קדושת השבת

הלכות כלי חשמל בשבת וביום טוב

בתוספת תשובות מאת גדולי הדור

בענין החשמל ועוד ענינים מעשיים

לאשכנזים ולספרדים

חלק שני

נערך ונכתב

בסייעתא דשמיא ובזכות הרבים

הדפסת תמוז ה'תשס"ה

פעיה"ק ירושת"ו

✡✡✡

בס"ד

יהי רצון מלפניך

שיכבשו רחמיך את כעסך,

ויגולו רחמיך על מידותיך,

ותתנהג עם בניך במידת הרחמים,

ותכנס להם לפנים משורת הדין.

(תפילת רבי ישמעאל בן אלישע. ברכות, ז, א)

"השבעתי אתכם בנות ירושלים אם תמצאו את דודי מה תגידו לו שחולת אהבה אני"

(שיר השירים, ה, ח)

חולי שאני חולה אינו חולי מעיים ולא מיחוש של ראש... ממה אני חולה - מאהבה (אליך).

מה החולה מצפה לרווחה, כך ישראל מצפים לגאולה.

(ילקו"ש שה"ש פ"ה)

הקדמה:

מבוא / חוֹמֶש שלנו לעד / לא נשכח ולא נסלח

(נכתב ע"י העורך בעת שהותו בחומש. הדברים נדפסו בספר מקראי קודש הל' ראש השנה, ועקב בקשת רבים הדפסנו זאת שוב גם בספר זה. ולמרות הזמן שחלף נראה שריח הדברים לא נָמַר.)

כאן בחומש - עולם אחר. ברור לי שכשאחזור לעיר, הביתה, ואפילו שזו ירושלים עיר קודשנו ותפארתנו, זו תהיה כעין נחיתה לכוכב אחר. פה מילת המפתח הינה: המאבק! נקודה.

אני פה כבר יותר מעשרה ימים רצופים. לאן שאתה פונה - ימינה או שמאלה - הכל (כמעט) נוער. עיר הנוער החדשה - חומש. אצל החילונים יש עיר הנוער - מרכז תענוגות בתל אביב - פאבים, דיסקוטקים ושאר שטויות. אצלנו עיר הנוער זו עיר המאבק. כשנכנסתי למטבח המרכזי לבדוק את רמת הכשרות של האוכל, נתן לי האחראי על המטבח (חב"דניק חייכן ונמרץ) הסבר על כל השאלות - ערלה, מוצרי חלב בלי חלב עכו"ם וכו'. כששאלתי על כשרות הבשר, התפלא האחראי ואמר לי: "למי יש פה בשר?". בקושי יש בשר לשבת. הרי גם שאר האוכל מגיע מתרומות ממוסדות צדקה וחסד (יצוין מוסד החסד "יד עזרא" מירושלים שעזר רבות למאבק במתן אוכל בכמויות גדולות). והרי בחומש נמצאים כאלף איש. שאלתי: מה עם שאר התפריטים? הרי הבחורים עובדים פה קשה והם צריכים לאכול, אחרת הם יעזבו. תמה עלי אחראי המטבח ואמר: "מה פירוש. הרי כולם יודעים פה שאנחנו במצב מלחמה. מי פה מחפש תענוגות?".

ואכן מצב המלחמה מורגש פה בכל סנטימטר. איפה היום כשאתה הולך ברחוב אתה שומע כל הזמן ריתוכים, הלמות פטישים לתקיעת הבזנ"טים, כשהצעירים אצים רצים כל אחד למשימותיו - בניית עוד סככה למאהל לצעירים החדשים שהגיעו הלילה (על כך בס"ד נדבר עוד בהמשך), הגדלת שטח חדר האוכל בעקבות תוספת האנשים, וכדו'. כמו כן השיפוצניקים עובדים ללא הפוגה, ואפילו בתשעה באב. בית נטוש בלי חלונות, ברזים וחשמל, הופך תוך זמן קצר לדירת מגורים מכובדת. והבנות - "עין לא ראתה אלקים זולתך". אח! בנות ישראל הכשרות והצנועות. גם הן - אותן נשים שאמרו חז"ל שבזכותן נגאלנו ממצרים, גם בדורנו כן הוא. איפה בדורנו אתה מוצא ברחוב בנות רבות גוררות על הכביש סלילי תיל לביצורים על הגגות. איפה רואים בנות הולכות עם מריצות מלאות חומרי בניה וכדומה. איפה היום רואים בנות המחזיקות מוטות שמושחלים עליהם צמיגים לחסימת כבישים. איפה רואים בנות שעומדות על פיגומים ועוזרות לביצורים על הגגות. אם כן - זה ממש מצב מלחמה.

החל מהבוקר בהשכמה יש פה מניינים עד אין סוף (ל"חסידים" מקבוצה מסוימת שנמצאים פה בעשרותיהם יש את הזכות בדר"כ לחתום את המניינים של שחרית). ב"איצקוביץ" לא היו מתביישים במספר מניינים כזה. וכל זה כמובן לאחר שרבים כבר טבלו במקוה הטהרה שהוקם ע"י בחורי ישיבת חומש (יישר כוחם על היוזמה). חוטפים ארוחת בוקר ופונים כל אחד לעיסוקו.

