הקדמה

“אודה ה' מאֹד בפי ובתוך רבים אהללנו, ומשירי אהודנו", על אשר זיכני להיות מחובשי בית המדרש בישיבתנו הקדושה “מרכז הרב" פה עיה"ק ירושלים ת"ו, ועל אשר זכיתי להסתופף במחיצתם של גדולי הדור – זצ"ל ושליט"א – אשכנזים וספרדים, חרדים וציונים, מאנשי “העדה החרדית" ועד לגדולי רבני הציונות הדתית (ומכולם קיבלתי יראת שמים ותורת אמת), ועל כך מודה אני לבורא עולם.

ועוד אוסיף להודות ולשבח בשבחים עצומים לבורא עולם, החונן לאדם דעת ולאין אונים עוצמה ירבה, שזיכני להוציא לאור את ספרי מקראי קודש (על הלכות חגים) וקדושת השבת, ובמשך שלוש השנים האחרונות חוברות הלכתיות רבות.

ואכן הורתו של קובץ זה הינה מאחת עשרה חוברות, שהן קיצור הלכות המועדים. חוברות אשר בס"ד עצומה הופצו בחינם, כל אחת, באלפי בתי כנסת, מגבול הלבנון ועד אילת שבדרום. העידוד שקיבלנו מעם ישראל להמשיך להפיץ חוברות אלה הביאו אותנו למסקנה שצריך בס"ד גדולה לקבצן ולכורכן, כך שכל יהודי באשר הוא יוכל ליהנות מדברי התורה הקדושה המתוקים מדבש ונופת צופים.

קדושת המועדים

למרות שקדושת השבת קבועה וקיימת כבר מבריאת העולם, והקדוש ברוך הוא מקדש אותה בעצמו, מאידך קדושת החגים תלויה בעם ישראל, שבית הדין הגדול בירושלים היה קובע באיזה יום מתחדש החודש, ועל פי זה נקבע מתי יחול כל חג. מסיבה זו, ומסיבות נוספות, שמחים ישראל במועדים יותר מבשבת.

ששה ימים בשנה נקראים בתורה ימים טובים, ואלו הם: היום הראשון של פסח והיום השביעי שלו. חג השבועות. ראש השנה [ראה רמב"ם (קידוש החודש ה, ח)]. היום הראשון של סוכות ויום שמיני עצרת שהוא גם שמחת תורה (יש עוד יום קדוש ונורא, הוא יום הכיפורים, שגם הוא נקרא מקרא קודש, אך כיוון שאיסוריו חמורים יותר, לכן אינו נמנה כיום טוב). ומצטרפים אליהם עוד ימים מיוחדים, כחנוכה, פורים ועוד.

למרות ששומה עלינו לשמור ולקיים את מצוות כל החגים, הן חגים שחובתם מן התורה, והן אותם שקבעו חכמינו זכרונם לברכה, בכל אופן לכל חג יש את המצוות השייכות אליו, ואת הסממנים והניחוחות המיוחדים לו.

ראש השנה הינו יום הדין, כשתקיעות השופר מוסיפות חרדה. יום כיפור הינו יום סליחת העוון. בסוכות שמחים להיות בסוכה, עם ארבעת המינים המלבלבים, ושמחת בית השואבה. בחנוכה אור הנרות הזוהרים מאיר את הנשמה. בט"ו בשבט, אכילת פירות הארץ הקדושה מזכירה לנו את ההתחדשות בטבע, ומחזקת את הקשר שלנו לארץ ישראל. בפורים, שמחת העד-דלא-ידע מחברת אותנו למסירות נפשם של מרדכי ואסתר. בפסח אכילת המצה בהסבה מזכירה לנו את היציאה לחירות, ושעם ישראל נולד. שבועות – יום מתן תורה הקדושה לעם ישראל לדורות. ובימי בין המצרים, ובסופם תשעה באב, נזכרים אנו בחורבן הנורא, בד בבד עם התקווה לגאולה השלמה והקרובה. כל חג ומועד עם ההארה שלו. וכולם יחדיו שוזרים את השלמות של כל ימות השנה.

אנו בקובץ זה מביאים בס"ד את הפַן ההלכתי של כל חג ומועד, ומקווים אנו שקיום המצוות בשלימות ירומם את עם ישראל ויקרב אותו לאבינו שבשמים, מתוך שמחה של קדושה.

