מקראי קודש

אודות בית

נספח ב: מכתב הגר"ד ליאור שליט"א

בס"ד י"ז אייר (ערב ל"ג בעומר) תשס"ה

לכבוד הגאון הגדול, מעוז ומגדול, סוע"ה,

הג"ר דב ליאור שליט"א.

בעקבות מה שדיברתי עם כת"ר שליט"א, ובקשתי ממנו שיתייחס לשאלה זו שהינה מאוד מציאותית (עכ"פ בערים הגדולות), וכת"ר נענה עקרונית לבקשתי. הנני ממציא לכת"ר את השאלות, ובשל נחיצות הענין ולחץ הזמן אודה מאוד לכת"ר אם יואיל לענות על שאלותי, ולענות על המיקרים הללו, כל אחד לגופו.

בס"ד יש לדון גבי אופן כניסה אחר לבנין, והוא כאשר ישראל מחלל שבת נכנס לבנין ע"י מערכת האינטרקום באופן האסור, המותר מדינא להעזר בכך ולהכנס לבנין באופנים שונים.

ונראה שכמה אפשרויות יש בדבר (כשלכל אחת מהדוגמאות ישנם צדדים מסוימים להקל ולהחמיר):

1) מחלל שבת נכנס לבנין באופן האסור, ולאחר שהדלת ננעלה דופק הדתי על הדלת ומבקש ממנו שיפתח לו. 2) מחלל השבת מצלצל באינטרקום לבני משפחתו (משפחה א') שיפתחו לו את הדלת ע"י לחצן חשמלי. בני משפחתו לא ענו לו. הוא שב ומצלצל למשפחה אחרת (משפחה ב') שיפתחו לו והם אכן פתחו לו באיסור. נכנס מחלל השבת לבנין והדלת נסגרה, אך אח"כ שבו בני משפחתו (משפחה א') ולחצו על הלחצן החשמלי המאפשר פתיחת הדלת מבחוץ. המותר לשומר השבת להכנס עכשיו דרך הדלת. 3) מחלל שבת נכנס לצורך עצמו, ואדם אחר תופש את הדלת הפתוחה לצורך הדתי. 4) מחלל שבת נכס לצורך עצמו, והדתי תופש את הדלת הפתוחה ונכנס מיד לאחריו. 5) מחלל השבת פותח ע"י האינטרקום (באופן חשמלי) לצורך עצמו ולצורך הדתי יחדיו (שמקדים ואומר לו שיכנס עמו). 6) מחלל שבת פותח הדלת עם מפתח שהביאו מרה"ר לרה"י (ללא פעולה חשמלית) והדתי נכנס עמו. 7) מחלל שבת פותח הדלת לצורך הדתי. 8) הדי מבקש ממחלל השבת שנכנס באיסור, שיקרא לבני משפחת הדתי שירדו לפתוח לו.

כמו כן כתבנו בשאלה את כל הטעמים להקל כנזכר לעיל במילואים פרק ד' ענף 20, וכן את הטעמים להחמיר, כנזכר שם בענף 21.

עד כאן תמצית שבעת הטעמים להקל, וכן הצדדים להחמיר.

אודה שוב לכת"ר אם יואיל לענות הלכה למעשה על כל אחד משמונת המיקרים, כיון שכפי שהעירוני אנשים הדברים מאוד מעשיים.

בברכת העם, התורה והארץ המורחבת

מ. הררי

פעיה"ק ירושת"ו.

מכתב הגר"ד ליאור שליט"א

לכבוד

משה הררי

השלום והברכה וכט"ס

אחדש"ה כיאות.

נתבקשתי ע"י לחוות את דעתי בנושא שעסקת בו, יהודי מחלל שבת, שפתח דלת באינטרקום באיסור, באיזה אופן יהיה מותר לשומר שבת להיכנס לבנין ומנית כמה אפשרויות וחוית את הדעות להקל ולאיסור.

הנראה לענ"ד הוא בזה, שראשית עלינו לברר

א. אם האיסור הוא מהתורה או רק מדרבנן?

ב. אם עשה בשוגג או במזיד?

אם אין שם להט של חוט אזי האיסור הוא מדרבנן, ואם יש אז האיסור הוא מהתורה. וזה חשוב שהשואל ידע את המציאות שעליה מדברים ואם זה מהתורה אזי בשוגג ניתן לסמוך על הכרעת הגר"א. וכן המ"ב בסימן שי"ח בביאור הלכה הראשון דבאיסור דרבנן בשוגג יהיה מותר לבו ביום גם לעושה.