- מי לעבודת בניין, מי לעבודות במטבח, ומי להוסיף קדושה ע"י לימוד תורה בבית המדרש (יש פה שני בתי מדרש גדולים: אחד ישיבת חומש הותיקה, ואחד של ישיבת קרני שומרון שזכתה להקים פה שלוחה לתפארת. יישר כח לראשי ישיבת קרנ"ש על המפעל החשוב!!). כמובן שאין לשכוח את התלמוד תורה שהוקם לילדי השוהים פה. תלמוד תורה בבוקר לעשרות תשב"ר, מגיל שש ועד ארבע עשרה. וכן קייטנה לזאטוטים, ולבנות כיתות א'-ד'. בקיצור, הבל פיהם של תינוקות של בית רבן בוקע גם מפה לשמים.

כשאתה הולך פה ברחוב, כפי שאמרנו, הכל רק צעירים. תמיד שמחה על פניהם [כשכותב אני שורות אלה - בלילה שח"ו יהיה האחרון לישוב יהודי זה, מודיעים לנו - לכל לומדי בית המדרש - שעומדים לרתך את דלת הכניסה, ומי שלא רוצה לצאת דרך החלונות (שעדיין פתוחים) מתבקש לצאת מיד]. פה גם הפשוטים ביותר (כן, יש פה אפילו אחד עם קוקו) הם צדיקים. כולם עם ציציות ענק, עובדים במרץ למען המאבק - המאבק נגד חילול שם שמים. המאבק נגד הפקרת חיי יהודים (כידוע, חומש חולשת על שטח ענקי הכולל את בית שאן, החרמון, צפת, עפולה, חדרה, נתניה ושאר השרון, בניני עזריאלי בתל-אביב, והשומרון). המאבק נגד איסור מדאורייתא של "לא תחונם" (כפי שקראנו בתורה ממש בפרשת השבוע האחרונה. כנראה שבספרי התורה של קבוצה מסוימת מילים אלה מחוקות), ונגד עוד איסורי תורה ודרבנן אחרים.

לקראת תפילת מנחה ההמונית - תחת הסככה המרכזית הענקית, מתקבצים כולם כשעה לפני התפילה לסליחות המוניות. כן, אצלנו חודש אלול הוקדם בחודש. אשכנזים וספרדים, כולם יחד, אומרים סליחות מעומק הלב - כולם אומרים "אדון הסליחות" במנגינה ספרדית, ולאחר מכן "אזכרה אלקים ואהמיה" במנגינה אשכנזית. מין תערובת מנגינות של שעת חירום, כשאת י"ג מידות אומרים לקול תקיעת השופר.

לאחר מכן שיעור לציבור ותפילת ערבית המונית. לאחר התפילה, איך לא - ריקודים המוניים לקול צלילי התוף המפורסם של חומש. הבטן אמנם מקרקרת לפני ארוחת הערב, אך מי יכול להשאר אדיש מול הריקוד הסוחף של רבי נחמן - "על ידי ניגונים ומחיאת כף מתמתקים כל הדינים". וכן רוקדים במנגינה מיוחדת את "ופדויי ה' ישובון", "עוצו עצה ותופר" ועוד שירים משירים שונים (ואגב, היה בחומש גם אחד שהתענה בסתר יום יום לביטול הגזירה. ובתשעה באב התענה יומיים רצופים - תשיעי ועשירי לילה ויום. מין רבי צדוק שכזה. ראה גמרא גיטין דף נ"ו עמ' א').

ואז מגיעים ללילה. חומש במיוחד בלילה לא נחה ולא שוקטת. אלה עוסקים בלימוד התורה בבית המדרש (כשבחצות ליל אומרים תיקון חצות במנין בקול בוכים בעזרת נשים), ואחרים עסוקים בפעולות קדושות אחרות. פעולות מודיעין על תנועות הצבא וכדומה. אך גולת הכותרת - הברחת שב"חים (שוהים בלתי חוקיים) לחומש המכותרת. כבר לפני כשבוע החל הסגר הצבאי על חומש. במוצאי תשעה באב מודיעים על כך ברמקולים. תשעה באב הפך לעשרה בטבת. המצור החל. כל השוהים בחומש מתכנסים לכינוס חירום ראשון. המסר חד משמעי: מעתה מי שיוצא לא נכנס. קרי: אין יציאות. הסגר הינו בשמים ובארץ. מזל"טים מסתובבים סחור סחור מעל ראשינו (לגלות גופים פולטי-חום המתרוצצים בגבעות מסביב, ולדווח על כך לסיירות ולשאר יחידות העילית הרבות הנמצאות באזור כדי שיבצעו מרדף אחר הפולשים ה"מסוכנים"). נוסף לכך גם כדור פורח מודיעיני, וכמה רכבים צבאיים ענקיים נושאים מכשירי מכ"ם. וגם פה בארץ, כמה סיירות ועוד כמה גדודי חי"ר. בקיצור, אלפי חיילים השומרים על חומש מחשש חדירת "מחבלים" יהודים עוינים (הלוואי שכך היו שומרים על כל התנחלות מחשש חדירת מחבלים ערבים). ככל שנוקפים הימים מחריף הסגר. לקראת יום החורבן מתרחב הסגר על חומש למרחק עשרות קילומטרים מהישוב. נעשה יותר ויותר קשה להיכנס לישוב. קבוצות רבות לא מצליחות להגיע (ביניהם רבים שגורשו מגוש קטיף, אך לא התייאשו ומיד ניסו להכנס לחומש). במוצ"ש האחרון שלפני הפינוי הגיעו לקדומים מאות רבות של צעירים כדי לתגבר אותנו בחומש, אך רבים נתפשים בדרך.מאידך רבים רבים מצליחים להיכנס. כל בוקר בתפילת שחרית עוברות השמועות כמה הצליחו הלילה להיכנס. אלה - הנווטים יוצאי הסיירות, מובילים את הקבוצות שעות רבות בלילה (כתוצאה מכך מתרבות השאלות ההלכתיות בבוקר עד מתי לברך ברכות ק"ש וכדומה. וצריך להקל לחבר'ה האלה). גם הירח המלא - לילות אמצע חודש אב - מקשה על ההסתננות. קבוצה מסוימת נאלצה ללכת יום וחצי בהרים עד שהגיעו לחומש. ערבים רשעים מתצפתים על הקבוצות וגם הם מדווחים לצבא. בקיצור - כולם נגדנו. כשמגיעה קבוצה שהצליחה להסתנן ולהתקרב לחומש, מיד מזנקים חבר'ה מתוך הישוב לחבור אליהם ולהראות להם היכן הפרצות בגדרות על מנת שיכנסו לישוב. קצת מזכיר את תקופת ההעפלה (אך אז זה היה נגד הבריטים).

