נספח ח: מכתב מהגר"ח קנייבסקי שליט"א

בס"ד ד' שבט תשס"ט

לכבוד

הרב הגדול, מעוז ומגדול,

הגאון רבי חיים קנייבסקי שליט"א.

א. עפי"ד הגאון החזו"א (או"ח סי' ע"ז סק"ו) גבי מחיצת סוכה שאינה יכולה לעמוד ברוח מצויה, ראינו שיש ע"כ שתי הבנות בין פוסקי דורנו: יש מפרשים דבריו שלדעתו פסול הסוכה הינו רק כאשר רוח מצויה מזיזה היריעות והסדינים ג' טפחים [מועדים וזמנים (ח"א סי' פ"ד) ועוד פוס']. אך רוב הפוס' הבינו שכוונתו שהסוכה פסולה רק כאשר הדופן נפסלת בשל הרו"מ, וכגון שהיריעה עולה ע"י הרוח ליותר מגובה ג"ט (גדיים בוקעים) או שמתכופפת לגובה פחות מי' טפחים [נטעי גבריאל (ציננער), ועוד פוס']. מהי ההבנה הנכונה בדברי הג' החזו"א.

ב. הנכון שגם אם היריעה זזה (ע"י הרוח מצויה) ג' טפחים, הסוכה תפסל (החזו"א הזכיר דין ג"ט רק גבי תזוזת לחי או פיזור ענפי האילנות, אך לא גבי תנודת יריעות וסדינים של הסוכה).

ג. אם הנ"ל נכון – האם הכוונה שהסוכה כשרה כל עוד יש בדופן גובה י"ט באורך ז"ט שזזים פחות מג' טפחים. ורק אם לא נשאר שיעור זה מהיריעה שזז פחות מג"ט – הסוכה פסולה.

ד. האם דין תזוזת ג"ט הינו ג"ט לכל צד, או טפח וחצי לכל צד – ומה הטעם.

אודה לכת"ר אם יטרח להשיבני על כל השאלות, כיון שכוונתנו עפ"י ד"ק להורות כך לרבים (בל"נ). ושכמ"ה.

בברכת התורה

מ. הררי

ירושת"ו

וזו תשובתו בס"ד אלינו:

א) תפוס לשון אחרון