נספח ז': תשובות הג"ר דב ליאור שליט"א

שאלה לגר"ד ליאור שליט"א

בס"ד י"ב אלול תשפ"ג

לכבוד מעלת

מורנו ורבנו

הגאון הגדול, מעוז ומגדול,

הג"ר דב ליאור שליט"א

רבה של קרית ארבע היא חברון

וכעת חונה פעיה"ק ירושת"ו.

א. רצינו לשאול את כת"ר שליט"א בענין אמירת הלל בתפילות יום העצמאות ויום ירושלים.

1) האם צריך לומר הלל שלם.

2) האם הדבר כולל את תפילות שחרית בלבד או גם את תפילות ערבית.

3) האם יש לברך את ברכת ההלל בעת אמירתו, או לאומרו בלא ברכה.

4) האם לדעת כת"ר יש מיקרים שיש לברך רק ברכה אחת מברכות ההלל (כגון רק את הברכה האחרונה שאין בה את המילים: "אשר קידשנו במצוותיו וציוונו"), כפי שסובר אחד מהגדולים זצ"ל, או שבכל מקרה שמברכים, הרי שמברכים את שתי הברכות.

ב. יצויין, שכפי שראיתי בספר דבר חברון (חלק ה' – מועדים. במהדורת תשע"ד. עמ' קכ"ו ס"ג), כתב כת"ר שביום העצמאות אומרים בלילה הלל בלא ברכה, ואילו ביום גומרים את ההלל עם ברכה. אולם ממה שאמר לי כת"ר בעל פה הבנתי, שעתה, לאחר שחקר שוב את הנושא, הוא הגיע למסקנה שאכן צריך לומר אף בליל יום העצמאות את ההלל עם ברכה, כיוון שחלוּת הנס של יום העצמאות החלה כבר בלילה. והוסיף, שעתה הוא פוסק כך לא בשל פסיקתו של הגר"ש גורן זצ"ל בכך, אלא שכן הגיע כת"ר למסקנה זו בעצמו.

רציתי לשאול האם אכן הדברים נכונים, הן מצד פסק ההלכה של כת"ר עתה, והן מצד הטעם של ההלכה.

ג. עוד שאלה חשובה לי מאוד. לפי מה שכתב כת"ר שליט"א בספר דבר חברון הנ"ל (ח"ה – מועדים, עמ' קכ"ו הערה 5), הרי שרבנו הג"ר צבי יהודה קוק זצ"ל שלח מכתב לכת"ר, בהיותו הרב של כפר הרואה, והתלבט כיצד להורות לאנשי כפר הרואה, כיוון שהגרמ"צ נריה שהיה שם פסק שלא לומר בלילה הלל כלל. ולכן כת"ר שאל את רבנו הגרצ"י כיצד לנהוג, ואכן הגרצ"י כתב לכת"ר שיורה לאנשי הכפר לומר גם בליל יום העצמאות הלל עם ברכה, וזאת למרות שהגרמ"צ נריה זצ"ל פסק שם לא לומר בלילה הלל כלל. רציתי לשאול, האם הגרצ"י זצ"ל פסק כן בשל פסיקתו של הגר"ש גורן זצ"ל כרב ראשי, שפסק לומר הלל בברכה, או שהיה זה עוד לפני שהגר"ש גורן זצ"ל נהיה רב ראשי, ובעצם כך סבר הגרצ"י, שמעיקר הדין יש לברך על ההלל גם בלילה. ולכאו' נראה כן מדברי רבנו הגרצ"י זצ"ל, שאמר שרק בגלל שישיבת מרכז הרב אינה "קלויז", לכן, לפני שהגר"ש גורן זצ"ל נהיה רב ראשי, לא ברכו בישיבה על ההלל בלילה [ורק בצה"ל, בקיבוץ הדתי, ובחוגו של הרב מימון זצ"ל ברכו כבר בתחילה על ההלל גם בלילה]. וא"כ רבנו הגרצ"י בעצם סבר שמעיקר הדין צריך לברך על ההלל גם בלילה, וכמו שכתב במכתבו לכת"ר. האם אכן כך.

ד. האם בכל אופן כת"ר שליט"א יוכל לחפש ולצלם לי את מכתב רבנו הגרצ"י זצ"ל. זה חשוב מאוד לזיכוי הרבים. כיוון שיש מגדולי תלמידי הגרצ"י זצ"ל שפוסקים שאין לומר כלל הלל בליל יום העצמאות. ולא זו בלבד, אלא שבשו"ת באהלה של תורה (ח"ד עמ' 186) כתב הג"ר יעקב אריאל שליט"א שהגרצ"י זצ"ל סבר, לפחות בשנים הראשונות לקום המדינה, שאין לומר בלילה כלל את ההלל. וא"כ חשוב למצוא את מכתבו של הגרצ"י זצ"ל.

ה. ועוד אשאל את כת"ר שליט"א, מהי דעתו לגבי אמירת ברכת "שעשה ניסים". 1) ביום העצמאות. 2) ביום ירושלים. 3) אם כן – מתי יש לברכה [בספרו הנ"ל של כת"ר אין התייחסות לשאלה זו].

אודה מאוד לכת"ר שליט"א אם יענה על שאלותינו, כיוון שהדברים לא מבוררים דיים, ואין שמחה כהתרת הספקות. ושכמ"ה.

בברכת התורה לגאולה שלמה

משה הררי

פעיה"ק ירושת"ו

תשובת הגר"ד ליאור

בס"ד, יח אלול תשפ"ג

לכבוד

הרב משה הררי

השלו' והברכה וכט"ס.

קיבלתי את שאלותיך והנני משתדל להשיב בהקדם.

א. לענ"ד יש לומר הלל בברכה בליל יום העצמאות וכמובן גם למחרת בתפילת שחרית. אכן בעבר סברתי שאין לברך על ההלל בלילה, אך לאחר עיון נוסף נראה בבירור שיש לנקוט כשיטת הגר"ש גורן ז"ל.

ב. לצערי איני מוצא כעת את מכתבו של הרצי"ה, אך למיטב זכרוני מה שנכתב בספר נכון.

ג. מבחינת עצם העניין בוודאי שיש לברך גם "שעשה ניסים" ביום העצמאות וביום ירושלים (ואכן כך אנו נוהגים בתפילה במערת המכפלה עפ"י הנוסח של הגר"ש גורן ז"ל והש"ץ בלבד מברך "שעשה לנו ניסים בארץ ישראל בזמן הזה"), אך מכיוון שעדיין החושך יכסה ארץ ובציבור עדיין קיימת חולשה אפילו על עצם אמירת ההלל, הדיון בנושא נשאר לעת עתה בביהמ"ד, ונקווה שלא ירחק היום וכולם יכירו בגודל השגחת ה' על עמו ויבינו שיש לומר גם ברכה זו מתוך הודיה שלמה ואמיתית.

יישר כוחך על בירוריך החשובים, חיילך לאורייתא.

עלה והצלח!

החותם לכבוד התורה ולומדיה,

דוב ליאור