אבל גם אנחנו לא שוקטים על השמרים. למשל, בלילה אחד בלבד פונצ'רו ששים (כן - ששים) צמיגים של כלי רכב צבאיים. שיפסיקו לרדוף אחרינו. ועוד פעולות שונות אשר אינן מותרות לפרסום. עד לפני כמה ימים עוד העברנו עוגות לחיילים (אחד מבני היה אחראי על פעולה זו), אך בימים האחרונים נותק כבר הקשר עם הצבא, לטוב ולרע.

בכל אופן, זרם הבאים לא פוסק. ככל שהצבא מתגבר כוחות כך מתרבים הנכנסים. "כאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ". אנו ישנים בדירת 40 מ"ר כמה משפחות. נוסף לכך בחצר הבית ישנם כמה אוהלים גדולים למספר משפחות. ואצלנו המצב יחסית טוב, למרות שהצפיפות רבה. קצת קשה לישון כשבאותו מזרון ישנים איתך עוד ילדים, כשכל כמה זמן אתה מקבל חבטה מאחד מהם. אך מה לא עושים למען המאבק.

ועכשיו, פה, בלילה האחרון, כולם כבר יודעים לאן הם מצוותים - כל אחד למקלט שלו או לבית המבוצר שלו. עדיין בשעה שתיים בלילה נשמעים קולות הלמות פטישים של הביצורים. איננו יודעים כמה זמן תחזיק מעמד מערכת המגננה הזו, אך למדנו בבית המדרש שחייבים לעשות השתדלות, להראות לקדוש ברוך הוא שעם ישראל נאחז בציפורניו בכל שעל בארץ ישראל, ולא פחות חשוב - לנסות כמה שיותר למנוע חילול שם שמים קבל עם ועולם.

פה בבניין הסמוך אלינו, הבניין המכונה "בית העצים", עדיין מתבצרים. בניין ענק בן שתי קומות - המיועד לבנות בלבד (יצוין שבחומש היתה הפרדה מלאה בין בנים לבנות - מאהל בנים ומאהל בנות. כמו כן הפרדה בכל כינוסי החירום, בחדרי האוכל השונים וכדומה). רק הבנות הלוחמניות מיועדות לבניין/מבצר זה. כ"ח בנות. וגם כשאחת המורות שלהן באה להזהירן ששוטרי הימ"מ והיס"מ עלולים לשבור להן את האצבעות והידים, הן לא נרתעות וממשיכות להתבצר במרץ (אגב, צה"ל לא הצליח לפרוץ לבניין זה ולהוציא את הבנות, אלא רק כעבור שתים עשרה שעות של נסיונות נואשים). הביצים ושאר הדברים שעתידים לשמש כחומרי לחימה כבר הוכנסו לבניין. לכל המקלטים והבניינים המבוצרים כבר הוכנסו מיכלי מים ענקיים, מוצרי אוכל וחומרי לחימה קונבנציונאליים (כפי שהרבנים מרשים).פה אני עוצר בכתיבה. אומרים לנו שעוד זמן קצר עלולים שוטרי הימ"מ ח"ו להיכנס לישוב, המאבק העיקרי לפנינו. לה' הישועה.

(למחרת בעת הפינוי נעצרתי. כלא מעשיהו. מעצר בית. ואין להאריך).

כתבנו דברים אלה לא על מנת לספר סתם סיפורים. באנו להראות את כח הרצון, רוח הלחימה ומסירות הנפש של הציבור, בעיקר הנוער, הדבק בארץ ישראל מכוחה של תורה.

