נספח י: פסקי הגר"א שפירא שליט"א

דיני פורים המשולש, ומי שנוסע מירושלים (מוקפת) לת"א וכדו' (פרזית) בימי הפורים כפי שפסק הגר"א שפירא זצ"ל

הקדמה:

בט"ו באדר שחל בשבת, את המגילה קוראים בכל מקום בי"ד, אבל לגבי שאר מצוות היום איכא ג' שיטות.

א. דעה המובאת במאירי, שגם משתה ושמחה ומשלוח מנות בי"ד, ויש יסוד לזה ברש"י בתענית.

ב. ראב"י אב"ד בתשובות (והיא תש' חכמי הצרפתים שהביא המהרלב"ח) ועוד, שמשתה ושמחה בשבת.

ג. הר"ן וריטב"א ואורחות חיים ושבולי הלקט ועוד, שמשתה ושמחה ביום א', וכן פסק בשו"ע.

ד. בני ישיבה הנמצאת בירושלים, קביעת דירתן היא בעיה"ק ירושלים, ויש להם דין בן כרך, ואלו שאחרי שחרית ביום ששי נוסעים חוץ לירושלים וחוזרים לשבת לירושלים, לכל הדעות יש להם דין בן כרך לכל דבר ואינם כבני הפרזים.

ה. בן כרך שהלך לבקר בפרזים אחרי שחרית ביום ששי, לדעה אחת פטור ממצות היום, גם בפרזי וגם במוקף, ולדעת הרא"ש בשחרית י"ד נקבע להיות מוקף. ויש דעה שבן כרך שלא נקבע להיות פרזי, נשאר חיובו כמוקף.

ולפי"ז יוצא:

1. משלוח מנות, מפורש באורחות חיים ושבולי הלקט ועוד, שנוהג עם משתה ושמחה ביום ראשון.

2. מתנות לאביונים מפורש בגמ' שעיניהם של עניים נשואות למקרא מגילה, ולכן מחלקים צדקה ביום ששי. אולם מבואר בראב"ד על הרי"ף ועוד, שזה מועיל לפני פורים רק כשעניים נהנים מזה בפורים, ולא כשנהנו לפני פורים, ולכן מהראוי לחלק גם ביום ראשון שתי מתנות לשני אביונים.

3. גם בפורים - יום ראשון (נראה שר"ל ביום הראשון של פורים, שהוא י"ד אדר - מ.ה.), דין קביעות פרזי דחד יומא ומוקף דחד יומא, נראה שאינו שונה בפורים שחל בשבת משאר השנים, אם כי בשנה זו הכל קוראים מגילה בי"ד.

4. בן כרך שהלך לעיר לפני שחרית של יום ששי, ונשאר שם ביום ששי, הוי פרוז בן יומו, ופורים שלו ביום ששי. ואם חזר לפני שבת לכרך [שזהו מקומו] חל עליו גם דין מוקף ונוהג פורים בשניהם.

5. לכתחילה לא יצא מהכרך ביום ששי בבוקר ע"מ להישאר בשבת בפרזי, מפני שלשיטה אחת יופקע מחיובי פורים, ולצורך (כגון כיבוד או"א) שרי. אם יצא לעיר אחרי שחרית של יום ששי, ונשאר שם עד אחר שבת, נראה שקורא מגילה ביום ששי, ונוהג שאר המצוות כמוקף, ויקיים המצוות בעיר, בשבת ויום ראשון (דהיינו על הניסים בשבת, ומשלוח מנות ביום א', ועדיף שימנה ביום שישי שליח בירושלים שיתן בשבילו ביום ראשון לאנשי העיר המוקפת).

6. בן עיר שהלך לכרך לפני שחרית של י"ד ליום ששי בלבד, וחוזר לעיר לפני שבת לשיטת רש"י ורוב הראשונים הוא פרזי, ודלא כרא"ש. ומכיון שכאמור יש ראשונים דסברי שפורים שחל בשבת כל מוקף נוהג כפרזי, י"ל שגם הרא"ש סובר כך, וא"כ י"ל שהרא"ש מודה בזה לרש"י שנוהג פורים בי"ד. ובמיוחד שלגבי מגילה ל"ש מ"ש הרא"ש שנסתלק ממנו בי"ד חובת מקומו.

7. אם נסע מהעיר לכרך לפני שחרית של י"ד, ורוצה להישאר בכרך גם בשבת, ונשאר שם, הוי מוקף.

8. בן עיר שהלך לכרך אחרי שחרית די"ד, דינו כפרזי ויקיים המצוות ביום ששי בירושלים, ולגבי מתנות ומשלוח מנות יש להדר וימנה שליח שיתן אותם בעיר לאנשי הפרזים. וכשנשאר גם בשבת בירושלים, יחמיר כדין מוקף [ואם נתחייב בעיר מטעם פרוז בן יומו וחוזר לירושלים לשבת, חייב שוב במצוות היום כמוקפים, ולא רק מטעם חומרא. עיין סעיף 4].

