נספח יח: שאלה בענין גלאי חמץ

בס"ד כ"א שבט תשע"ח

לכבוד הרבנים הגאונים

(לפי סדר א"ב)

הגאון רבי יעקב אריאל שליט"א

מח"ס באהלה של תורה ולשעבר רב העיר רמת גן.

הגאון רבי זלמן נחמיה גולדברג שליט"א

חבר בית הדין הגדול וראש כולל הישר והטוב

הגאון רבי שלמה דיכובסקי שליט"א

אב"ד דביה"ד הגדול לערעורים

הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א

הרב הראשי לישראל וראש אבות בתי הדין

הגאון רבי דב ליאור שליט"א

מח"ס שו"ת מעמק חברון ורב העיר קרית ארבע - חברון ת"ו

רצינו לשאול את כת"ר שליט"א גבי נושא הלכתי הקשור לפסח והוא: גלאי חמץ.

ביושבי בביהמ"ד עלתה בדעתי השאלה, האם מותר להשתמש, או עכ"פ להעזר, לצורך בדיקת הבית מחמץ לפני פסח, בגלאי חשמלי (או לא חשמלי) המגלה ומתריע על מציאות של חמץ במקום הבדיקה.

לפני שנפרט את היתרונות והחסרונות שבמכשיר נציין את המציאות:

שאלתי את בן-דודי (שהוא ראש סוכנות החלל של מדינת ישראל, ושסרים למרותו מהנדסים ומדענים רבים, מהשורה הראשונה במדינת ישראל), האם טכנית ניתן לייצר מכשיר כזה. כידוע ישנם היום מכשירים דומים שבהם חיישנים לגילוי מתכות, חומרי נפץ ואבק שריפה – לבדיקות בטחוניות. וכן ישנם מכשירים הבודקים מציאות עובר ברחם האשה, מציאות של (ל"ע) מחלות בגוף האדם, וכדו'. השאלה היא האם ניתן לייצר מכשיר שיהא רגיש לחומרי חימוץ, כגלוטן, ואז יוכלו לבדוק את הבית, המשרד, המכונית או בית החרושת, אם יש שם חמץ.

לאחר בירורים רבים ענה לי הנ"ל, שלפי הידע המצוי בידינו כיום, טרם ניתן לייצר מכשיר כזה. אך יתכן שבעתיד הקרוב (או הרחוק) יוכלו להמציא מכשיר כזה.

ואיזהו חכם, הרואה את הנולד – אלה חכמי ישראל. לאור זאת רצינו לשאול את כת"ר שליט"א גבי גלאים אלה:

היתרונות שבמכשיר זה:

א. ישנם אנשים שיש להם קושי לנקות את כל הבית לפסח, כגון זקנים או מוגבלים. אותם אנשים מנקים ובודקים רק חלק מהמקומות בבית, כגון חלק מהארונות במטבח. וע"י מכשיר זה (שמבנהו כשואב – אבק, יש לו צינור ארוך עם ידית בתחתיתו, ובראשו נמצא החיישן המצפצף ומהבהב כשגילה חמץ) יוכלו אותם אנשים בקלות לגלות אם יש להם חמץ בשאר ארונות המטבח, או בכיסי בגדי הילדים שבארונות, בתיקי האוכל וכדומה.

ב. אנשים שאינם מוגבלים בגופם, אלא מוגבלים בזמנם (בשל עבודתם), יוכלו להעזר במכשיר זה ולנקות את הבית מחמץ בזמן קצר (כחצי יום עד יום).

ג. אנשים שהינם פשוט עצלנים, ואינם משקיעים די מאמץ בבדיקת החמץ ובנקיון הבית, יוכלו עי"כ לגלות היכן יש חמץ ברשותם, ולנקותו בזמן קצר, ועי"כ נזכה אותם שלא יכשלו באיסור בל יראה ובל ימצא.

ד. במוסדות ציבור גדולים, כבתי חולים, מחנות צבא וכדומה, יוכלו לבדוק את החמץ במטבחים, במשרדים ובשאר החדרים בדיקה טובה ומהירה. ואולי בשל קלות גילוי החמץ, אף יחייבו את הממונים על כך, לבצע בדיקה כזו, גם במקומות שכיום לא בודקים בהם חמץ.

ה. במוסדות הציבור הנ"ל, אשר החוק אומר שאין להכניס לשם חמץ (כמחנות צה"ל), במקום לעמוד בפתח לשם הביקורת הנ"ל, יוכלו לעשות זאת ע"י גלאי זה. למשל (כפי שהיה בזמני) הורים הבאים לבקר את ילדיהם החיילים, או בני משפחה המאושפזים בבית חולים, ומביאים להם אוכל בפסח, יוכלו לעבור דרך הגלאי הנ"ל (כמו שעושים היום בעמדות ביקורת בטחוניות של חומרי נפץ) ועי"כ יוודאו שאין נכנס חמץ לבסיס או לבית החולים.