ובאשר לדרכנו ההלכתית

שלא כבספרינו, נקטנו בחוברות הנ"ל את דרך הקולא, כיוון שהן היו מיועדות מלכתחילה לאותם שקשה להם לנהוג כפסיקה המחמירה. וזו גם מטרתנו בס"ד בקובץ זה, שיתקבלו הדברים לכל הרבדים, ולכן גם עיטרנו את הקובץ בתמונות מושכות עין, כבהמשך. מאידך, בנושאים מיוחדים, כחמץ בפסח (הכרוך באיסורי כרת) ובהלכות צניעות, לא חתרנו להקל בהם. ועוד נוסיף, שהשתדלנו ללכת ברוח ישראל סבא, ולכן לא הקלנו למשל לגבי קריאת המגילה על ידי אשה המוציאה ציבור נשים ידי חובה.

מה מכיל הקובץ

לצורך כתיבת הקובץ עסקנו במיגוון נושאים הכוללים את ששה סדרי המשנה (וממילא כוללים גם את ארבעת חלקי השלחן ערוך). סדר זרעים הכולל הלכות ביכורים (בהלכות שבועות), הלכות תרומות ומעשרות, כלאים וערלה (בהלכות ט"ו בשבט. וישנן שם גם הלכות ברכות). סדר מועד הכולל עניני שבת (כגון סכך שעף בשבת), חג וחול המועד (בהלכות סוכה, פסח, שבועות, יום טוב, חול המועד ועוד). סדר נשים, הכולל דין חיוב האשה במצוות ארבעת המינים, בשמיעת קריאת המגילה, באכילת מצה, חיובה לעלות לרגל (הלכות שבועות) ועוד. סדר נזיקין, הכולל דיון לגבי מזיק את ארבעת המינים של חבירו, תקנת השבים לגבי סוכה, דין סוכה גזולה ושאולה, נתינת מתנות לאביונים על ידי אפליקציה, וכדומה. סדר קדשים, הכולל פירוט דיני הקרבנות בימי חול, חג ושבת ודיני שתי הלחם (מובא בדיני סוכה ובאריכות בדיני שבועות). וסדר טהרות, הכולל למשל דיני סכך הראוי לקבל טומאה, וטהרת עולי הרגל (בהלכות שבועות).

בס"ד השתדלנו להביא גם פסקי הלכה מעשיים לדורנו, הנובעים מהמציאות המתחדשת, כגון יציאה ידי חובת שמיעת תקיעות השופר ממי ששומע על ידי מכשיר שמיעה חדיש הנקרא שתל קוכליארי (הלכות ראש השנה). בניית סוכה שדפנותיה הינן דלתות המכונית (הל' סוכה). הדלקת נרות חנוכה בנר המשמיע מנגינה או המפיץ ריח נעים (הל' חנוכה). המותר להרכיב כמה הרכבות “עין" מעצים שונים על גזע אחר, כך שמאותו עץ צומחים כמה סוגי פירות, כתפוזים, אשכוליות, פומלה וכדומה (הלכות כלאים, בדיני ט"ו בשבט). היוצאים ידי חובת מצוות מתנות לאביונים על ידי אפליקציית העברת תשלום הנקרא “ארנק וירטואלי" (הלכות פורים). האם ניתן לבצע בדיקת חמץ על ידי “גלאי חמץ". האם מותר למכור חמץ על ידי אינטרנט, וכיצד מכשירים לפסח כירי אינדוקציה וכירים קרמיות (הלכות פסח).

המותר ביום טוב לבשל בכירי אינדוקציה, או לעשות “מנגל" חשמלי הפועל על ידי שעון שבת (הלכות יו"ט). האם מותר לבצע במוסך תיקון גדול במכונית בחול המועד לצורך טיול בחול המועד (הל' חול המועד). חימום מאכל בשרי וחלבי בתא נפרד בתנור דו תאי בו זמנית. וכן חימום מאכל בשרי וחלבי באותו מיקרוגל, בזה אחר זה (בהלכות בשר וחלב המפורטות בהלכות שבועות). ועוד כהנה וכהנה הלכות מעשיות, שבס"ד גדולה דננו בהן, והבאנו את פסקי גדולי דורנו, חלקם נוחם עדן, וחלקם שליט"א.

נוסף לכך הבאנו בס"ד בהלכות ט"ו בשבט הלכות בדיקת מאכלים מתולעים (עפ"י פסקי הג"ר משה ויא שליט"א וארגון “כושרות”). בהלכות פורים כתבנו בס"ד טבלת דיני הנוסע מהכרך לעיר ולהיפך. ובהלכות בין המיצרים מובאת בס"ד הקדמה ממתי חל כל איסור מאיסורי האבלות בתקופה זו.