פעילות נמרצת זו למעשה היתה המשך לפעילות שנמשכה יותר משנה, מאז תחילת הדיבורים על ההתנתקות מחבלי ארץ הקודש [והתבטא הדבר בתפילות רבות, שהגדולה שבהן היתה פחות משבועיים לפני האסון, בתפילה גדולה בכותל המערבי, מול הר המוריה, תפילה בה הוצפה כל העיר העתיקה וסביבתה הרחוקה ביותר ממאה אלף איש (שזכיתי גם אני הקטן להשתתף בה ממש ברחבת הכותל המערבי). תפילה מרובת מתפללים כזו לא היתה יותר מאלף ותשע מאות שנה - מאז חורבן בית שני].

רוח לחימה זו לא תעזוב אותנו גם במאבקים הבאים. נמשיך לאהוב את ארצנו, נמשיך להיות קשורים גם לחבלי הארץ שמוחרבים וננטשים על ידי פוליטיקאים חסרי אחריות המנותקים מהקב"ה, מהתורה, מעם ישראל ומארץ ישראל.

לא נשכח ולא נסלח להם לעולם על מעשיהם הנפשעים.

לא נשכח ולא נסלח לכל השרים וחברי הכנסת שתמכו בפשע זה.

לא נשכח ולא נסלח לכל שופטי בית המשפט שיכלו למנוע ולא מנעו זאת, ועוד מענישים את הלוחמים נגד פשע זה.

לא נשכח ולא נסלח לכל אנשי התקשורת, שבלהיטות פושעת נלחמו עשרות שנים בשקרים ובכזבים נגד המתנחלים ושמחו לאידם ביום הפינוי.

לא נשכח ולא נסלח לכל החיילים והחיילות, השוטרים והשוטרות שביצעו פשע זה באופן זה או אחר.

ומאידך, אנו נתחזק בקשר אל הקב"ה, אל התורה, אל עם ישראל ואל ארץ ישראל (ונשוב לגור בחבל עזה בכלל ובעיר עזה בפרט, וכן בצפון השומרון) כדי לקרב את הגאולה שתבוא ברחמים, במהרה בימינו. אמן.

[ועתה בעת הדפסת מהדורה זו, יכולים אנו להוסיף: המשכנו את המאבק בעמונה, ובע"ה נמשיכנו בכל כוחנו - אם נדרש - גם בעתיד, למען שמו באהבה].

"אודה ה' מאֹד בפי ובתוך רבים אהללנו ומשירי אהודנו". "במה אקדם ה' אכף לאלקי מרום" אשר ממעון קודשו מן השמים הופיע, והחייני וקיימני וזיכני להיות מחובשי בית המדרש, לשבת בבית ה' ולעסוק בתורתנו, תורת חיים.

ענף א': פתיחה.

מובא במדרש (מד"ר ריש פר' "בראשית", ועוד), שבמעשה בראשית היה הקב"ה מביט בתורה ובורא את העולם. וכתוב בספרים הקדושים שהפירוש לכך, שהקב"ה בחכמתו העליונה רצה לברוא עולם שישמרו בו תרי"ג המצוות, ומכיון שכך הרי שהקב"ה ברא את האדם שיצטרך לאכול לחם ועי"כ יברך את ברכת המזון, ויקיים גם מצוות לקט, שכחה, פאה, הפרשת חלה, תרומות ומעשרות ועוד.

וכן ברא הקב"ה את העולם באופן שיהיה קר לבני האדם בחורף, ויצטרכו לחטוב עצים, לבקעם, לטלטלם ולהבעירם (או שבדורותינו יצטרכו להדליק תנור או מזגן), וע"י המנעות מעשיית דברים אלה יקיימו מצוות שמירת שבת. וברא הקב"ה ירקות, תבואה וגפנים כדי שיוכלו בני האדם לקיים מצות איסור כלאי הכרם ועוד. וברא את הכסף כדי שיוכלו לקיים מצוות צדקה, איסור ריבית, "ביומו תתן שכרו", השמטת כספים בשמיטה, פדיון נטע רבעי ומעשר שני ועוד.

[ונביא בס"ד עוד מעט דוגמאות, לחפצים בכך: ברא צמר ופשתים לקיים מצות איסור כלאי בגדים, עשיית בגדי כהונה וכו'. ועשה הקב"ה שבני אדם יצטרכו ללבוש בגדים ולשם כך יגזזו את הצמר, ויצטרכו ללבנו, לנפצו, לטוותו, לאורגו ולתופרו. ולחילופין יצטרכו לצוד בעלי חיים, להפשיטם מעורם, לעבד עורם, לחותכו וכו', וע"י הימנעות מכל הדברים הללו יקיימו מצות שמירת שבת - איסור מלאכה ומצות עשה דשבתון. אך על דוגמא זו יש להקשות, שהרי אילולא חטא אדם הראשון לכאו' לא היו צריכים בגדים, ורק בשל כך שחטאו והבינו שערומים הם נצרכו הבגדים (וכיון שאילולא חטא אדה"ר היתה כל המציאות שונה, הרי שיתכן שעוד כמה דוגמאות שכתבנו פה אינן נכונות).

