נספח ב: מכתב הגרל"י הלפרין שליט"א, ראש המכון המדעי טכנולוגי להלכה, ירושת"ו.

בס"ד, י"ג תמוז תשנ"ח

א. הנה בנושא אור החשמל הנוצר מאנרגית חום שזה הוא ההגדרה הפיזית של אש, יצירת חום בדבר שחלק מאנרגית החום נהפך לאנרגית אור. ובחז"ל (שבת מ"ב ע"א), וברמב"ם הלכות שבת פי"ב קרוי גחלת של מתכת. וזה נעשה גם באור החשמל בגופי חימום זוהרים ולוהטים, הרי שבראשונים יש בזה מחלוקת כמבואר בראב"ד שם וביראים הארוך מלאכת מבעיר ומכבה. אמנם להלכה (לכה"פ לחומרא) יש לתפוס שדינו כאש. ועיין במג"א סימן שי"ח סק"י, ועיין שו"ע הרב סימן תצ"ה בקונט"א אות ב'. ובכשרות ושבת במטבח המודרני עמוד רנ"ז, הארכתי בזה. ועיין בספרנו שו"ת מעשה חושב ח"ב סימן ג' תשובה בנושא זה עם התייחסות לסוגי הנורות פילמנט ניאון ופלורוסנט.

ב. בנוגע להפעלת כח חשמלי שאינו אור וחום, יש בו דעות. וכפי מה שכתבתי בספרי החשמל (שעדיין לא יצא לאור), והוא מתבטא בכל מקום שהתייחסנו לשאלה זו במישרין או בעקיפין (והם רבים), שמעיקר הדבר יש להתייחס לזה כאיסור דרבנן, כי אינו פחות תקון מטבילת כלים או מעשר וכדומה. וגם התייחסות רחבה יותר לדעה הסוברת שיש בזה איסור תורה שבזה יש שתי שיטות עקרוניות מדין מכב"פ או מדין בונה. וההבדל העיקרי בזה הוא לגבי הפסקתו כי אם הוא מדין מכב"פ אין לו מלאכה הפכית, משא"כ בונה סותר. ולמצוא דרך טובה ונכונה לצאת גם דעה זו כי היא דעה גדולה.

ויש להוסיף בדבר כי רוב הפוסקים בסגנון אחד נראו כי גם הסוברים שהוא מדרבנן, ומדין מוליד, נתבאר אצלינו שגם זו מדין מתקן מנא דרבנן ועיין בזה בארוכה בספרינו מעליות בשבת פרק ב'.

ג. ובאשר לשאלתו בענין מעגל חשמלי, ומש"כ אדים חמים. מסתבר שהכונה היא בישול ע"י אלקטרודות או ע"י גוף חימום שאינו לוהט, הואיל ואינם בגדר אש. וממילא אם יש לדון בהם כדין בישול בחמה או בתולדות חמה.

הנה הארכתי בזה בכ"מ בספרינו חימום מים בשבת פר"ט, ובספרינו כשרות ושבת במטבח המודרני דף רנ"ז, רע"ה, וכן עיין בשו"ת מעשה חושב ח"א סימן ט"ו שבו העליתי שיש לדון בזה כדין בישול בתולדות חמה. והנה לפי מה שכתב הגרשז"א זצ"ל בשם החזו"א בספרו קובץ מאמרים בעניני חשמל שי"ל ע"י המכון עמוד 85 בהערה שם 3, ואח"כ בספרו מנח"ש שכשם שתולדות האור דינו כאור גם מקור האור ועיקר האור דינו כאור. ובזמנו אמרתי להגרשז"א זצ"ל ומי לנו כמקור האש והוא החמה שמפורש בש"ס שע"י הדליקו האור, וכן עשו והרבה שריפות באים הימנו, והוא נותן רק אנרגיה של חום ואין איסור לבשל בו מהתורה. גם באם הוא תולדות החמה כמבואר בש"ס שבת ל"ט. ועיין באג"ט מלאכת אופה משום שהוא סוג בישול אחר שגם בפסח ובב"ח אינו אסור מהתורה וכמבואר אצלינו במקומות האמורים לעיל.