החסרונות שבמכשיר זה, חלקם לגבי הנקיון, וחלקם לגבי הבדיקה:

א. ראשית יש להזכיר, שיש צדדים לומר שבדיקה של אדם בשר ודם, בעל חוש ראיה, מישוש, וריח, הינה יותר אמינה מאשר בדיקת מכשיר שעלול לזייף את התוצאות. מספיק שנתיך אחד או חיבור חשמלי אחד אינו פועל כראוי, ואיבדנו את הכל (שיחשבו שהבית נקי, ובאמת אינו כזה).

בפרט אמור הדבר בתקופת השימוש הראשונה של מכשירים כגון אלה, עד שהם ישתכללו יותר ויותר. וגם בתקופה יותר מאוחרת אין ערובה לתקינות מושלמת של כל חלקי המכשיר.

ב. לעיתים המכשיר עלול להתריע על מציאות של גלוטן. אך בגלל שבני הבית יודעים שבארון זה מונחות המצות הכשרות, לכן לא יתייחסו לצפצוף המכשיר. אלא שבאמת מתחת לחבילות המצות עלולים להיות פירורי חמץ.

ג. יתכן שאנשים מסוימים ימנעו מבדיקת הבית מחמץ בליל י"ד בניסן - כפי תקנת חז"ל, כי יהיו בטוחים שבשל השימוש בגלאי אין עוד חמץ בביתם. ונמצאנו שביטלו את תקנת חכמים.

ד. מנהג ישראל מקדמת דנא הינו לבדוק את הבית ולנקותו מחמץ – בידיים. וכמו שהיו מהפוסקים שאסרו (על כל פנים בתקופה הראשונה) אפית מצות ע"י מכונה. וטענתם היתה שאין לחדש ענינים שלא כמקובל מאבותינו מדור דור, שהיו אופים מצות ביד. אפית מצות מכונה, לטענתם, "יש בזה משום פריצת גדר בחומת הדת" [כ"כ הגר"ש קלוגר, הגרמ"ז איטונגא בעל מפרשי הים, ועוד גדולים זצ"ל. כמובא בספר מקראי קודש הל' ליל הסדר (פ"ז הערה ע"ט)].

אלא שלעומתם כתבו אז כמה גדולים אחרים שיש להתיר אפיית מצות לפסח ע"י מכונה, וטענתם, שאמנם כתב החת"ס על מנהגים חדשים שחדש אסור מן התורה, אך מה שחידשו האומנים וחכמי הטבע בעניני הטבעיות, מדוע לא נקבל מהם הטוב למען קיום מצוות ה' ביתר שאת ויתר עוז [כ"כ הגרי"י עטלינגר זצ"ל]. ועוד כתבו: דבר זה אינו נוגע לעניני הדת, שהרי אין אף רמז בתורה או בדברי חכמים כיצד לעשות מצות, והעיקר שיהיה שימור מחמץ [הגר"ב יעניר זצ"ל]. ובפרט שד"ז נחוץ מאוד בעיירות גדולות, לכן יש לומר ע"כ "ברוך חכם חרשים המחדש חדשים" [הגר"י ליפשיץ זצ"ל בעל התפא"י]. ואף בעל הכת"ס הסכים לכך, ולמרות שאביו, בעל החת"ס חרד מפני חידושים, אך כיוון שהכת"ס מצא במצות עבודת יד מכשולים רבים, הרי שאין לדיין אלא מה שעיניו רואות, לפי המקום ולפי הזמן ושעת הדחק. עכ"ד.

וא"כ גם בני"ד יש לאסור מצד חדש אסור מן התורה. אך מאידך יש להתיר משום שזה מחודש ע"י חכמי הטבע (המדענים), ומדוע שלא נקבל מהם הטוב למען קיום מצוות ה' ביתר שאת ויתר עוז. וכן אין שום רמז בתורה או בדברי חכמים כיצד לעשות את נקיון הבית מחמץ. אלא העיקר הוא שיהיה הבית נקי מחמץ. ובפרט שבדורנו אנשים תמיד ממהרים ונחפזים ולחוצים, ושמא לא ינקו היטב את ביתם. וע"י מכשיר זה שמא יהיה יותר בטחון שהבית נקי מחמץ.

וכמו שבזמן חז"ל, הראשונים והאחרונים לא ניקו את השטיחים לפסח ע"י שואב אבק, ולא ניקו פינות מלוכלכות בבית ע"י מכשיר קיטור נייד, וכיום רבים מנקים כך, כך גם יש להתיר בני"ד. וכן במקומות שקשה להגיע לעומק ולנקותם, כחריצים בכסאות, שמים כיום חומר פוגם כאקונומיקה, כך יש להתיר בני"ד.

ה. כמו שיש שאסרו לבדוק החמץ בליל י"ד ע"י פנס, כי התקנה היתה לבדוק דווקא ע"י נר [הגר"נ קרליץ שליט"א והגרב"צ א"ש זצ"ל], ה"ה בני"ד, שהתקנה לבדוק ע"י נר בדווקא, ולא ע"י גלאי.