וכיון שרצה הקב"ה ששיעור הוצאה של תבן בשבת יהיה בשיעור המקביל למלוא פי פרה (ר' משנה שבת דע"ו,א') הרי שהוא ברא את פי הפרה בגודל מסוים. וה"ה לגבי שיעור הוצאה של עמיר שהינו כמלוא פי טלה, דלפיכך נברא כך הטלה. ורצה הקב"ה ששיעור איסור העברת חפץ ברשות הרבים יהיה במרחק מסוים, לכך ברא את בני האדם בגודל ששיעור זה נמדד ארבע פעמים באמת איש. ורצה הקב"ה שיקריבו קרבנות, יביאו מנחות, ינסכו יין ומים, ועם הקרבן יביאו מלח, ולפיכך ברא את בעלי החיים הטהורים, את התבואה למנחות, את היין והמים לנסכים, ואת המלח. ובכלל לא ברא הקב"ה בריאה אחת לבטלה. ראה מדרש רבי תנחומא (נראה שכך צריך לומר, ולא "מדרש תנחומא". ראה למשל בפרש"י ריש פר' קורח, ובעוד מקומות. וכידוע שאחד הטעמים לשם מדרש זה, הינו משום שרבי תנחומא כתבו. וכמו שאומרים פרקי דרבי אליעזר וכדו', כך צריך לומר מדרש רבי תנחומא. כך נלע"ד), בריש פר' חוקת, מדוע ברא את הנחש, העקרב, היתוש, הצרעה וכו', כולם כדי לעשות שליחותו. עיי"ש.

ועוד ניתן לומר בכך, שהקב"ה רצה שהגדר של איסור נדרים יהיה באופן אמירה מסוים, ולכן הוא טבע את לשון בני האדם באופן מסוים, וכך נקבעה ההלכה שבנדרים הולכים אחר לשון בני האדם, כי דוקא בלשון זו עלה במחשבתו יתברך שיהיו איסורי נדרים. וכן יש עוד דוגמאות למכביר].

בס"ד על פי זה אולי יש לומר, שההתפתחות הטכנולוגית החלה דוקא בדורות האחרונים, משום שאין בן דוד בא עד שיכלו נשמות מן הגוף, וישנן עדיין נשמות הצריכות לתקן את עצמן באיסורי שבת מצד בונה, מוליד, מתקן מנא, מכה בפטיש, מוקצה וכדומה, והיינו האיסורים הקשורים לפעולות הנעשות ע"י כלים חשמליים או אלקטרוניים, וע"י המנעות מהפעלת מכשירים אלה, או נסיעה במכונית (הכרוכה גם באיסור מבעיר), יוכלו לקיים את מצוות שמירת השבת באופנים מסוימים.

ומתוך הדברים הנ"ל ניתן להבין בס"ד בהסתכלות שונה מהרגיל את המציאות בכל היקום (ועי"כ ניתן להבין גם את הפס' בישעיהו פרק מ"ג פס' ז': "כל הנקרא בשמי ולכבודי, בראתיו, יצרתיו, אף עשיתיו". וכן את ברכת "שהכל ברא לכבודו"). ומאידך יש להסיק מכך את חשיבות שמירת המצוות בכלל, ואת חשיבות מצות שמירת השבת וקדושתה בפרט.

באשר לחשיבות שמירת השבת וקדושתה כתבנו כבר בהקדמה לקונטרס קדושת השבת, חלק א'. ועיין שם (בענף ב') שכתבנו מעט על זכות בני משפחתנו בדורות הקודמים בענין שמירת השבת, ושממילא לא בזכותי אלא רק בזכותם ובזכות הרבים זכיתי לערוך קונטרס בענין הלכות שבת.

ענף ב': באשר לדרכנו ההלכתית בקונטרס זה.

בענין זה ראה מה שכתבנו בהקדמה לחלק א' (בענף ד').

ויש להוסיף, שמראשית היתה כוונתנו שלא לדון בנושאים מסוימים הנידונים בקונטרס זה, ובעיקר בנושאים העקרוניים שבהם (כגון שבות דשבות במקום מצוה, כששני השבותים ע"י ישראל), כיון שגדולים רבים כבר דנו והתפלפלו בהם. וראיתי שאם נבוא להכריע הדין בין הפוסקים בטענות וראיות (הגם שאיני ראוי לכך), הנה הפוסקים שכבר דנו בזה מלאים טענות וראיות לדבריהם. ומי זה אשר יערב לבו להכניס ראשו בין הרים לסתור מה שביררו הם. לכן הסכמתי בדעתי להביא בס"ד הטענות השונות, ולהכריע בזה אל מקום אשר יהיה שמה רוח אלהי"ן קדישין, כי אל הדעת אשר יטו רובן כן נפסוק הלכה (עפ"י הקדמת מרן לטור). והיינו שנביא בס"ד הצדדים להקל ולהחמיר במיקרים השונים, נראה להיכן דעת רוב הפוסקים נוטה ועפ"י זה יש להכריע (בהתחשב גם בתנאים ובמציאות החיצונית). ורק אם לא מצאנו בפוסקים שדנו בענין מסוים, שינסנו מותנינו ואזרנו חלצינו לרדת לעומק ההלכה לפי קוצר שכלנו והבנתנו.

