מקראי קודש

אודות בית

נספח ו': עוד מתשובות הג"ר יעקב אריאל שליט"א בס"ד י'"ז אלול תשפ"גלכבוד מעלתהגאון הגדול, מעוז ומגדול,הג"ר יעקב אריאל שליט"ארבה של רמת גן ת"וומחבר שו"ת באהלה של תורה ועו"ס.ראשית אודה מאוד לכת"ר שליט"א על מכתב התשובה הקודם. שמחתי על קבלתו כמוצא שלל רב.ומכל מקום, בהמשך לשאלותינו במכתב הקודם אל כת"ר שליט"א, שכתב לנו שאין לנו אלא פסקי הרבנות הראשית לישראל, בכל אופן רצינו לשאול את כת"ר עוד שאלות, ביניהן בכמה נושאים שהרבנות הראשית לישראל לא הביעה דעתה עליהם במפורש:א. ראשית, ממכתבו אני מבין שלדעתו אין לברך לא ביום העצמאות, ולא ביום ירושלים, לא את ברכת "שהחיינו" ולא את ברכת "שעשה ניסים". האם אכן כך.ב. כת"ר התייחס בקונטרס אהלי הלכה - הלכות יום העצמאות (בעמ' 61 הערה 24) לענין חתונות ביום העצמאות, אך אין שם הכרעה ברורה. רצינו לשאול, מהי דעת כת"ר עצמו בענין זה, המותר למעשה להתחתן ביום זה.ג. אם יום העצמאות או יום ירושלים חלים או מוקדמים ליום חמישי [יום העצמאות כידוע לא יכול לחול ביום חמישי, אלא אם כן הוא מוקדם], האם ראוי לשנות את קריאת התורה [כמו שיש פוסקים בעבר שכתבו כך], ולקרוא פסוקים הקשורים לעיצומו של יום [כמו שהיו שהציעו לקרוא למשל בספר דברים, פרק ל' פסוקים א'-י']. ואם אין לשנות את הקריאה, מדוע לא, הרי גם בחנוכה ובפורים משנים את הקריאה. או שכיוון שהרבנות הראשית לא תיקנה זאת, לכן אין לשנות.ד. לגבי יום הזכרון לנופלים במערכות ישראל, שנוהגים לעשותו ביום הקודם ליום העצמאות. אותם הלומדים בבית המדרש בעת הצפירה: 1) האם חייבים הם לעמוד בעת הצפירה. 2) האם חייבים הם להפסיק מלימודם, או שיכולים הם להמשיך וללמוד באותה עת, לפחות בשקט [יצויין שהגר"ש ישראלי זצ"ל אמר לי, שהלומדים בבית המדרש אינם חייבים להפסיק מלימודם, וודאי שיכולים להמשיך וללמוד בעיון, בלא השמעת קול. עכ"ד]. ומכל מקום ברור שמי שנמצא ברשות הרבים חייב לעמוד, מפני חילול שם שמים.ה. מי שלא עלינו אבל תוך שבעה ביום העצמאות או ביום ירושלים, האם עליו לנהוג מנהגי אבלות כבשאר ימי החול, או שעליו לשנות בדברים מסוימים במנהגיו, כגון אמירת הלל [כמו למשל בראש חודש שחל בשבת, שיש אומרים שאף האבל יאמר הלל, כמבואר בספר פני ברוך (סי' י' סעיף כ"ט)], ברכת "שהחיינו" [כמבואר במ"ב (סי' תקנ"א סקצ"ח)] וכדומה. וראה בשו"ת תרומת הגורן (יו"ד ח"ב סי' צ"א) שהישווה דין יום העצמאות לפורים, וכמש"כ הרמ"א (תרצ"ו, ד'), ולכן אפשר שלא להתאבל בו.ו. מי שיש יום זכרון לאביו או לאמו ביום העצמאות או יום ירושלים, הרשאי לעלות ולהיות שליח ציבור ביום זה, כולל אמירת ההלל, אפילו למנהג האשכנזים.אודה מאוד לכת"ר שליט"א אם יענה על שאלותינו הנוספות, כיוון שנותרו עוד דברים שאינם מבוררים דיים, ואין שמחה כהתרת הספקות. וסליחה על מה שמטריח אני את כבודו, אך בכל אופן כלל ישראל צמא לדעת את דעת כת"ר שליט"א בנושאים חשובים אלה. ושכמ"ה.בברכת התורה לגאולה שלמהמשה הררי

תשובת הגר"י אריאל

לכב' הגר"מ הררי שליט"א

שו"ב

במענה לשאלות כת"ר

א-ג הרה"ר היא הקובעת

מכיון שיש כאלה שמשיאין ביוה"ע לא כתבנו איסור

ג. יום ירושלים שחל ביום ו לא מקדימים ליום ה אין חשש לחילול שבת

ד. גם הלומדים ראוי שלא יפרשו מהצבור וימשיכו ללמוד בהרהור בעמידה

ה. אבל ינהג כמו בחנוכה (מדובר לעניין אבל בשבעה – מ.ה)

ו. בתפילת ערבית ושחרית שהן חגיגיות אבֵל לא יהיה ש"ץ (מדובר על אבל בתוך שנה – מ.ה.)

נהגו שבעל יום זכרון מתפלל בשבת ויו"ט

הערות