נספח א1: מכתב הגרז"נ גולדברג שליט"א
כבוד ר' משה הררי שליט"א.
יקרת מכתבו הגיעני וראיתי שאסף כל השיטות בענין אם סוכה העשויה מיריעות המעופפת ברוח, ובפשטות הם פסולות, שכל מחיצה הנטלת ברוח אינה מחיצה. אכן מהחזו"א נראה שרק בניטל ברוח ובאותה שעה מתבטלת ממחיצה אבל אם נשארת מחיצה גם ברוח, הריהי נחשבת למחיצה, וכמו שמביא כל זה כת"ר.
אכן מה שכתב שאם עושים מחיצות על ידי לבוד צריך שיגיעו המחיצות עד הסכך שאין אומרים שני דינים גם לבוד וגם גוד אסיק, לענ"ד נראה שזה כשר. שזה שכתב הר"ן והמג"א ריש סימן תרל"ב על מה שכתב בשו"ע שסכך פסול מן הצד אינו פוסל דאמרינן דופן עקומא כתב המג"א שהכותל נעקם משמע דוקא כשדפנות מגיעות לסכך (ר"ן וב"ח) והנה במשנה ברורה סימן תרל"ב ס"ק ד' כתב שזה שהסכך פסול פחות מד' אמות מן הצד כשרה כתב שדוקא שהדפנות מגיעות לסכך כשר אבל אם אין דפנות מגיעות לסכך אף דבעלמא לא קפדינן בזה כדלעיל תר"ל ס"ט דחשבינן כאילו מגיעות למעלה עד הסכך אפילו הכי בענינינו דיש סכך פסול על הסוכה ואנו רוצים להכשירה משום דופן עקומא לא אמרינן בזה דופן עקומא. מג"א וב"ח בשם הר"ן. והנה בדין שהביא המ"ב מסימן תר"ל ס"ט שם מבואר שדופן שיש בו ז' טפחים ומשהו והעמידם פחות מג' סמוך לארץ כשרה אפילו הגג גבוה הרבה ובלבד שיהיה מכוון כנגדם ואפילו אינו מכוון ממש רק שהוא בתוך שלושה כנגדו כשר ע"כ ובמ"ב סקמ"ג אפילו הגג גבוה הרבה דאמרינן גוד אסיק מחיצתא והווי כאילו המחיצות מגיעות לסכך. ע"כ. ויש להקשות הרי זה מכח שתי הלכות. אחד לבוד סמוך לקרקע ב' גוד אסיק מחיצה וא"כ איך המ"ב מסיק שבדין שבס"ט כשר לכו"ע. ובע"כ שאינם שתי הלכות אלא הלכה אחת של לבוד שמכח זה נעשה מחיצה י', והלכה שניה של גוד אסיק, שמכח זה נעשה סמוך לסכך. וכן בנידון של כת"ר שהלכה אחת של לבוד נעשה מחיצה והלכה שניה של גוד אסיק שנעשה סמוך לסכך (כן נראה לענ"ד). ואין זה דומה לדופן עקומא שצריך ללבוד ששם כל שחסר הלבוד אין כאן דופן עקומה, משא"כ בנידון דידן שהלבוד יוצר המחיצה שתהיה גבוהה י' טפחים, וגוד אסיק מעלה המחיצה למעלה, והרי ענין המחיצה הוא הלכה בפני עצמו, וגם בלי גוד אסיק ישנה מחיצה וגוד אסיק הלכה אחרת משא"כ דופן עקומא שצריך לבוד הם שתי הלכות וזה על פי תשובת רע"א סימן יב.
ואחתום בברכה
זלמן נחמיה גולדברג