לעיתים כשדנים בנושא מסוים ישנם כמה ספקות וצדדים להקל בו. ואכן פעמים רבות בקונטרס זה דננו בנושאים מסוימים שהיו לגביהם הרבה צדדים להקל או להחמיר (למשל במילואים פרק ח', לגבי כתיבה בצג האלקטרוני מצד בונה, מוליד וכדו'). אך לעיתים למרות הצדדים הרבים להקל הסקנו בס"ד להחמיר ולאסור אף מדאו', כיון שראינו שדעת רוב הפוסקים להחמיר במחלוקות אלה (או שהחזו"א, שהוא בעל סברת איסור הבונה חשמל, לא קיבל טעמים אלה להקל). וכן מצינו כבר בדברי הגר"ש שקופ זצ"ל בשערי יושר (שער הספקות פי"ט ד"ה "ונ"ל כשנדייק"), שכתב שבש"ס שאמרו "ספק ספיקא" ולא אמרו סתם הלא ב' ספקות הוא, דבאמת אין ריבוי הספקות גורמים ההיתר לומר כיון דאיכא רוב צדדים להתיר שיהא נחשב כרובא להיתרא. עכ"ל. עיי"ש. וכעין זאת מצאנו בס"ד בשו"ת חלקת יעקב (ח"א סי' נ"ה ססק"ג) שכתב שאין בידינו להתיר נגד פסקי השו"ע הנ"ל אף דיש צדדים להקל, מי שלבו רחב, יכריע (עיי"ש שהביא דוגמא לכך מהגמ' שבת דק"כ,ב' גבי הא דלייט אביי על הפותח דלת בשבת כנגד המדורה, אע"ג דהוי משאצל"ג, כלאח"י ולניח"ל).

נוסף לכך החמרנו לעיתים לא בשל כללי הפסיקה הרגילים, אלא בשל סיבות חיצוניות, כגון בגלל חשש של חילול שם שמים ח"ו אם יקלו בכך (ראה למשל במילואים בסוף פרק ד' לגבי כניסה בדלת אחר מחלל שבת שנכנס ע"י האינטרקום תוך כדי חילול שבת). וכן לעיתים נטינו להחמיר בשל זלזול ח"ו בקדושת השבת ובכגון דא ראה מש"כ הגר"י ברייש זצ"ל בשו"ת חלקת יעקב (ח"ג סי' צ"ד), שעל זה נאמר, חכמים הזהרו בדבריכם. שבזמן שהטכניקה צועדת קדימה, ויתכן שבזמן הקרוב יוכלו לעשות שחנות גדולה תפעל בשבת באופן אוטומטי, כך שהיא תפתח מאליה בשעה הנדרשת, הקונים יבואו לשם אף בזמן שאין שם אף אחד, הסחורה תתחלק לקונים באופן אוטומטי תמורת מעות וכו' וכו'. ואם נזלזל בקדושת השבת בהיתרים של הטכניקה משום שהכל נעשה מעצמו יצמח מזה חילול שבת גדול ח"ו, והאדם בשבתו בביהמד"ר או על שלחנו בסעודת שבת ומזמר זמירות לכבוד שבת, באותו זמן עסקו או משרדו עובדים בשבת עבורו כבימות החול. עכת"ד (הב"ד בהחב"ה ח"ב עמ' 240). והרב הנ"ל כתב כן לגבי השארת תא קולי פתוח במשרד בשבת. וא"כ כל שכן שיש להחמיר בהשארת אתר אינטרנט הפתוח בשבת לצורך מסחרי, ושאר דברים דומים (וראה ע"כ לקמן במילואים בפרק א').

אמנם לעיתים נטינו דוקא להקל ולהתיר בשל צירוף של דעות המקילים, וזאת במיקרים של שעת הדחק או במקום צער וכדומה. וכגון במקרה שאדם אינו יכול להכנס לביתו בגלל דלת הנפתחת באופן חשמלי ע"י אינטרקום, והוא עלול להשאר בחוץ שעות רבות בלילה, וכדומה.

אמנם דברים אלה - בין להחמיר ובין להקל, בשל סיבות חיצוניות, הינם מסורים לגדולי הדור, אשר יראת השמים הצרופה שלהם וגדלותם בתורה גורמות להם לראות בראיה מפוקחת לטווח הרחוק מה עלול או עשוי להיולד מפסק הלכה זה או אחר. ולכן במיקרים כגון אלה השתדלנו לשאול את גדולי הדור, ועל פיהם להכריע את ההלכה הסופית.

מובא בירושלמי במס' מכות (פרק ב'), שמי שמכבדין אותו בעבור שמוחזקים בו שהנהו בקי בשתי מסכתות, והוא יודע בעצמו שאינו בקי אלא רק במסכת אחת, מחויב לפרסם כי טועים בו. והנה בהוציאנו לאור קונטרס זה בעניני חשמל בשבת עלולים המעיינים לטעות לאמור כי המחבר הלז בקי הוא בענינים אלה. אלא דלא מיניה ולא מקצתיה, ואין למדים בזה מן הפרט אל הכלל, ובמיוחד אינני יודע הלכות שבת שהן הלכות חמורות, וגם בצד הטכני של החשמל אינני בקי גדול. וממילא אין כאן חכמה אלא קצת מלאכה. ולכן לגבי הצד ההלכתי נעזרתי בתלמידי חכמים מובהקים (בפרט בת"ח גדול אחד החפץ בעילום שמו), ולגבי הצד הטכני נעזרתי באנשי מקצוע - חשמלאים ואלקטרונאים מומחים ויראי שמים. ורק בענינים שעסקנו בהם יגענו בהם מעט ומצאנו כפי אשר חננו חונן הדעת, וממילא מובן שכל הכתוב פה אינו אלא בסייעתא דשמיא בלבד (וראה בהקדמת הגרי"מ רבינוביץ זצ"ל לספר אפיקי ים ח"ב. וכ"ש לגבן).

