נספח א: מכתב בענין סוכות ירושלים וסוכות נחלים

בס"ד ה' ניסן תשס"ט

לכבוד הגאון הגדול, מעוז ומגדול, סוע"ה וטוחנן זב"ז,

(לפי סדר הא"ב)

הגרז"נ גולדברג שליט"א

חבר ביה"ד הרבני הגדול פעיה"ק.

הגרא"ז וייס שליט"א

מחבר ספרי מנחת אשר, ואב"ד וראש ישיבת "דרכי הוראה" פעיה"ק.

הגר"ד ליאור שליט"א

ראש הישיבה ורב העיר קרית ארבע-חברון ת"ו, ומח"ס דבר חברון.

הגר"א נבנצל שליט"א

רב העיר העתיקה פעיה"ק ירושת"ו, ומח"ס "ביצחק יקרא" ועו"ס.

רציתי לשאול את כת"ר שליט"א בענין הכשר סוכה שמצד דפנותיה יש מקום לערער על כשרותה. מדובר על סוכה שדפנותיה עשויות מיריעות, סדינים וכדו', ומוסיפים לה עוד כמה חבלים או מוטות באופן של לבוד עד גובה י' טפחים (מה שנקרא היום סוכה לנצח - "סוכת ירושלים" או סוכת "נחלים").

מבחינה הלכתית יש לדון בסוכה זו מכמה צדדים:

1) מצד היריעות ישנה בעיה של תנודת היריעות מצד לצד. ולאחר עיון בדבר ראינו בס"ד שישנן בפוס' ג' שיטות עיקריות גבי הכשר הסוכה כשיריעותיה נעות אנה ואנה: א. שיטת הפוס' הפוסלים את הסוכה אם היריעות זזות אפי' תזוזה מועטת בשל רוח מצויה [דעת שו"ת משכנות יעקב (או"ח סי' קכ"ג). וכ"כ הגר"ע יוסף שליט"א ביחו"ד (ח"ג סס"י מ"ו בהערה עמ' מ"א). הגרי"ש אלישיב שליט"א (כמובא בס' הערות במס' סוכה עמ' ק"ח) ועוד פוס']. ב. י"א בהבנת החזו"א (או"ח סי' ע"ז סק"ו) שהדופן פסולה אם היריעה זזה ברוח מצויה באופן שהיריעה נפסלת, כגון שתחתית היריעה תתרומם לפחות ג"ט מהקרקע, או שהיריעה תתכופף כך שהיא לא תהיה בגובה עשרה טפחים [שכ"כ באג"מ (או"ח ח"ה סי' מ' עמ' קל"ג), ספר הסוכה (במילואים לפ"ו, עמ' רמ"ח). וכן הורה לי במכתב הגר"ח קנייבסקי שליט"א בהבנת החזו"א. וכ"כ בנטעי גבריאל (סוכות. פ"ח הערה ט'), ועוד אחרו']. ג. י"א בהבנת החזו"א הנ"ל, שהיריעה פסולה אם היא זזה ג' טפחים [שכ"כ הגרע"י ביחו"ד (שם) בהבנת החזו"א. מועדים וזמנים (ח"א סי' פ"ד), ועוד אחרו']. וישנן עוד דעות אחרות בשיעור המותר של תזוזת היריעות [שי"א שתזוזת ג' אצבעות פוסלת היריעה. וי"א תזוזה של טפח. ואכמ"ל]. וא"כ בסוכות אלה קיימת בעיה של תזוזת היריעות.

2) צד נוסף שיש לדון עליו הוא מש"כ מרן בשו"ע (סי' תר"ל ס"י), שהעושה סוכה מיריעות, טוב שיארוג במחיצות קנים לבודים. וזאת בשל החשש שמא ינתקו יריעות הסוכה (רבינו פרץ, הטור, והשו"ע שם). והיינו אף אם היריעות אינן נעות ונדות באופן הפוסלן, מ"מ בשל החשש דילמא מינתיק טוב לארוג קנים לבודים (ולכאו' אין זו חובה אלא רק "טוב"). ונראה שאריגה זו הינה שתי וערב יחדיו, כדפרש"י במשנה בסוכה (דט"ז,א' ובדכ"ד,ב' ד"ה "דעביד"). והרי בסוכות שעושים היום אין בהן אריגת שתי וערב יחד, אלא מוטות או חבלים בצורת ערב בלבד [ושמא ניתן לדייק מדברי המ"א (סי' תר"ל סקי"ז) שמדובר בני"ד בשתי לחוד או ערב לחוד, ולכן הצריך לעשות כן בארבע הדפנות. דהא אם מדובר בשתי וערב יחדיו, די לכו"ע בשלוש יריעות, כמבואר בכה"ח (תק"ל סקע"א)]. אמנם יש להוסיף שאמרו לי שכיום עושים את הסוכות באופן שהיריעות מושחלות לשלד הסוכה כך שאין כל כך חשש של דילמא מינתיק. אך מ"מ ישנה עדיין הבעיה של תנודת היריעות אנה ואנה.

