פרק ט"ז: מדיני היום – תספורת, נישואין, מוזיקה, אבלות, ועוד
פתיחה
א. יום ירושלים חל בימי ספירת העומר, בימים שלחלק מהשיטות עדיין נוהגים מנהגי האבלות של ספירת העומר. למנהג זה הדבר מתבטא באיסור נישואין, תספורת וגילוח, ריקודים ומחולות, נגינה, שמחה וכדומה. אולם בשל האירועים המשמחים שהיו לעם ישראל ביום כ"ח באייר, ובשל כך נקבע יום זה כיום טוב לכלל ישראל, לכן ביטלו חכמי הדור את האיסורים הללו ביום זה, או לפחות את חלקם, וכפי שבס"ד נבאר בפרקנו.
הערה חשובה לגבי כל הפרק
ב. לפני שנכנס לפירוט ההלכות של הנושאים הנידונים – לגבי יום ירושלים, שומה עלינו להדגיש, שכל ההלכות הקשורות לאבלות של ימי ספירת העומר, שכתבנו את איסוריהם בפרקים הקודמים (פרקים ח' וט'), הרי שלרוב הציבור הדברים הללו לא שייכים לגבי יום ירושלים, כיוון שלאחר ל"ד בעומר בבוקר (לספרדים), ולאחר ל"ג בעומר (לחלק מהאשכנזים) פקעו כבר דיני אבלות ספירת העומר. ולכן כל הכתוב בפרקנו, אמור רק לאותם שנוהגים את האבלות של ספירת העומר גם ביום ירושלים - בכ"ח באייר. וראה עוד בסעיף הבא.
דין תספורת וגילוח ביום ירושלים
ג. לדעת רוב ככל הפוסקים מותר ביום ירושלים הן להסתפר והן להתגלח (כמובן באופן המותר), וכן המנהג להקל בכך (חוץ מאותם הנוהגים על פי הקבלה, שהם מחמירים בדבר עד ערב חג השבועות).
ד. דין ממתי מותר להסתפר ולהתגלח מבעוד יום לכבוד יום ירושלים ראה לעיל (בפרק ח'). וכן ראה שם אם יש בכך איסור "לא תתגודדו".
דין אירוסין ונישואין ביום ירושלים:
ח. ראשית בס"ד נזכיר את מה שכבר כתבנו לעיל בתחילת פירקנו, שכל האמור בענין מניעה מאירוסין ושאר עניני השמחה ביום ירושלים, אמור רק לנוהגים דיני אבלות ספירת העומר לאחר ל"ג או ל"ד בעומר. אך לשאר עם ישראל, מותרים הדברים לגמרי, ככל שאר ימות השנה.
ועוד נזכיר מה שכתבנו לעיל (בפרק ח' סעיף ה'), שיש הבדל גדול בין האירוסין (=הקידושין) שדיברו עליהם חכמינו הקדושים זכרונם לברכה, לבין מה שנקרא בימינו אירוסין. ומכל מקום מותר לעשות אירוסין גם בימינו בכל ימי ספירת העומר.
ו. וכיוון שכך, הרי שבעת האירוסין הללו שנעשים באחד מימי העומר, מותר לעשות סעודה הן בפת והן במיני מזונות. ואם עושים את האירוסין ביום ירושלים עצמו, מותר אז גם לעשות ריקודים ומחולות, לנגן בכלי נגינה, לשיר שירים ולשומעם וכדומה.
ז. דין אירוסין שהחלו לפני השקיעה ביום ירושלים, האם רשאים להמשיך את השמחה, הריקודים והנגינה גם לאחר השקיעה, ראה לעיל (בפרק ח' הערה כ"ו).
נישואין (חתונות) ביום ירושלים
ח. מעיקר הדין מותר להתחתן ביום ירושלים. ובאשר למנהג, ראה כאן במקורות.
ט. אם ערכו חתונה ביום ירושלים ביום, והגיעה השקיעה או צאת הכוכבים, האם רשאים להמשיך ולשמח את החתן והכלה בריקודים ומחולות, במוזיקה וכדומה, גם בצאת היום, ראה כאן במקורות.
י. עוד מדיני הנישואין ביום ירושלים, ראה כאן במקורות.