לאור כל הנ"ל עולה, שכל מה שכתבנו בקונטרס זה אינו אלא הצעת דברים, ורק משום שתלמידי חכמים מובהקים בחנו את הכתוב, ניתן לסמוך על כך. ומכל מקום בקשתי שטוחה שהמעיין יבדוק את הדברים, ואינני אומר קבלו דברי.

ועוד יש להוסיף ולהזכיר את מה שהדגשנו (שם בהקדמה לחלק א') על חובת הפוסק להכיר את המציאות שבענינה הוא פוסק, ובפרט אמורים הדברים בעניני חשמל בשבת, בהם חוט להט אחד קטן הופך את כל האיסור מאיסור דרבנן לאיסור דאורייתא.

ועוד רצינו לחזור ולהדגיש (כבהקדמה הנ"ל), שכל הדברים הכתובים בקונטרס זה הינם לפי מה שידוע לנו שהמציאות כיום. אך אם המציאות במכשירי החשמל הנידונים תשתנה, יש לבדוק את נכונות ההלכות הכתובות בקונטרס זה. מכל מקום הבאנו בס"ד הרבה עקרונות הלכתיים, כך שזה יעזור לפסוק את ההלכה גם במציאות משתנה.

ענף ג': בענין דרך כתיבת הקונטרס.

כבר בהקדמה לחלק א' כתבנו שבדרך כלל איננו עוסקים בהלכות הקשורות לרפואה ובטחון, משום שבשטחים אלה רבות הן המציאויות השונות (דרגות החולי של החולה ודרגות הסיכון הבטחוני), וממילא אין להכליל ולקבוע פסק הלכה אחיד לכל המיקרים. מכל מקום לעיתים כן דננו בנושאים אלה (כגון לגבי מכשיר האיתורית, המחשב ומכשיר אדים), ולגבי מכשירים אחרים לפחות צייננו את המקומות בפוסקים שדנו בכך.

בחלק זה, שלא כבחלק א', השתדלנו בס"ד לקצר בכתיבת המקורות להלכות, ואת הדיונים הארוכים יותר כתבנו בחלק המילואים שבהמשך הקונטרס.

כדרכנו בשאר הקונטרסים סטינו הרבה פעמים מהנושא העיקרי, ודננו גם בנושאים שאינם קשורים ישירות לנושא (כך למשל בפרק העוסק באינפוזיה דננו לגבי כניסה בעש"ק למצב שיצטרך בשבת לחללה בשל פיקוח נפש. וכן כשדננו לגבי הכתיבה שבצג האיתורית ניסינו להסיק מהם גדרי איסור כותב בשבת, וכדו').

בענין תשובות הרבנים שענו לנו בעל-פה, השתדלנו לדקדק כמה שיותר בכתיבת דבריהם, וכדרכנו לא הבאתי מדברי הרבנים דברים שלא שמעתי בעצמי (שכלי שני אינו מבשל). ומכל מקום אם טעיתי ולא כתבתי את הנאמר לי, הריני מקבל עלי את מלוא האחריות, וכמו שאמר איוב (פי"ט פס' ד') "אתי תלין משוגתי".

וזאת למודעי. כדי לכוון כמה שיותר לאמיתה של תורה, עבר כל הקונטרס גם בחלק זה (מלבד שינויים שנעשו בסיום הכתיבה) תחת עיני ביקורתם של כמה תלמידי חכמים, ובראשם הגר"א נבנצל שליט"א, רבה של העיר העתיקה פה עיה"ק, ולפי דבריהם תיקננו את הטעון תיקון.

יש לציין שגם בקונטרס זה מובאים להלכה רק דבריהם של רבנים ופוסקי הלכה מובהקים, ולא של שאר מלומדים ויודעי ספר, אע"פ שהינם יראי שמים. ועוד נוסיף, שכל מקום שצייננו לספר מנחת שלמה (לגרש"ז אוירבך זצ"ל), בין לחלק א' ובין לחלק ב', הכוונה למהדו"ק (אא"כ צוין אחרת). וכן הדברים אמורים לגבי ספר ילקוט-יוסף.

