נספח ח': עוד מתשובות הג"ר דב ליאור שליט"א

שאלה לגר"ד ליאור

בס"ד כ"ח אלול תשפ"ג

לכבוד מעלת

מורנו ורבנו

הגאון הגדול, מעוז ומגדול,

הג"ר דב ליאור שליט"א

רבה של קרית ארבע היא חברון

וכעת חונה פעיה"ק ירושת"ו.

ראשית מודה אני מאוד לכת"ר על שהואיל לענות על שאלותינו.

וסליחה שמטריח אני את כת"ר, אך עדיין נשארו לנו כמה דברים שאינם ברורים דיים.

א. כת"ר שליט"א כתב לי, שלדעתו מעתה צריך לומר בליל יום העצמאות הלל ואף לברך על כך, שלא כדעתו בעבר. רצוני לשאול, מהו טעמו לכך. הרי אף אם הטעם הינו כמו שאמר לי כת"ר, שחלות היום מתחילה כבר מהלילה, מ"מ לא מובן לי, מנין שזה מצריך לומר הלל בברכה.

ב. האם ביום העצמאות יש לומר את פסוקי דזמרה כביום חול רגיל, או למשל כמנהג האשכנזים ב"הושענא רבא" [כת"ר כתב כן בדבר חברון (ח"ב עמ' 273) רק לגבי יום ירושלים].

ג. בענין נישואין ביום העצמאות. ראינו שכת"ר שליט"א כתב בדבר חברון (ח"ב – חאו"ח סי' תקכ"ט) שאף רב שסובר שאסור לשאת אשה בליל י"ז בתמוז, רשאי הוא לערוך חופה וקידושין בלילה זה. שאלתנו האם כן הדין לגבי יום העצמאות ויום ירושלים.

ד. לגבי יום הזכרון לנופלים במערכות ישראל, שנוהגים לעשותו ביום הקודם ליום העצמאות. אותם הלומדים בבית המדרש בעת הצפירה: 1) האם חייבים הם לעמוד בעת הצפירה. 2) האם חייבים הם להפסיק מלימודם, או שיכולים הם להמשיך וללמוד באותה עת, לפחות בשקט [יצויין שהגר"ש ישראלי זצ"ל אמר לי, שהלומדים בבית המדרש אינם חייבים להפסיק מלימודם, וודאי שיכולים להמשיך וללמוד בעיון, בלא השמעת קול. עכ"ד]. ומכל מקום ברור, שמי שנמצא ברשות הרבים, חייב לעמוד, מפני חילול שם שמים.

ה. אם יום העצמאות או יום ירושלים חלים או מוקדמים ליום חמישי [יום העצמאות כידוע לא יכול לחול ביום חמישי, אלא אם כן הוא מוקדם], האם ראוי לשנות את קריאת התורה [כמו שיש פוסקים בעבר שכתבו כך], ולקרוא פסוקים הקשורים לעיצומו של יום [כמו שהיו שהציעו לקרוא למשל בספר דברים, פרק ל' פסוקים א'-י']. ואם אין לשנות את הקריאה, מדוע לא, הרי גם בחנוכה ובפורים משנים את הקריאה.

ו. כנ"ל, כשיום העצמאות הוקדם מיום ששי לחמישי, ואומרים הלל ביום חמישי. האם ביום ששי יאמרו תחנון וחלים בו כל דיני ספירת העומר.

ז. מי שלא עלינו אבל תוך שבעה ביום העצמאות או ביום ירושלים, האם עליו לנהוג מנהגי אבלות כבשאר ימי החול, או שעליו לשנות בדברים מסוימים במנהגיו, כגון אמירת הלל [כמו למשל בראש חודש שחל בשבת, שיש אומרים שאף האבל יאמר הלל, כמבואר בספר פני ברוך (סי' י' סעיף כ"ט)], ברכת "שהחיינו" [כמבואר במ"ב (סי' תקנ"א סקצ"ח)] וכדומה. וראה בשו"ת תרומת הגורן (יו"ד ח"ב סי' צ"א) שהישווה דין יום העצמאות לפורים, וכמש"כ הרמ"א (תרצ"ו, ד'), ולכן אפשר שלא להתאבל בו.

ח. מי שיש יום זכרון לאביו או לאמו ביום העצמאות או יום ירושלים, הרשאי לעלות ולהיות שליח ציבור ביום זה.

אודה מאוד לכת"ר שליט"א אם יענה על שאלותינו, כיוון שהדברים לא מבוררים דיים, ואין שמחה כהתרת הספקות. ושכמ"ה.

נ"ב. אבקש שהרב יתפלל לרפואתי. משה בן שרה.

בברכת התורה לגאולה שלמה

שנה טובה וגמר חתימה טובה

ומברכים את הרב בבריאות איתנה ונהורא מעליא

משה הררי

פעיה"ק ירושת"ו