נספח כ: דברי הראשל"צ הגר"י יוסף בענין היתר המכירה

בס"ד אדר ב' תשפ"ב

לכבוד

מורנו ורבנו

הגאון הגדול, מעוז ומגדול,

סוע"ה וטוחנן זב"ז

הג"ר יצחק יוסף שליט"א

הראשל"צ והרב הראשי לישראל

ראיתי תשובה הלכתית מאחד מאחרוני דורנו, המתנגד ל"היתר המכירה", שכתוב בשמו (בספר שיח אמונה פ"ד ס"ק 520 ד"ה "ובאופן שקידש אשה"), שמי שקידש אשה בירקות מהיתר מכירה, ודין חלות הקידושין תלוי אם יש תוקף להיתר המכירה או לא, שבמקרה זה אשה זו מותרת להנשא לאדם אחר, ואין צריך לחשוש שמא יש לקידושין הראשונים תוקף, כיוון שברור שאין המכירה חלה כלל, ואפשר לסמוך על זה אף להקל. עד כאן ציטוט.

ורציתי לשאול את כת"ר שליט"א, האם אכן פסק הלכה זה נכון גם לדעת כת"ר, או שאין להתיר לה להנשא לאחר לפחות ללא גט לחומרא.

שאלה נוספת: האם יש להתירה לשוק אם החקלאי מכר על ידי אחר ולא על ידי עצמו. או שבכל אופן יש לחשוש לפוסקים שהתירו היתר מכירה, בשל חשש ממזרות.

אודה לכת"ר שליט"א אם ישיבני את תשובתו הרמתה, ושכמ"ה.

בברכת התורה מ. הררי

הג"ר יצחק יוסף שליט"א קיבל את המכתב הנ"ל, וענה לנו בע"פ על כך (כתבנו את תשובתו מילה במילה):

הפסק הזה (ש"האשה מותרת להנשא לאחר") הוא לא נכון. "אשה זו צריכה גט (לפחות) מספק. מי שפוסק שהיא מותרת להנשא לאחר – "מראה פנים בתורה שלא כהלכה". "פסק זה לא נכון". והגר"י יוסף שליט"א הוסיף: "בפרט למה שעשיתי עכשיו היתר מכירה לגר תושב – כולם מודים שההיתר טוב". עכת"ד.

לאחר כל הנ"ל הביא לנו הגר"י יוסף את חוברת "מוריה" גיליון אדר ראשון תשפ"ב (גיליון ז'-ט') כדי שנעיין שם בנושא הנ"ל, ואכן מצאנו שם (בעמוד קנט) מאמר של הרה"ג אברהם אריאל שליט"א (רב בית המדרש תורה ויראה, בני ברק ורו"כ "נוה איתן") שדן לגבי המקדש אשה בפירות שביעית, והעלה שזו מחלוקת אם מותר לקדשה לכתחילה. שמהירושלמי בקידושין פ"ב ה"ו משמע שמקדשין בפ"ש אפילו לכתחילה, וכ"כ הפ"מ שם. ואילו מהירושלמי בשביעית (ח', ח') משמע דשרי רק בדיעבד ולא לכתחילה. עכת"ד.

לפני הדפסת הספר הראנו לגר"י יוסף את כל הדברים הכתובים כאן בשמו, ושמח על כך, וסמך את ידו על כל הכתוב.