3) ועוד צד שיש לדון עליו הינו שבמציאות היום עושים את המוטות או החבלים שבצורת הערב (המאוזנים) רק עד גובה עשרה טפחים, וסומכים על כך שמעל י"ט עד הסכך חשיב כמחיצה מדין גוד אסיק. אך בדברי כמה ראשו' מבואר בהדיא דלא מהני לצרף תרי לבוד עם גוד אסיק, וכ"ש יותר מתרי לבוד. שכ"כ בספר המכתם בסוכה [(דט"ז,ב' ד"ה "תלי ליה"). עיי"ש שכתב גבי סוכה בת י"ט, דדי במחצלת ד"ט ויותר, ותולה אותה... לבוד למעלה ולבוד למטה, והסכך בגובה י"ט וכשרה. אבל בסוכה גבוהה י"א טפחים צריכא מחצלת של חמש ומשהו, ואם היא גבוהה י"ב טפחים צריכא מחצלת ו' טפחים ומשהו. ואם היא גבוהה י"ג טפחים צריכא מחצלת ז' טפחים ומשהו. אבל כשיש למחצלת ז' ומשהו תו לא צריך... ואמרינן גוד אסיק. עכ"ל עיי"ש. וכן כתב המאירי בסוכה (דט"ז,ב' ד"ה "מחצלת ארבעה")]. ושמא ניתן לדייק כן גם מד' רש"י בסוכה (דט"ז,ב' ד"ה "בסוכה גדולה"). וכ"נ מהסבר הגרע"א (בתשובות. קמא סי' י"ב) את דברי הר"ן, שאין מצרפים תרי הלכתות, כשא' אינה יכולה להתקיים בלא חברתה. וע"ע בדברי המהרש"א על התוס' בסוכה (דט"ז,ב'), שתרי לבוד אמרינן רק במחצלת.

ובאמת נלע"ד שגם מדברי מרן בשו"ע (סי' תר"ל סעי' ט') מבואר בהדיא להחמיר, שלא מצרפינן תרי לבודים או יותר עם דין גוד אסיק. שכתב: היו דפנותיה גבוהים ז' ומשהו והעמידם בפחות מג' סמוך לארץ כשרה אפילו הגג גבוה הרבה ובלבד שיהא מכוון כנגדן ואפי' אינו מכוון ממש רק שהוא בתוך ג' כנגדו כשרה ואם אינו גבוה אלא י"ט אפי' אין בדופן אלא ד' ושני משהויין כשרה שמעמידה באמצע ואמרינן לבוד למעלה ולמטה וחשוב כסתום. והיינו, מדכתב גבי דופן ברוחב ד"ט ושני משהויים, ושמצרפים שני לבודים, דזה מהני רק לסוכה בגובה י"ט. משמע בהדיא שרק כשאין דין גוד אסיק מצרפים תרי לבודים. הא לא"ה אין מצרפים אלא רק לבוד אחד, כבריש הסעיף. וממילא מש"כ מרן בתחילת הסעי' להתיר בסוכה גבוהה יותר מי"ט, הוא דוקא כשמצרפים רק לבוד א' עם גוד אסיק.

נמצאנו למדים שצירוף תרי לבודים או יותר, יחד עם דין גוד אסיק, אינו פשוט כלל. וא"כ זו ריעותא נוספת בסוכות העשויות כיום שהן מיריעות עם כמה חבלים לבודים בצורת ערב.

לאור כל הנ"ל רצינו לשאול את כת"ר שליט"א:

א. מה לדעתו שיעור תזוזת היריעות והסדינים הפוסלים את הדופן (שיעור התזוזה לכל צד).

ב. לאור כל הנ"ל, מהי דעתו על הסוכות העשויות כיום (הנקראות סוכות ירושלים או סוכות נחלים).

ג. האם אכן צריך לעשות את מחיצות הקנים באופן של אריגת שתי וערב יחדיו, או די בשתי או בערב עד גובה י"ט, ומעל זה אמרינן גוד אסיק (לכאו' שלא כפשט דברי השו"ע הנ"ל).

אודה לכת"ר אם ישיב על שאלותינו, כיון שעוסק אני כעת בכתיבת קונטרס על הלכות סוכות לזיכוי הרבים. ושכמ"ה.

בברכת התורה

מ. הררי

פעיה"ק ירושת"ו