נספח יא: מכתב הגר"א שפירא זצ"ל והגר"מ אליהו זצ"ל, בענין מצוות ביעור המעשרות והוידוי עליהן
א. מצות ביעור מתנות בשנה הרביעית ובשנת השמיטה מבוארת בתורה, בפרשת "ראה": "מקצה שלש שנים תוציא את כל מעשר תבואתך בשנה ההיא והנחת בשעריך". ובפרשת כי תבוא: "כי תכלה לעשר את כל מעשר תבואתך בשנה השלישית שנת המעשר", וכו'. ובחינוך תר"ז כתוב: שהוצאנו חוקי המעשרות והתרומות מתבואתינו ומפירותינו, ושלא נשאר כלום מהם ברשותנו.
ב. שנה זו היא השנה הרביעית לשמיטה, ומצוה עד הפסח לגמור להפריש את כל המתנות [=ההפרשות] של התבואות והפירות שגדלו בקרקע בשלש השנים הקודמות, ולהוציאן מן הבית. דהיינו להפריש תרומה גדולה וחלה וליתנה לכהן, או שיזכה לכהן ע"י אחר. וכן להפריש מעשר ראשון וליתנו ללוי, ולהפריש מעשר עני ולתת לעני. וכן להפריש מעשר שני. ובזמן הבית היו אוכלים מעשר שני ונטע רבעי בירושלים. ואם נשתיירו בביתו לפסח, חייב לבערן מן העולם. ובזמן הזה שאין אוכלין מעשר שני בירושלים, חייב רק להפרישן ולהאבידן מן העולם, או לפדותן [כרמב"ם (מעשר שני פ"ב הל' ב' וג') ומנח"ש (מהדו"ת חלק ב'-ג' סי' קי"ב). וראה ראב"ד (שם) ושו"ע (יו"ד של"א ,קל"ג). - מ.ה.] על פרוטה או מאכל שוה פרוטה (כגון סוכר), ולבערן מן העולם, וכמו שכתוב בפרשת כי תבוא: "בערתי הקודש מן הבית וגם נתתיו ללוי", וכו'.
ג. וכן כסף מעשר שני שיש לו, שחילל עליו כל השנים, יחללו על פרוטה, ויאבדה כנ"ל.
ד. מע"ש שלא קיים בו מצות ביעור - נאסר. ויש חולקים ומתירים להפריש ולפדות אחרי זמן הביעור.
ה. מצות ביעור: י"א שחייבין בה ערב פסח. וי"א שחייבים בה ערב שביעי של פסח.
ו. נוסף למצות ביעור ישנה גם מצוה נוספת והיא וידוי מעשר. וזמנה הוא בשביעי של פסח. ומי שקיים מצות ביעור כנ"ל, קורא את הפסוקים שבפרשת כי תבוא, שתחילתם: "כי תכלה לעשר את כל מעשר תבואתך" וגו'. "ואמרת לפני ד' אלקיך, בערתי הקודש מן הבית" וגו' עד "כאשר נשבעת לאבותינו ארץ זבת חלב ודבש".
ז. "וידוי מעשר" זה, כל אחד ואחד אומרו בפני עצמו, וי"א שאפשר שאחד יוציא את האחרים כדין שומע כעונה. יש הקוראים את הפסוקים הללו בציבור מתוך ס"ת בלא ברכה, ויש הקוראים בחומש. ורצוי שמי שביכולתו שיקרא ב"כותל המערבי".
ח. קריאת פרשת "וידוי מעשר" הונהגה בירושלים למעשה עפ"י הוראת רבני ירושלים, האדר"ת זצ"ל, ובתי הדין - פרושים, חסידים וספרדים.
ט. בהלכות ביעור מעשר ווידוי מעשר ישנם פרטים רבים המבוארים ברמב"ם הל' מעשר שני פרק י"א, ויש לנהוג בהם כפי הוראות רב המקום או רב בית הכנסת.
ויהי רצון שיקוים בנו "השקיפה ממעון קדשך וכו' וברך את עמך את ישראל"
אברהם שפירא
הרב הראשי לישראל
מרדכי אליהו
ראשון לציון והרב הראשי לישראל