרות, ואף במגורים עצמם בישובים ביהודה, בבנימין, בשומרון וברצועת עזה, כאשר חיות ערב אורבים להם להורגם. למרות חלושי הדעת מבפנים הרוצים לפנותם מבתיהם, ולמרות המלחמה מבחוץ, נוסף למלחמת הקיום הכלכלית הקשה שלהם, ממשיכים הם להיות חלוצים לפני המחנה לקראת גאולתינו השלמה.

ולכן אסיים בתפילה ובתחינה לפני שוכן מעונה. שכשם שזכינו לראות בתקומת מדינתנו, בהתישבות הנפלאה והפורחת בכל חלקי ארצנו, ובפרט ביהודה, בשומרון, בבנימין וברצועת עזה, וכן בשיבתנו הנהדרה לעיר דוד חמדתנו המעטירה, כך נזכה ונראה במהרה באחדות כל עם ישראל, בביאת הגואל, בכילוי כל העבודות הזרות מארצנו, בשיבת עם ישראל לתורתו לארצו, התנחלותו וישיבתו בכל מרחבי ארצנו הקדושה, בהסרת האיום הנורא של הקמת מדינה פלסטינאית בתוככי ארץ ישראל, בהפסקת הטרור הערבי המרושע נגד גברים, נשים וטף. וכן בדיכוי כל הקמים עלינו, בפקיחת עיני עם ישראל ושיבה לדרך התורה, בעצמאותנו השלימה והמלאה על כל אדמות נחלתנו, במלוא הופעת השכינה, ובבנין ירושלים ואריאל, במהרה בימינו. אמן.

כ"א תמוז תשס"ג מ. הררי

נ.ב. אודה לכל מי שיעירני על טעויות.

בס"ד. "עזרי מעם ה' עושה שמים וארץ"

הקדמה למהדורת תשס"ד (שבה התווספו הלכות שלוש התעניות)

כיון שעברה שנה מאז הדפסת הלכות בין המצרים (מהדו"ב) ומשיח עדיין לא בא, אזרנו חלצינו והוספנו גם את הלכות שלוש התעניות: י"ז בתמוז, צום גדליה ועשרה בטבת. הוספנו בהן תשובות רבות מהגר"ש ישראלי זצ"ל, וכן מהגרי"ש אלישיב שליט"א, מהראשל"צ הגר"מ אליהו שליט"א, ומהגר"ש דבליצקי שליט"א. וכן ענה על שאלותינו עוד אחד מגדולי ההוראה בירושלים ת"ו, גאון עצום, אשר ביקש להשאר בעילום שם. כמו כן הוספנו דברים ששמענו בשיעורים מהגר"ע יוסף שליט"א לפני כחמש עשרה שנה.

נוסף לכך עבר על כל הקונטרס הגר"א נבנצל שליט"א, אשר העיר ודקדק בדברים, הוסיף את הערותיו המחכימות, וכן הביא מפסקי רבו, הגרש"ז אוירבך זצ"ל, מהם דברים חשובים שאינם כתובים בספרי הגרשז"א זצ"ל, אלא שמע ממנו בעצמו.

מודה אני לכל הרבנים הללו על כל הטוב אשר היטיבו עמדי, ואין טוב אלא תורה.

יש להדגיש שהלכות אלה, רובן ככולן, אינן נכונות לצום יום הכיפורים ותשעה באב, שבהן ההלכות חמורות יותר.

ויהי רצון שלא נצטרך להלכות אלה כלל וכלל בשל ביאת משיח צדקנו, ונזכה לבנין בית חיינו ולגאולה השלימה, במהרה בימינו. אמן.

תמוז תשס"ד

מ.ה.

הקדמה למהדורת תשס"ז (שבה התווספו הלכות תשעה באב)

"אודה ה' מאד בפי, ובתוך רבים אהללנו ומשירי אהודנו". "במה אקדם ה' אכף לאלקי מרום" אשר ממעון קודשו הופיע, והחייני וקיימני וזיכני לכתוב קונטרס נוסף, בהלכות תשעה באב.

