נספח ט: מכתב הג"ר מרדכי אליהו זצ"ל

לכבוד

הרב שמואל כ"ץ

השלום והברכה!

קבלתי את שאלותיך בענייני החנוכה והנני להשיבך:

א. מעיקר הדין אין לברך על הדלקת נרות במסיבת חנוכה, אך אם נוכחים בה אנשים שאינם מדליקים נרות בביתם – מצוה להדליק שם בברכה לפירסום הנס, ואם יתפללו במקום ערבית – הרשות בידם להדליק בברכה, וידליקו לפני התפילה [והגר"מ אליהו זצ"ל ביאר לרב מקבל המכתב שאין לברך על ההדלקה אלא אם כן מתקיימים שני התנאים: שישנם שם אנשים שלא ידליקו נרות בביתם, ושמתפללים שם ערבית. וזה כמו שכתבנו בשמו לעיל בגוף הספר( בפרק י' הערה כ"ג)]

ב. מעיקר הדין רק הישן בבית או באוהל מברך על ההדלקה, לפיכך מטיילים הישנים תחת כיפת השמים לא יברכו על ההדלקה. למטיילים אלו הייתי מייעץ שיתפללו מנחה סמוך לשקיעת החמה, ידליקו נרות בברכה, ואחר כך יתפללו שם תפילת ערבית, כך יקבל המקום דין בית כנסת עראי שיש להדליק בו כפי שנהוג בכל בית כנסת.

המדליק בתוך אוהל יקפיד להניח את החנוכיה לפחות ג' טפחים מעל הריצפה.

ג. אין למטייל להדליק נרות בברכה במשאית או באוטובוס אפילו אם ישן בהם, כי כיום כלי רכב גריע מאוהל עראי, ואין חיוב להדליק בו בברכה. הרוצים להדליק שם סתם לשם פירסום הנס, תבוא עליהם הברכה.

ד. תלמיד הנמצא בחנוכה בישיבה או בפנימיה – ידליק נרות ויברך בחדר בו הוא ישן, ואין צורך להדליק בחדר האוכל. ראוי שאחד התלמידים ידליק נרות בבית המדרש לפני תפילת ערבית. דין זה הוא לתלמיד אשכנזי דוקא.

ה. תלמיד ישיבה ספרדי אין עליו חיוב הדלקה, אם אביו מדליק עליו, ואפילו אם ירצה להחמיר, אולם ראוי להשתתף בפרוטה עם חבירו בחדר השינה. אם יש לו חדר מיוחד בישיבה – חייב להדליק, אך לא יברך. אם הוריו גרים בחוץ לארץ או לא מדליקים כלל – ידליק בברכה. וכן הדין בכל הנ"ל לגבי בנות.

תלמיד אשכנזי – ידליק בברכה בחדר השינה, ואם יש לו שותף ספרדי יקח ממנו פרוטה ויכוון גם עליו.

תלמידה אשכנזיה הנמצאת בפנימיה – תכוון שאינה רוצה לצאת בברכת אביה, ואז יכולה להדליק בברכה, ורצוי שבת אחת תדליק ותברך ובכך תוציא ידי חובה את חברותיה לחדר. ועל החברות להשתתף עמה בפרוטה.

ו. על כל אחד להדליק נרות במקום בו הוא נמצא בזמן חיוב ההדלקה. לפיכך תלמיד אשכנזי הנמצא בישיבה בזמן הדלקת הנרות – ידליק שם אע"פ שאחר כך יסע לבית הוריו. וכן אם נמצא בבית הוריו בזמן הדלקת הנרות – ידליק שם אע"פ שאחר כך יסע לישיבה.

ז. תלמיד ישיבה הלומד ואוכל בישיבה וישן בבית הוריו – יקפיד להמצא בבית הוריו בזמן הדלקת הנרות, ידליק שם ואחר כך ישוב לישיבה להמשך לימודיו [כנראה שהכוונה דווקא לספרדים. שהרי למנהג האשכנזים, עפי"ד הרמ"א (בסי' תרע"ז ס"ב) הקובע הוא מקום האכילה. ושמא במקרה כזה, לדעת הגר"מ אליהו זצ"ל, אף לאשכנזים הבית הוא העיקר, כיוון שכל לילה ישן שם - מ.ה.].

ואם גר במרחק גדול מהישיבה, ונסיעה כזו תגרום לו לביטול תורה – ישתתף בפרוטה עם חבר בישיבה, וכאשר יבוא לחדרו בביתו – ידליק שוב.

ח. אברך הלומד בישיבה גם בשעות הערב – עדיף שאשתו תדליק בזמן ההדלקה בברכה ותכוון לפטור אותו. ואם הוא קפדן – עליה להמתין עד שיחזור וידליק. ואסור לה לאכול ארוחת קבע וכן לעשות עבודה עד שתדליק.

ט. לגבי זמן ההדלקה – בישיבה ינהג כל תלמיד כפי שקובע ראש הישיבה, ובביתו ינהג כמנהגו. תלמיד הבא לבקר את הוריו עליו להדליק בזמן שאביו מדליק.

י. על כל אחד להשתדל להמצא בבית הוריו כדי להיות נוכח בעת ההדלקה. תלמיד שנאלץ להעדר מביתו בעת ההדלקה – בן אשכנז ידליק בברכה, וספרדי לא ידליק כלל.

ובת שלא היתה בביתה בעת ההדלקה – לא תדליק אפילו אם לא שמעה כלל את ההדלקה.

אדם שבא לביתו בשעה מאוחרת – ידליק בברכה רק אם יש בבית לפחות אדם אחד ער, ואם כולם ישנים – ידליק בלי ברכה. וזמן הדלקה זו – עד עמוד השחר.

יה"ר שתמשיך בזיכוי הרבים, להגדיל תורה ולהאדירה, אכי"ר.

בברכה

מרדכי אליהו

ראשון לציון הרב הראשי לישראל