פרק יב: הקדושה שחלה על הכסף שקנו בו את יבולי השביעית
פתיחה
א. כאשר מוכרים יבולי שביעית (שהריהם קדושים בקדושת שביעית), נתפסת הקדושה גם בכסף שנותן תמורתם, והפירות שנמכרו - נשארת הקדושה בהם גם לאחר המכירה. וכל זה אמור אף כשהמכירה מתבצעת באופן המותר.
ב. הדין הנ"ל אמור גם לגבי המחליף יבולי שביעית ביבולים אחרים, שהקדושה עוברת ליבולים האחרונים, וגם נשארת ביבולים הראשונים.
פרטי דינים לגבי קדושת מעות (-הכסף של) השביעית
ג. כסף שקנו בו יבולי שביעית ונתפסה בו קדושתם, מותר לקנות בו רק דברי מאכל, וגם עליהם חלה קדושת השביעית (דבר המתבטא בכך שאסור לזורקם לאשפה, לתיתם לבהמה אם הם ראויים למאכל אדם, וכדומה). ואם לא עשה כן, אלא קנה במעות אלה דבר אחר, ולא מאכל, ינהג כמפורט במקורות.
ד. הקדושה יכולה לפקוע מהכסף בשני אופנים אלה:
1) כאשר קונים בכסף זה מאכלים שאין בהם קדושת שביעית.
2) כאשר מחללים את הקדושה שבכסף על מאכל.
בשני האופנים הקדושה עוברת מהכסף אל המאכלים.
ה. ישנם מקרים בהם קדושת שביעית איננה נתפסת בכסף, כמבואר במקורות.