פרק ט"ו: תפילות היום ביום ירושלים(כולל קריאת התורה וההפטרה)
פתיחה
א. שלא כמו התפילות ליום העצמאות, שלגביהן האריכו הפוסקים בפירוט התוספות והשינויים בתפילות היום, הרי שלגבי יום ירושלים קיצרו הפוסקים בפירוט סדר התפילה. ומאידך, דווקא לגבי תפילות יום ירושלים, קבעה הרבנות הראשית סמוך למלחמת ששת הימים, את סדר התפילה, עם השינויים העקרוניים לתפילות היום, וכפי שבס"ד נפרט בפרקנו.
תפילת מנחה שלפני כניסת יום ירושלים
ב. בתפילת מנחה של ערב יום ירושלים (היינו לפני כניסת היום טוב), אין אומרים "תחנון". ומכל מקום מי שהוא אבל בשנת האבל (על אביו או אמו), רשאי לעלות בה כשליח ציבור.
תפילת ערבית של יום ירושלים
ג. עם ערוב היום, מתכנסים בבתי הכנסת לתפילת ערבית חגיגית, כשלבושים במידת האפשר בבגדי שבת. וכן מורידין לפני התיבה ש"ץ המרוצה לקהל ובעל נעימה.
ד. יש הנוהגים להתפלל תפילת ערבית זו עם התוספות של תפילת ערבית של יום העצמאות, או עם חלק מהן, כולל אמירת המזמורים שלפני התפילה ולאחריה. ויש הנוהגים להתפלל תפילת ערבית זו כתפילות ערבית של שאר ימות השנה. ובכל אופן, מתפללים תפילה זו בנעימה חגיגית, בשירה ובשמחה מיוחדת.
ה. גם בתפילה זו, כתפילת ערבית של יום העצמאות, לאחר "ברכו" ועד סוף תפילת העמידה, מתפללים את התפילה כביום חול, ללא שינויים. וכפי שבס"ד כתבנו בסעיף הקודם, יש נוהגים להוסיף מזמורים ופסוקי הודיה לקדוש-ברוך-הוא, לאחר תפילת העמידה, ומכל מקום אין נוהגים כלל לומר הלל בליל יום ירושלים. וראה עוד כאן במקורות.
ו. לגבי אמירת קדיש "תתקבל" וספירת העומר, היכן לאומרם, ראה כאן במקורות.
ז. בתום התפילה יש המברכים איש את רעהו בברכת "מועדים לשמחה לגאולה שלימה", ו"לשנה הבאה בירושלים הבנויה".
ח. עושים בלילה סעודת מצווה חגיגית בשירות ותשבחות לקדוש-ברוך-הוא. ורבים רוקדים, לבטא את שמחת היום בהודאה לה'.
תפילת שחרית (כולל דין קריאת התורה וההפטרה) ביום ירושלים
ט. גם לתפילת שחרית של יום ירושלים, באים במידת האפשר בבגדי שבת, ורצוי לקבוע את תפילת שחרית זו בבית הכנסת רק במנין מרכזי אחד, כבשבת, כדי שיתפללו תפילה חגיגית ברוב עם.
י. את דיני תפילת שחרית זו ראה לעיל (בפרק ו' סעיפים ח'–י"א וי"ג). ואכן גם ביום ירושלים אומרים בתפילת שחרית את פסוקי דזמרה כמו ביום העצמאות. את תפילת שמונה עשרה אומרים כביום חול רגיל, ללא שינויים, ואין אומרים תחנון. וראה עוד לעיל (בפרק ו' סעיף י"א), אם יש איסור "לא תתגודדו", כשחלק מהציבור אומר תחנון וחלקו אינו אומר זאת.
יא. ובאשר לאמירת ההלל בתפילת שחרית של יום ירושלים, ראה לעיל (בפרק י"ג סעיף ה'), שנפסק להלכה שיש לומר הלל שלם עם ברכה בתפילת שחרית זו, ושכן המנהג.
יב. ביום ירושלים אין קוראים בתורה (אלא אם כן הוא חל ביום שני, שאז ממילא קוראים בתורה), וכן אין מפטירים ביום זה הפטרה. ולכן לאחר גמר ההלל אומרים חצי קדיש, וממשיכים באמירת "אשרי" ו"ובא לציון", וכדלעיל (בפרק ו' סעיף י"ב).
יג. על פי תקנות הרבנות הראשית, יש נוהגים בתפילת ערבית או בשחרית, שרב בית הכנסת או אדם אחר, דורש לקהל על המאורע הכביר שהיה, שהקדוש-ברוך-הוא הביא נצחון מזהיר לישראל. ושהדרשן ידגיש במיוחד את המצווה הגדולה של "פרסומי ניסא" (=פרסום הנס), שהיא מצווה מהתורה להודות, להלל ולשבח את הקדוש ברוך הוא על חסדיו הגדולים עם עמו ועם נחלתו.
יד. לאחר גמר התפילה יש האומרים את פרק ק"ז בתהילים ("יאמרו גאולי ה' ") המדבר בענין קיבוץ הגלויות. ויש הנוהגים אף לשיר את "אני מאמין", "שיר המעלות, בשוב ה' " במנגינת "התקווה", ולרקוד לאחר התפילה.
תפילת מנחה של יום ירושלים
טו. נוסח תפילת מנחה ביום זה הינו כשאר ימות השנה, חוץ מכך שאין אומרים תחנון בתפילה זו, ויתפלל גם תפילה זו בשמחה.