ישנם בקובץ זה נושאים שאינם נמצאים בספרי מקראי קודש (כגון הלכות יום טוב, חול המועד, הלכות קרבנות, כלאים, תרומות ומעשרות, ערלה, ספירת העומר, והלכות בדיקת תולעים). כמו כן הוספנו בס"ד תשובות מגדולי דורנו לנושאים הנידונים (כגון לגבי מי שמצא בין שיניו חתיכת בשר קטנה, וזאת זמן רב לאחר הסעודה הבשרית ובלע אותה, האם צריך לשמור שש שעות עד שיאכל מאכלים חלביים. ביום הכיפורים ובתשעה באב, האם עדיף לחטא את הידיים באלכוג'ל או ברחיצה במים וסבון, בשל המגפה).

לצערנו בשל חוסר זמן לא הספקנו לכתוב את דיני התעניות (למרות שהן כתובות בספר מקראי קודש), ואת פירוט הלכות יום העצמאות ויום ירושלים (הנזכרות בקצרה מאוד כאן בהלכות ספירת העומר).

יצוין, שבכל מקום שהלכה מסוימת נזכרת בספרי מקראי קודש, צייננו את המקור שבספר. ואם אין הלכה זו נזכרת בספרינו, אזי כתבנו את המקור בפוסקים.

התמונות בקובץ

ברוב רחמי הבורא עלינו, זכינו שישנן בקונטרס מאות רבות של תמונות מסוגים שונים. חלקן מטרתן להסביר את ההלכה הנלמדת. חלקן הינן להזכיר לקורא הנכבד שהספר דן בנושא הנידון. וחלקן כדי לפאר את הספר, מעין מה שדרשו חכמינו ז"ל במסכת שבת (קלג, ב) על הפסוק “זה א-לי ואנוהו" – התנאה לפני הקדוש ברוך הוא במצוות. וכדברי הגאון רבי עקיבא איגר זצ"ל לבנו, שעל פי יופי הדפוס הנפש מתפעלת והכוונה מתעוררת. ואכן התמונות הינן צבעוניות ויפות עד למאוד, וקיבלנו אותן מגורמים שונים: מ"מכון המקדש" שבירושלים, מ"מלכות ווקסברגר" הידועה, מהג"ר משה ויא שליט"א, מ"מכון התורה והארץ", ממכון “שירת דבורה", מהוצאת “יפה נוף", מהצייר המומחה הר"ר שמואל סויבלמן שליט"א, וממה שקנינו מאתרי אינטרנט שונים. על כך מודה אני מאוד לקדוש ברוך הוא שנתן את חיני להם, והסכימו לתת לי תמונות אלה. ולהבדיל מודה אני מאוד לכולם, שהואילו בטובם לתת לי את התמונות לשם זיכוי הרבים (חלקן ניתנו לשימוש בלבד בספר, ללא זכויות, כגון ממלכות ווקסברגר ומכון המקדש).

ועוד נוסיף ששיבצנו מעט תמונות קומיקס בהלכות ט"ו בשבט, על פי חוות דעת של אחד מגדולי דורנו שליט"א, שבדורנו בספר כשלנו ניתן לעשות כן.

שער ההודאה

בצאתי מכרך זה, הנני למלא את פי להודות לבורא עולם, על כל הטוב אשר גמלני. ראשית על שהחייני וקיימני במשך שנות כתיבה אלה, אשר למרות המאמצים הכבירים נשארתי על עומדי. ועוד, שסייע בידינו לכתוב את ההלכות בקונטרס, ושלח יהודים צדיקים שעזרו במלאכת ההקלדה, בהגהות וניכוש הקמשונים. בציור ובאיסוף התמונות ושיבוצן בקונטרס. בעבודת הגרפיקה, ההדפסה וההפצה (כולם בס"ד על ידי עבודה עברית). על כל זה, ועוד, מודה אני לבורא עולם, החונן לאדם דעת ולאין אונים עצמה ירבה, שעזרני מעודי ועד עתה. ותחינתי לו, שימשיך לעוזרני כדי להפיץ ולהרבות יראת שמים טהורה, קדושה, ותורה בעם ישראל.

ולהבדיל, מודה אני לישיבת “מרכז הרב" שזוכה אני להסתופף בצילה, ובפרט לראש הישיבה, הרב הגאון המפורסם ר' יעקב אלעזר כהנא שפירא שליט"א.

ועוד ברצוני להודות לאימי מורתי, מרת שרה הי"ו, אשר גידלה אותי במסירות רבה. וחמין ושמן שסכתני אימי בילדותי הם שעמדו לי עד עתה. וכן אודה לרעיתי המסורה, שטורחת זה עשרות שנים, ימים ולילות, על מנת שאוכל לעסוק בתורה.

