נספח י: הערות הגר"ש דבליצקי שליט"א לספרנו (ניתן עם ההסכמה)
במ"ש בפרק א' הערה ס"ב. לגבי מנהג האשכנזים בהפטרה כשחל שבת ערב פסח, לא דייק בהעתקת דברי הגרי"מ טוקצינסקי זצ"ל; דהמנהג באר"י בין האשכנזים שמפטירין וערבה לעולם בין כשחל בער"פ ובין מקודם וכסברת הרב ר' מנחם באור זרוע סי' שצ"ג וכסברת היעב"ץ בסידורו, ואין נוהגים בזה כהגר"א במע"ר אות קע"ו להפטיר בשבת ערב פסח בפרשת השבוע. (וכ"פ באמרי פנחס מקריץ זצ"ל אות רמ"ג להפטיר וערבה לעולם). [הדבר תוקן במהדורה זו -מ.ה.].
בהערה ס"ד, במ"ש שיש מהאשכנזים המחמירים לא לאכל כופתאות בערב פסח. מנהגי, להחמיר בערב פסח שחל בחול ולהקל בערב פסח שחל בשבת מפני כבוד השבת.
לעת עתה בכדי לא להשהות את מכתבי אני מסתפק בשתי הערות קטנות אלו. ואולי עוד חזון למועד בל"נ.
ועוד הערה קטנה במה שראיתי הרגע, פרק ט' בהערה ס' מאריך כת"ר להביא מדברי הפוסקים אודות איסור התעסקות בשעת אמירת כל ברכה שהיא, וסיים, דמכאן תוכחת מגולה לאלה שאומרים ברכת אשר יצר בדרך הלוך וכו'. והנה פתח בהתעסקות וסיים בהילוך. ועל זה רצוני להעיר, ההתעסקות אסורה מעיקר הדין, ואמירת ברכה בדרך הילוך מותרת מעיקר הדין, ואינה אלא לכל היותר *מידת חסידות שהזהיר עליה בספר עוד יוסף חי להבן איש חי פרשה ויצא, ואין לזה מקור מדינא. ויותר היה לכ' להזהיר שלא ינגבו ידיהם בשעת אמירת אשר יצר שזה אסור מדינא ונכשלים בזה רובא וכמו כן בניגוב של ברכת ענט"י לאוכל. וז"ל הגאון זצ"ל שם בספרו אות ב', אסור לעסוק בשום עסק אפילו כל דהו כשהוא מברך, ויש הרבה בני אדם אשר בהיותם מנגבים ידם במטפחת מברכים ברכה זו, או מברכים כשהולכים אנה ואנה (גם הגאון כאן כלל הילוך בהתעסקות, ויש להבדיל בין זה לזה, ש.ד.) וכו', וצריכין להזהר בזה בכל ברכה וברכה שלא תהיה כזאת בישראל ובעה"ר נכשלים בברכה זו יותר, ע"כ.
*בהורמנותיה דכת"ר שליט"א, יורשה לי להעיר לאחר המחילה, שהמעיין בספר עוי"ח שציין כת"ר, יראה שכתב הטעם שלא לעשות כן, משום דעי"כ נמצא שמברכים את השי"ת דרך ארעי, וגם ממילא תהיה הברכה בלי כוונת הלב. ע"כ. ולפי"ז מה לי אם מהלך בעת הברכה או שעוסק באיזה עסק, הרי בשניהם נמצא מברך דרך ארעי, ולא דרך כבוד וישוב הדעת. כך נלע"ד - מ.ה.