גם לענ"ד נראה שלרוב הציבור בארץ ניתן לומר שפעולה שכזאת אינה מפורסמת אצלם שזה איסור שבת ולכן ניתן לדון אותם כשוגגים, אלא אם כן הוא אדם שהיה שומר שבת ועזב את הדת, או מי שהוא ידוע כלוחם נגד קדשי ישראל שחזקתו שהוא במזיד, ואזי גם באיסור דרבנן אין להתיר בשבת כמבואר שם בביאור ההלכה. ואם זה אינטרקום שיש בו איסור תורה אזי ניתן לסמוך על השיטות שלצורך גדול בשוגג, דוקא בשוגג דאם במזיד אפילו אם לא חל שינוי בחפצא יש לאסור ע"ש בביאור הלכה שמביא כן בשם הנשמת אדם, ולהישאר בחוץ הרבה זמן ואין צריך לומר כמה שעות נראה בפשטות שזה מיקרי צורך גדול, לכן ניתן לסמוך על הפוסקים ובראשם הגר"א להקל. כמו כן באם ילדים פחות מגיל בר מצוה פתחו את האינטרקום, היות וזה לא מיקרי לגבם חילול שבת יהיה מותר לגדול להנות מזה. ע' דעת תורה שי"ח סע' א' בשם גדולי הפוסקים דקטן וקטנה עדיפי מחרש ושוטה שהם אינם בני מצווה כלל. ע"ש.

והנה בנקודות שהדגשת נראה לענ"ד שאלה א. נראה בפשטות שזה אסור היות והוא ביקש ממנו.

ב. אם המשפחה פתחה ולא מכוון עבורו והם אינם יודעים כלל אם הוא נמצא, לכאורה זה מיקרי בשוגג ויהיה מותר.

ג.ד.ה. כאן נראה לענ"ד שיש לאסור אבל מטעם אחר והוא שזה יראה כחילול ש"ש שמנצלים פעולה של אדם שאינו שומר שבת לצורך הנאה לשומר שבת, יש להימנע מזה מהטעם הנזכר וכן שאלה ו.ז. אולם שאלה ח. נראה לענ"ד שהיות ואין קשר ישיר שהוא נהנה מעצם פתיחת הדלת אלא בעקיפין, יהיה מותר לו לקרא לבני משפחת הנכנס שיפתחו לו את הדלת. וכן נראה שאם הדלת נשארה פתוחה ואחר כך נכנס בה שומר השבת היות ואין קשר ישיר לפתיחה כמו במקרים שמנית אין להחמיר משום חילול ש"ש, אם הדבר נעשה בשוגג שעל פי רוב ניתן באמת לומר שהם שוגגים פרט לאום מיקרים שנזכרו לעיל.

מה שכתבת בטעם להקל לסמוך אפילו באיסור דאורייתא במזיד זה קשה מאוד היות והמ"ב בביאור הלכה נוקט באופן חד משמעי לאיסור במזיד באיסור דאורייתא.

וכן צדקת שאין להקל כאן מטעם מצוות לאו ליהנות ניתנו מהנימוקים שבארת. וכן גם משום שניתן השיג את התוצאה גם בדרכים אחרות, השיטה הזאת היא לא מקובלת להלכה.

לסיכום ניתן ליהנות אם זה נעשה בשוגג, אם השאיר את הדלת פתוחה, אבל אם ניכר שזה משמש גם את שומר השבת יש להימנע.

כמו כן אם ילדים פתחו מעצמם ניתן ליהנות, וכן יהיה מותר לומר לנכרי לכתחילה שיפתח ואפילו אם תידלק הנורה זה פסיק רישא דלא ניחא ליה, ואמירה לנכרי תהיה מותרת בנסיבות שכאלה.

וישר כחך על המאמץ הגדול שהשקעת בבירור הנושאים הקשורים לשמירת שבת וחפץ השם בידך יצלח להגדיל תורה ולהאדירה.

החותם לכבוד התורה ולומדיה

הרב דוב ליאור

הערות:


[1]*) כנראה כוונת הגרד"ל שליט"א כשלא חל שינוי בחפצא - מ.ה.