ברכות מאליפות לרבנים הגאונים החשובים, הרה"ג ברוך כהנא, הרה"ג שלמה הירש, הרה"ג שמיר שיינטופ, הרה"ג דביר אזולאי, לחתני הרה"ג שאול אלעזר שנלר (ר"מ בישיבת כרם ביבנה), והרה"ג נדב אליהו סמואלס, וכן לרב החפץ בעילום שמו, אשר שינסו את מתניהם לקרוא את הכתוב ולהעיר את הערותיהם החשובות.

ועוד לי ברכות על מסירת התמונות לראשי "מכון המקדש", הרב הגאון ישראל אריאל שליט"א והרבנית שליט"א. לראש מלכות ווקסברגר, הרב החשוב ר' יואל ווקסברגר שליט"א ועוזרו הנאמן הרב דוד בינט שליט"א. להרב הגאון משה ויא שליט"א (בעהמח"ס בדיקת המזון כהלכה). לרבנים החשובים שמואל סויבלמן ואביתר פייזוב שליט"א, אשר עשו לילות כימים, ולא נילאו עד שבאו על המוגמר בציור תמונות חדשות, באיסוף תמונות שונות ושיפוצן במלאכת אומן, וזאת כדי להגדיל תורה ולהאדירה. וכן אודה לראשי מכון "שירת דבורה" (משפחת קנול היקרה) והוצאת “יפה נוף" (ובראשם הרה"ג יוני פוזן שליט"א) על נדבת לבם. לא אשכח להודות לתורמים הנפלאים, אשר הזילו זהב מכיסם, על מנת לאפשר הוצאת קונטרס זה במלוא הודו והדרו. ברכה מיוחדת לרעי אשר הוא כאח לי, הלא הוא הרה"ג רפאל חיים עטיה ועל ידו אשתו הרבנית שליט"א, אשר לא משה ידי מידו במשך רבות בשנים, ועסק בדברים במסירות ובתבונה, וחלק נכבד לו בהוצאת כל כתבינו.

ואחרון אחרון חביב, אחי ורעי, בני הישיבה הקדושה “מרכז הרב", אשר אזרו מתניהם, מי בהקלדה, מי בהגהות, ומי בעצה נכונה, והקדישו שעות וימים, מהם אשר ממש נידדו שינה.

מעיניהם, כדי שהדברים יצאו מתוקנים כהוויתם. הלא המה הרה"ג אחיקם קשת שליט"א, וכן האברכים והבחורים (לפי סדר הא"ב): הרב נריה עמישב אריאל, הרב משה דוד אריאל, הרב עוז ברח"ד, האחים הרבנים אמיתי ואיתמר גלינסקי, הרב אברהם ציון וייס, הרב בן ציון מאיר טוטיאן, הרב יובל טרספולסקי, הרב בניהו ינקוביץ', הרב יצחק למפרט, הרב משה מושקוביץ, הרב עידו מיכאלי, הרב מלאכי פרימן, הרב שלום פרידמן והרבנים בנימין ויאיר רוזנברג.

לכולם לכולם ישלם הקב"ה שכרם, ויזכו לבנים ובני בנים, צדיקים וחסידים, כולם זרע קודש וזרע של קיימא, העוסקים בתורה לשמה. ויזכו לבנות צדיקות וחסּודות, העובדות את אביהן שבשמים בשמחה, ובחיק ירא א-להים תינתננה.

לסיום: נזכיר עוד שני דברים:

1) בקונטרס זה הושקעו דמים רבים, תרתי משמע. לכן באנו להזכיר שאין בשום אופן להעתיקו, להדפיסו, או לצלם תמונות, ללא רשות מפורשת בכתב ממני (בפרט שלחלק מהתמונות ישנן זכויות יוצרים שאינן שלנו). והננו מדגישים זאת בגלל שכבר נעשה שימוש חמור בחוברת של הלכות תשעה באב.

2) לספרי מקראי קודש ישנן הסכמות מגדולי הדור (חלקם מנוחתם עדן וחלקם עמנו), מהם (לפי סדר הא"ב): הגר"מ אליהו, הגרי"ש אלישיב, הגר"ע יוסף, הגר"ש ישראלי, הגר"ש משאש והגר"א שפירא זצ"ל. ויבלחטו"א הגר"א נבנצל והגרש"א שטרן שליט"א.

ושנזכה בס"ד לביאת גואל צדק, למחיית עמלק, להורשת הגויים מארצנו, לבנין בית המקדש והעבודה בו, ולמלוא הופעת השכינה על כל עמו ונחלתו, במהרה בימינו. אמן!

אב תש"פ ירושת"ו.

מ. הררי. “מרכז הרב" פעיה"ק