ובזמנו אמרתי להגרשז"א זצ"ל שבקשני הערות לפני פרסום הספר האמור, מסתבר שגם החזו"א לא אמר זאת להלכה למעשה, כי אילו היה סובר כן להלכה, היה כותב אותו בספריו כי רבים הם, ולא חסך בדברים שחשב לנכון. האם סמך שאי פעם שכת"ר יכתוב אותם. כך נראה לענ"ד.

ד. לענין הפסקתו, לכאורה להפסיק נורה לוהטת יש לדון בזה משום מכבה גחלת של מתכת שגם לר"י והרמב"ם שפוסק כמותו אינו אלא איסור דרבנן כי אינו עושה פחם כמבואר ברש"י שבת מ"ב ע"א ובחידושי הרשב"א, וגם אינו צריך לצרפו וכמוש"כ הרמב"ם הלכות שבת פי"ב הלכה ב'. ויש לדון בהפסקתו צד אחר להיתר, ולענין כח חשמלי נתברר לעיל. וזה שייך גם בכיבוי נורה.

ה. בענין השאלה במקרה שהופעל מתקן אזעקה המפריע שלוותם של זקנים קטנים תינוקות גדולים ועוד, שיש לדון בזה כדין צורך גדול ועפ"י מה שנאמר בשו"ע או"ח סימן ש"ז סעיף ה' שמותר לעשות שבות דשבות במקום מצוה צער וצורך גדול. ועפ"י מש"כ שם המג"א סק"ו (ר' מחה"ש סק"ז, ולעיל בגוף הקונטרס הערה כ' ענף 3 - מ.ה.) שכלא"י עדיף מאמירה לעכו"ם (ויש שלמדו בדבריו שכ"ה באיסור תורה בשינוי, ובמקו"א הארכנו בדבר). ועכ"פ איסור שבות ע"י שינוי בודאי שמותר וממילא עפ"י המבואר לעיל שלכמה דעות אין איסור בהפסקת כח חשמלי וגם לדעת החזו"א הרי שאינו סותר ע"מ לבנות במקומו (ר' בגוף הקונטרס הערה ט"ז ענף 3 - מ.ה.), וממילא הו"ל גם לדעה זו איסור שבות ומותר ע"ש. ועיין וא"צ לכל השאלות הנכתבות והתייחסתי לזה בתשובה מיוחדת (יש להעיר שהגאון המשיב התייחס רק לכיבוי אזעקה שאין בה חוט להט. אך כיום כיבוי אזעקת מכונית כרוך בהדלקת כמה נורות להט והוי איסור דאו' של מבעיר. ומה שכתוב פה בתשובה מתאים רק לכיבוי אזעקה בבית או בחנות, אך לא של מכונית - מ.ה.).

ו. מש"כ בענין חדר המדרגות: א. באופן כללי המתקנים הללו פועלים ע"י ראדער. ז"א גלים אלקטרו-מגנטיים וכדומה, ולא ע"י פוטוצל. ובזה הארכתי בשו"ת מעשה חושב ח"א סימן י"ב, ובאופן כללי כשהאדם נכנס ומחזיר גלים ועי"ז נעשתה הפעולה שהפעולה הזו מתייחסת במישרין להאדם . וע"ש ביחס לפיקוד אחר. ב. ומש"כ לענין אם נעשה בפוטוצל שניתן להעשות, יש לדון בזה כדין גרמא שבמקומות מסוימים יש להקל כמו שנתבאר אצלינו בכ"מ וגם שם.

ובאשר יציאה מהמקום אין גם להכליל זאת בשאלה אחת, יש להתייחס לכל מכשיר לעצמו ולאיזה צורך, בודאי שבאופן כללי התוצאה של ההפסקה קלה יותר, אמנם הפעולה יתכן והיא חמורה יותר, וכמו יציאה מפוטוצל שע"י היציאה אני מביא פולסים להפסקה, ובכח ראשון שכאן היא פעולה. ולכן אין לכלול ואין להיכלל.

בכבוד רב

הרב לוי יצחק הלפרין

ראש המכון