מנגינות (ניגון ושמיעת מנגינות), וריקודים – ביום ירושלים
יא. כפי שבס"ד כתבנו בתחילת פרקנו, בשל האירועים המשמחים שהיו לעם ישראל ביום כ"ח באייר, קבעו חכמי אותו דור שיש לבטל את דיני האבלות של ספירת העומר באותו יום.
לאור זאת, מותר ביום ירושלים לנגן בכלי נגינה, אף מנגינות שמחות.
יב. היתר זה כולל הן ניגון בכלי זמר, והן שמיעת מנגינות מהרדיו, ואף מהכלים עצמם.
יג. בשל עיצומו של יום שמחה זה, מותר לעשות ביום ירושלים גם ריקודים ומחולות.
וגם כאן המקום להזכיר (כנ"ל בפרק ט' סעיף ד'), שלמרות שמותר לשמוח ולרקוד ביום זה, בכל אופן יש להזהר שלא להגרר אחר אירועים ריקים מתוכן, אלא יש למלא את היום בתוכן רוחני, ובחיבוב ארצנו הקדושה.
דין האבלות ביום ירושלים
יד. נחלקו הפוסקים האם אבלות "שבעה" חלה ביום ירושלים, יש שאומרים שביום זה קיימים דיני האבלות כבשאר הימים (כמו בחנוכה), ויש אומרים שאין דיני אבלות "שבעה" נוהגים באותו היום (אך דברים שבצנעה כן נוהגים בו, כמבואר במקורות), וזאת כדעת המקילים בכך ביום פורים. וראה עוד כאן במקורות.
האם אבל בשנה הראשונה לאבלות, יעלה כשליח ציבור בתפילות יום ירושלים
טו. נחלקו הפוסקים האשכנזים לגבי אבל בשנת האבל הראשונה, האם רשאי הוא לשמש כשליח ציבור בתפילות יום ירושלים. שיש מהאשכנזים האוסרים את הדבר, ויש מהם מי שמתיר לפחות לאחר יום השלושים (וראה עוד כאן במקורות). והספרדים מקילים לגמרי בדברים אלה.
מי שיש לו יום זיכרון (יארצהייט) ביום ירושלים, היעלה כשליח ציבור ביום זה
טז. מי שיש לו יום זיכרון לאחד מקרוביו ביום ירושלים, רשאי לעלות כשליח ציבור בתפילות יום זה.
עשיית אזכרה ("השכבה") ביום ירושלים לנפטרים
יז. מותר ביום ירושלים לעשות אזכרה ("השכבה") לנפטרים.
דין הספד ביום ירושלים על המת
יח. נראה מדברי הפוסקים, שאין להספיד ביום ירושלים את הנפטר. אולם מותר להספיד ביום זה תלמיד חכם שנפטר, אם הוא מונח לפני המספידים.
צידוק הדין ביום ירושלים
יט. אין לומר צידוק הדין ביום ירושלים. ומכל מקום אומרים ביום זה צידוק הדין על תלמיד חכם המונח לפני המספידים.
דין תענית ביום ירושלים
כ. נראה שדעת רוב ככל הפוסקים, שאין להתענות (תענית יחיד) ביום ירושלים. אך ברור הדבר שמותר להתענות בו "תענית חלום" (לבטל חלום רע שחלם) ביום זה, אם נפשו עגומה בגלל החלום. וראה עוד כאן במקורות.
אמירת "מגדול" בברכת המזון ביום ירושלים
כא. יש לדון אם בברכת המזון יש לשנות את הנוסח ביום ירושלים, ולומר "מגדול ישועות מלכו", או לומר "מגדיל", כבשאר ימות החול. ונראה שהמנהג לומר "מגדיל", כדרכו בימות החול.
הליכה לצעדות לאומיות ביום ירושלים, ועוד ענינים
כב. בענין הליכה לצעדות לאומיות ביום ירושלים, ביטול תינוקות של בית רבן מלימודם ביום זה, ועוד ענינים, ראה כאן במקורות.
כג. אין לעשות בשום פנים ואופן קידוש בליל יום ירושלים, לא בלילו ולא ביומו. וכן אין אומרים "על הניסים" ביום זה בתפילות שמונה עשרה.