אמנם בס"ד כתבנו בעבר קונטרס בענין שלוש התעניות, אך רבים אומרים מי יראנו גם את הלכות ט' באב, שהן שונות מהלכות שלוש התעניות בהרבה דברים. ואכן בס"ד אזרנו חלצינו ושינסנו מותנינו, ותוך זמן קצר יצא תחת ידינו קונטרס בהלכות ט' באב. אמנם קצת קיצרנו בכמה מן הפרקים (בפרט בפרק י' - דיני תשעה באב שחל בשבת) למרות שרצינו להרחיב ולפרט יותר, אך מה שהלב חושק הזמן עושק. ובכלל בס"ד יבוא המשיח ולא נצטרך לכך.

שלא כמו בקונטרסים האחרים שכתבנו, השתדלנו בקונטרס זה לא לסטות מהנושא העיקרי, כדי שיהא מותר לקרוא את הדברים גם בתשעה באב (שהרי אסור בתשעה באב ללמוד בדברי תורה שאינם קשורים לתשעה באב). ובמקרים שכתבנו דברים שאין לקוראם בתשעה באב, השתדלנו לציין זאת בתחילת ההערה.

כמו כן הבאנו בקונטרס זה תשובות רבות מהגר"מ אליהו שליט"א, מהגר"א נבנצל שליט"א, מהגרז"נ גולדברג שליט"א, מהג"ר יעקב יוסף שליט"א, ומעוד אחד מגדולי הדור האשכנזים שליט"א, וכן הוכנסו גם מפסקי הגר"א נבנצל שליט"א כפי שהובאו בספרו ירושלים במועדיה (על הל' בין המצרים).

נוסף על כך עבר על כל הקונטרס תלמיד חכם אחד החפץ בעילום שמו, אשר שם את עינו הבדולח על כל ההלכות והמקורות, העיר ודקדק בדברים והוסיף את הערותיו המחכימות.

מודה אני לכל הרבנים הללו על כל הטוב אשר היטיבו עמדי, ואין טוב אלא תורה.

במהדורה זו הוספנו (בנספחים) כמה קינות שחוברו בדור האחרון, הן על השואה האיומה שהיתה באירופה לפני כששים שנה, והן על החורבן הנורא שהיה פה בארץ ישראל לפני כשנתיים.

יהי רצון שלא ישמע עוד שוד ושבר במחנה ישראל, ולא נצטרך להלכות אלה כלל וכלל בשל ביאת משיח צדקנו, ונזכה לבנין בית חיינו, ולגאולה השלמה, במהרה בימינו, אמן.

תמוז תשס"ז מ.הררי

הקדמה למהדורת תשס"ח

בס"ד זכינו במהדורה זו להוסיף כמה תוספות חשובות. הגר"א נבנצל שליט"א עבר על כל הלכות תשעה באב (וגם על כל המקורות, וכדרכו בשאר ספרינו) וכן על הלכות בין המצרים (פרקים י"ג וי"ד, שטרם עבר עליהם במהדורה הקודמת), דקדק בדברים והעיר את הערותיו החשובות. וכן הביא מפסקי רבו, הגרש"ז אוירבך זצ"ל, מהם דברים שאינם כתובים בספרי הגרשז"א זצ"ל, אלא שמע ממנו בעצמו.

כמו כן הוספנו תוספות רבות בגוף הספרים (ג' תעניות בין המצרים וט' באב), וכן בס"ד הוספנו מפתח מפורט להלכות ט' באב (בפרט כדי שבעת הצורך ידע האדם שמותר וצריך הוא לאכול ולשתות). עוד הוספנו פרק מקדים להלכות בין המצרים, בו יראה הקורא איזה הם האיסורים שייכים לגבי כל תקופה ותקופה בימי בין המצרים. וכן הוספנו את מדרש חז"ל (בנספחים) לגבי לידת משיח צדקנו, כך שספרנו מסתיים בכי טוב.

בעת הוצאת מהדורה זו ברכתנו שלוחה למו"ר הראשון לציון הגר"מ אליהו שליט"א לרפואה שלמה ומהירה בתוך שאר חולי עמו ישראל.

כמו כן נזכיר את מו"ר, ראש הישיבה והרב הראשי לישראל, הגר"א שפירא זצ"ל, שהסתלק מעימנו בשנה האחרונה. זכותו תגן עלינו. אמן.

ויהי רצון שנזכה לביאת משיח צדקנו שיבוא לגואלנו, למחיית עמלק ולבנין בית חיינו (עפ"י הרמב"ם בסוף הלכות מלכים), במהרה בימינו. אמן.

תמוז תשס"ח

מ.ה.