ו. יתכן ויש לאסור שימוש במכשיר זה לניקוי הבית מחמץ, שמא חשיב עשיית מצווה בגרמא. ר' שו"ת הר צבי (או"ח סי' קמ"ח).

ועוד כמה צדדים שאינם הלכתיים גרידא:

ז. כמו שהיו גדולים שאסרו אפית מצות ע"י מכונה כי זה פוגע בפרנסת העניים שהיו טורחים בעשיית מצות יד ומתפרנסים מכך, ולכן גם ביטלו את קריאת המגילה בשבת, כי עיני העניים נשואות לקריאת המגילה [הגר"ש קלוגר. במקראי קודש שם], כך גם בני"ד אין לפגוע בפרנסת אותם בחורים (גם בחורי ישיבות) המנקים את הבתים מחמץ תמורת שכר. וראה במקראי קודש ליל הסדר (פ"ז הערה ע"ט) מה שהשיבו ע"כ המתירים אפיית מצות במכונה.

ח. כמו שאסרו האוסרים אפיית מצות מכונה, משום שע"י אפיה זו תתבטל המצווה החביבה לעסוק בעצמו באפית המצות [הגרמ"ז איטונגא זצ"ל, בעל מפרשי הים], כן בני"ד כל התכונה להכנות החג, וחינוך הילדים לעשיית המצוות – כל זה יתמוסס ע"י מכונה חשמלית.

ט. כמו שהיו שאסרו אפיית מצות במכונה מהטעם שלפי הקבלה יש ביגיעה של עשיית המצות תיקון על עוון ידוע [ראה כה"ח (סי' ת"ס סקי"ט)], א"כ שמא י"ל גם בני"ד, שיש מעלה במאמץ לנקות הבית, ולהגיע לחורים ולסדקים שבארונות ושבמקרר כדי לנקותם.

י. כל הסיפוק בליל הסדר שיושבים נינוחים לאחר העמל הרב בשבועות ובימים האחרונים כדי לקיים את מצוות בל יראה ובל ימצא – כל זה יחלש עד למאוד.

לאור כל הנ"ל עולות בס"ד השאלות הבאות:

1) האם אכן רצוי להמציא מכשיר כזה, מהטעמים הנ"ל – לחיוב ולשלילה.

2) האם השימוש במכשיר הנ"ל יועיל במקום בדיקת חמץ לאור הנר בליל י"ד בניסן.

3) אם אין בדיקת חמץ בגלאי זה יכולה להחליף בדיקה ע"י נר. האם עכ"פ רצוי להמציא ולהשתמש במכשיר כזה רק כדי לעשות "עבודת הכנה" לפני בדיקת הבית מחמץ בליל י"ד. והיינו למשל לעבור על ארונות הבגדים ולוודא שאין חמץ בכיסים, בפרט בכיסי הילדים.

4) אם ע"י הפעלת הגלאי הנ"ל לאחר בדיקת חמץ, יראו שברוב הבתים עדיין ישנו חמץ בבית. האם כמו שגבי בדיקת כשרות ספרי תורה ע"י מחשב, כיוון שנמצא שאחוז גבוה של ספרי תורה היו פסולים, ואז דנו הפוס' אי מעתה ואילך יש לחייב לבדוק כל ספר תורה גם במחשב [ר' כעין זאת בשו"ת משנה הלכות (חי"א סי' קי"ד)]. לאור זאת, אם ימצא ע"י הגלאי שרוב הבתים עדיין אינם נקיים מחמץ אף לאחר בדיקת ליל י"ד – הנכון יהיה לחייב לבדוק את כל הבתים ע"י הגלאי הנ"ל – לאחר בדיקת החמץ – כדי לוודא שאין עוד חמץ בבית.

5) לאור דברי הגמ' בפסחים (ד"ד,א') דלא סמכינן אחזקה אם ניתן לברר הדבר (בקלות). האם כשהמכשיר יהיה בשימוש, ואדם יגיע לבית מלון בערב פסח לפני כניסת החג, ולא יהיה ניתן לברר אם ניקו את חדרו מחמץ, האם יהיה חייב מדינא לבדוק בעזרת המכשיר, כיוון שהבדיקה תהיה קלה.

אודה לכת"ר שליט"א אם יטרח להשיבני מהרה, כיוון שאם יהיה הדבר מותר, יתכן מאוד שמדענים דתיים ישנסו מתניהם וימציאו מכשיר מעין זה. ושכמ"ה.

נ.ב. כיוון שעומדים אנו ממש לפני הדפסת הספר מקראי קודש - פסח במהדורה החדשה ואנו בלחץ זמן של ההדפסה, מבקשים אנו מאוד שתשובתו הרמתה תינתן עד סוף השבוע הבא. ועימו הסליחה.

בברכת התורה

מ. הררי

פעיה"ק ירושת"ו