נספח כה: תשובות הגר"א שפירא זצ"ל
שאלה: האם מותר לעשות רב פורים?
תשובה: מזמן שיש ישיבות יש רב פורים. תפקידו לעורר את הציבור ולא לבזות. הרב זצ"ל היה רב של פורים בוולוז'ין. מזגו יין ונשברה הכוס תוך כדי הסעודה, והרב זצ"ל נתן הספד על הכוס ששתו בה גדולי וולוז'ין מזמן ר' חיים והלאה. כתוב "ונהפוך הוא" – עושים רב הפוך, התלמיד נהיה לרב. צריך רק חוש מידה גם אם אומרים ביקורת, בבדיחותא, לא לבזות. עולם הפוך זה לא אומר לצחוק על רבנים. תלוי אם יודעים את המידה. בוולוז'ין, גדולי התלמידים בישיבה היו רבני פורים. קיבלו שם לישיבה, רק מי שידע שני סדרים בגמרא. הומור זה גם כישרון. צריך לדעת מה כן ומה לא. לא לבזות. אך יש עולם הפוך. ישנם אנשים שאחרי ששתו גילו על עצמם דברים חדשים, כוחות שלא ידעו.
ראש הקהילה של סלונים היה גר לידי בשכונת כרם אברהם. הוא סיפר לי, שהיו תלמידים מוולוז'ין בסלונים, אך הם לא היו בעלי מופת. רבה של סלונים היה בעל מופת. הוא סיפר לי איך הוא נתגלה. את הסיפור אני נוהג לספר בכל פורים שחל בערב שבת.
הדבר היה אז בפורים שחל בערב שבת. הרב שתה והשתכר. קראו לראש הקהילה שנראה שהרב התעלף. ראש הקהל בא, וסיפר שכשנכנס הרב שכב על המיטה, נראה מעולף. נפל בדעתו רעיון. הגמ' אומרת שאימת שבת על ע"ה. חשבתי, מספר ראש הקהל, שאצל הרב זה מסתמא יותר. לחשתי באוזנו רב'ה, עוד מעט שבת. לחשתי פעמיים והצבע החל לחזור לפניו, והתעורר. עד כאן תורף דבריו.