פרק כו: מצוות הקהל
וַיְצַו מֹשֶׁה אוֹתָם לֵאמֹר מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים בְּמֹעֵד שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה בְּחַג הַסֻּכּוֹת: בְּבוֹא כָל יִשְׂרָאֵל לֵרָאוֹת אֶת פְּנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחָר, תִּקְרָא אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת נֶגֶד כָּל יִשְׂרָאֵל בְּאָזְנֵיהֶם: הַקְהֵל אֶת הָעָם הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים וְהַטַּף וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ, לְמַעַן יִשְׁמְעוּ וּלְמַעַן יִלְמְדוּ וְיָרְאוּ אֶת ה' אֱלֹהֵיכֶם, וְשָׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת: וּבְנֵיהֶם אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ יִשְׁמְעוּ וְלָמְדוּ לְיִרְאָה אֶת ה' אֱלֹהֵיכֶם כָּל הַיָּמִים אֲשֶׁר אַתֶּם חַיִּים עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים אֶת הַיַּרְדֵּן שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ: (דברים פרק ל"א י'-י"ג).
פתיחה: מצוות ה"הקהל"
א. מידי שבע שנים, בחג הסוכות שלאחר שנת השמיטה, מתקיים בבית המקדש מעמד מיוחד לכל עם ישראל, הנקרא: מעמד הקהל.
כל העם, מגדול ועד קטון, האנשים הנשים והטף, ואף הגרים, נקהלים ומתאספים לבית המקדש למעמד זה. ומהו מעמד זה:
ב. מתארת המשנה, שבמוצאי יום טוב הראשון של חג הסוכות שבמוצאי השביעית, היו עושין בימה של עץ בעזרה שבבית המקדש, והיה המלך יושב עליה. מביאין לפניו ספר תורה, וקורא המלך (ואם אין מלך קורא הגדול שבישראל) כמה וכמה פרשיות בספר דברים.
הטעמים למצוות ה"הקהל"
ג. ומַהם הטעמים למעמד נשגב זה. מעיון בפסוקי פרשת הקהל (הנקראת גם "פרשת המלך"), עולות לפחות שלוש מטרות לכך: מטרה אחת הינה לשם קבלת יראת ה' ("ויראו את ה' אלקיכם"). מטרה שניה הינה שעל ידי מעמד קדוש זה יראה האדם עצמו כאילו עתה נצטווה בתורה, ומפי הגבורה הוא שומעה, וזה כעין שחזור של מעמד הר סיני ("למען ישמעו"). ומטרה שלישית הינה עצם לימוד התורה הקדושה ("ולמען ילמדו").
מעמד הקהל במהלך הדורות
ד. במהלך הדורות מצינו שעשו מעמד הקהל בזמן אגריפס המלך, בזמן רבי טרפון, וכן היו מעין מעמדים כאלה כבר בזמן יהושע, בזמן שלמה המלך, יאשיהו המלך, וכן בזמן עזרא ונחמיה, אך לא ברור שהם היו ממש מעמד "הקהל".
ה. מאז החורבן לא נהג עם ישראל לקיים את מעמד הקהל, וזאת אולי מכמה טעמים: אין לנו בית מקדש, אין לנו מלך, אין כל ישראל על אדמתם, אין אנו טהורים מטומאת מת, ואולי אף בגלל שאין מצוות שמיטה נוהגת כיום מן התורה אלא מדרבנן, וכן אין נוהגת מצוות יובל. ואף שלא ברור שדברים אלו, ואפילו בחלקם, מעכבים את קיום המצווה, בכל אופן עם ישראל לא נהג לקיים מצוה זו במשך מאות רבות של שנים.
מצוות "הקהל" בדורות האחרונים
ו. בשנת השמיטה תרמ"ט הוציא הגאון האדר"ת זצ"ל קונטרס בעילום שם בו הוא מעודד לקיים את מעמד "זכר להקהל", ואף ניסה לחדש בפועל מצווה זו, אך למעשה לא יצא הדבר לפועל.
ואכן בשנת תש"ו עשה הגרי"א הרצוג זצ"ל "זכר למעמד הקהל" בנוכחות עם רב בבית כנסת "ישורון" בירושלים, ומשם הלכו כולם לכותל המערבי וקראו שם פרקי תהילים. לאחר קום המדינה, בשנת תשי"ג, נערך מעמד הקהל בחול המועד סוכות בהר ציון, כשהנוכחים צופים נוכח הר המוריה (כיוון שהעיר העתיקה טרם חזרה לידינו). ולאחר שנת תשל"ד נערך לאחר כל שמיטה מעמד זכר ל"הקהל" ברחבת "הכותל המערבי".
יתן ה' שנזכה לקיים מצווה זו כבר מיד במוצאי השמיטה הקרובה, בבית המקדש הבנוי לתפארה, כשהמלך ממלכי בית דוד קורא פרשה זו בקדושה ובטהרה, במעמד כל ישראל, במהרה בימינו. אמן!!!