[1]א. המהר"י מברונא (סי' י"ג) מחמיר מלסרק אפי' על שיער יבש (הב"ד בשכנה"ג), אך הדגמ"ר והא"ר (סק"ז) כתבו להשיג עליו דהא אפי' באבל תוך ז' שרי (כמש"כ ביו"ד סי' ש"צ ס"ו). והמט"י ג"כ הקשה עליו אך כתב שלמעשה כבר הורה זקן. והפמ"ג (בא"א סקי"א) כ' להתיר באשה, ואילו לאיש רק בצנעה. והבא"ח כתב להקל באשה, ואילו באיש יש להחמיר שאף בצנעה לא לסרוק. והשע"ת (סקי"ב) כ' להתיר אף לאיש, ושכן עמא דבר. וכ"כ להקל בערוה"ש (סט"ו), המ"ב (סק"כ), כה"ח (סקמ"ו), יחו"ד (ח"ו סי' ל"ה), ילקו"י (עמ' 563 ס"י), הל' חג בחג (קארפ. הל' ביהמ"צ עמ' כ"ו). וכן הורה לי להיתר הגר"מ אליהו שליט"א, ואפי' לאיש ובפרהסיא, ואמר שכן נהגו ולא כאחרו' שהחמירו בכך. עכת"ד.

כתבו הפוס' הנ"ל דשרי לסרק בין שיער הראש ובין שיער הזקן. ומ"מ נראה שההולכים בתר דברי האריז"ל לא יסרקו שיער הזקן שמא יתלשו משיער זקנם. ואכמ"ל.