9. מוקף שנמצא בפרזים ויש עשרה כמוהו ביחד יקרא בפרשת עמלק בשבת.

10. פרזי שבא לירושלים ביום ששי בבוקר, כנ"ל לגבי קריאת התורה.

11. [*] ועל כן רצוי להחמיר גם בירושלים כשלושת השיטות הנזכרות לעיל בהקדמה, יהדר לקיים כל מצוות פורים גם בששי ושבת מלבד יום ראשון בו חייב מדין, כנפסק בשו"ע. ומכיון שכל מי שהולך מעיר לכרך ולהפך, יש לחשוש לשיטות חלוקות על מה חיובו, לזה ודאי ראוי להחמיר ולקיים כל המצוות כל הימים, וכן לגבי על הניסים. [שכתב הרדב"ז בתשובות, שעל הניסים יכול לאמר גם שלא בזמנו, במקומו הקבוע בסדור התפילה].

שאלות שנשאל מו"ר הגר"א שפירא זצ"ל, ותשובותיו בצדן.

שאלה 1: מה דין הנוסע מירושלים ביום ששי לאחר תפילת שחרית, וחוזר במוצש"ק או ביום ראשון בבוקר? מה יעשה לגבי "על הניסים" ולגבי קריאת התורה? האם יש אפשרות לארגן בירושלים מנין של אנשים המתכוננים לנסוע לשבת והם יקראו בתורה ביום ששי בבוקר לפני נסיעתם?

תשובה: לפי כמה שיטות דינו כדין מוקף ועל כן יכול לומר על הניסים בשבת ולשמוע קריאת התורה דפורים אם יהיו עשרה בני כרך כמוהו. ולקרוא ביום ששי יתכן רק לשיטה הקודמת שכה"ג מוקף ופרזי דינם בי"ד, וכה"ג יש אפילו חשש של לא תתגודדו, וע"כ אינו רצוי.

שאלה 2: מי שיוצא מירושלים באור ליום ששי קודם לעלות השחר - האם מתחייב בכל הדברים כפרוז, והאם לאחר שקיים הכל ביום ששי הוא יכול לחזור לפני שבת לירושלים? אם כן - כיצד ינהג בירושלים בשבת וביום ראשון? אם לא - האם הוא יכול לחזור ביום ראשון, וכיצד ינהג בירושלים לאחר חזרתו?

תשובה: הוא פרוז בן יומו וכשחוזר לירושלים לפני שבת הוא נעשה גם מוקף, ואם חוזר אחרי שבת נראה שביום ראשון פטור מכיון ששמחה ביום ראשון הוא רק תשלומין לשבת.

שאלה 3: מי שיצא מירושלים ביום חמישי והתחייב בפרוז וקיים הכל באור ליום ששי וביום ששי - מה דינו אם חוזר לירושלים ביום ראשון? האם חייב בסעודה ובמשלוח מנות? ואם לא - האם שייך לתת לו משלוח מנות?

תשובה: כנ"ל.

שאלה 4: האם אפשר לצאת מירושלים במוצש"ק ע"מ לחזור ביום שני ולאכול סעודת פורים ולשלוח מנות בעיר פרוזה?

תשובה: מסתבר שחייב ביום ראשון כמוקף.

שאלה 5: מהי האפשרות הטובה ביותר (מצד הדין) להיות באור ליום ששי בירושלים (בערבית, קריאת המגילה, והמסיבה בישיבה) ובשבת להיות בעיר פרוזה? מתי לנסוע ומתי לחזור?

תשובה: שיסע אחרי המסיבה לפני עלות השחר, ויחזור במוצ"ש.

שאלה 6: האם יוצאים יד"ח משלוח מנות במתנה ע"מ להחזיר?

תשובה: עיין בספר פסקי תשובה מה שהשיב כה"ג הגאון ר' יהושע מקוטנא ז"ל.

שאלה 7: האם אפשר לנסוע מירושלים ביום ששי בבוקר ולחזור לפני שבת? האם ע"י כך יתחייב פעמיים בסעודה ובמשלוח מנות?

תשובה: כה"ג חייב רק כמוקף בלבד.

שאלה 8: מי שמתכונן להיות ביום ששי בבוקר בירושלים ולהיות בדין מוקף - האם יכול לשמוע קריאת מגילה בערב בעיר פרוזה והאם יכול להוציא יד"ח את בני אותה העיר?

תשובה: לגבי מגילה פרזי ומוקף שוים בשנה זו לכל דבר.

לעיון והרחבה עיין מנחת אברהם (חלק א' סימן ז' וח').