ואולי פה המקום להעיר מה שכבר צווחו קמאי, על אותם בחורי חמד הלומדים בישיבות הקדושות, והוגים יומם ולילה בתורה, ואף שונים בסדרי נשים ונזיקין, מכל מקום את ההלכות לגבי הדברים השכיחים והמצויים יום יום ושבוע שבוע, כהלכות ברכות, תפילה, שבת וכו' אינם יודעים. ולא הורגלו על לשונם. וכאשר יכנסו לבית הספק לא ידעו ולא יבינו, בחשיכה יתהלכו. ועלולים הם מתוך כך להכשל ח"ו באיסורי ברכות לבטלה, חילול שבת ויו"ט וכדו'. לכן כל ערום ביראה ינהג בדעת, וילמד וישנן את ההלכות בפרט לגבי הדברים השכיחים, לדעת מה יעשה ישראל. ותן לחכם ויחכם עוד (עפ"י תשובה בכת"י לגר"ע יוסף שליט"א. הב"ד בילקו"י ח"א עמ' קע"ח). וצא וראה מה שכתב המהרש"ג (בתשובותיו ח"ב סי' קכ"ה), שהיושב ומברר הלכה, דבר זה גדול יותר מכל השמחות של הזמן הזה.

ענף ד': שער הודאה לשעבר ובקשה לעתיד.

תחילת ההודאה, כפי שפתחנו בהקדמתנו, הינה לאדון הכל וחונן הדעת, שהחייני וקיימני והגיעני עד הלום (זו שבת המלכה). הושיבני בביתו לחזות בנועמו ולבקר בהיכלו. וזיכני לעסוק בתורה הקדושה, תורת אמת, וגם קצת ללמדה לאחרים. יהי רצון שאזכה לשבת בבית ה' כל ימי חיי, לכוון לאמיתה של תורה, ללמוד וללמד, לשמור לעשות ולקיים, ולראות את כל זרעי וזרע זרעי עוסקים בתורה, עובדי ה' באמת, וכל זה לשם שמים. וכן לראות בביאת בן דוד הבא לגואלנו בקרוב. אמן.

וכיון שפותחים בכבוד אכסניה תחילה, מביע אני בזאת את תודתי לישיבת "מרכז הרב" שזוכה אני להסתופף בצילה זה כמה שנים. ובמיוחד שלוחה תודתי לראש הישיבה ולשעבר הרב הראשי לישראל, הגאון הגדול רבי אברהם אלקנה כהנא שפירא שליט"א. יהי רצון מלפני הבורא יתברך שיאריך ימים ושנים על ממלכתו, ויחזקהו ויאמצהו להמשיך להרביץ תורה לתלמידים, ולעמוד בראש המערכה על שלימות ארצנו הקדושה.

תודה מיוחדת מביע אני לרבנים הגדולים שענו על שאלותי ועזרו לי ללבן את ההלכה, הן בכתב והן בעל-פה. הרבנים שתשובותיהם שבכתב הוכנסו לקונטרס זה הינם (לפי סדר הא"ב): הג"ר לוי יצחק הלפרין שליט"א, ראש המכון המדעי טכנולוגי להלכה פעיה"ק ירושת"ו. הג"ר דב ליאור שליט"א, רבה של קרית ארבע היא חברון, וראש ישיבת ההסדר שם. והג"ר חיים קנייבסקי שליט"א, מח"ס שונה הלכות ועו"ס. מודה אני להם מקרב לב על שהקדישו מזמנם היקר וענו על שאלותי, ותהא משכורתם שלימה מאת ה'. כמו כן הבאנו מכתבים גם מהגר"ש גורן זצ"ל ויבלחטו"א הגר"א נבנצל שליט"א.

נוסף על כך הבאנו בגוף הקונטרס תשובות מהרבנים שענו לי בעל-פה. מהם הגאון הגדול רבי שאול ישראלי זצ"ל, ויבלחטו"א הגאון הגדול רבי יוסף שלום אלישיב שליט"א, הגאון הגדול רבי מרדכי אליהו שליט"א, ועוד רבנים חשובים, מהם (לפי סדר הא"ב) הג"ר עזרא בצרי שליט"א, הג"ר אשר זעליג וייס שליט"א והג"ר יהושע ישעיהו נויבירט שליט"א. אף להם מודה אני להם מקרב לב על שהקדישו מזמנם היקר וענו על שאלותי, ותהא משכורתם שלימה מאת ה'.

לא אשכח להודות לרבה של העיר העתיקה ור"מ בישיבות "הכותל" ו"נתיב אריה", הג"ר אביגדר נבנצל שליט"א, אשר הקדיש מזמנו היקר והסכים להעביר תחת שבט ביקורתו את כל קונטרס זה מתחליה ועד גמירא. הגרא"נ שליט"א הוסיף את הארותיו המחכימות, וכן הביא מפסקי רבו, הגרש"ז אוריבך זצ"ל, מהם דברים חשובים שאינם כתובים בספרי הגרשז"א זצ"ל, אלא שמע ממנו בעצמו. מודה אני לו מאוד על כל הטוב אשר גמלני. יהי רצון שימשיך להפיץ תורה עוד רבות בשנים מתוך בריאות ושלוה, ושנזכה ללמוד ממנו עצה ותושיה.

תודה מיוחדת שלוחה לידידי היקרים הרבנים החשובים, הרה"ג יצחק קדמון שליט"א משעלבים שעבר על רוב הקונטרס והעיר את הערותיו החשובות. הרה"ג יובל חסיד שליט"א, ראש הכולל בנצרים ת"ו (שהעיר עזה סמוכה אליו) שעשה חלק ניכר מהמפתח גם בזמנים שהישוב הופגז. וכן לשאר עמיתי הרבנים שליט"א בישיבת "מרכז הרב". וכן אודה לדוד שפרבר נר"ו, שעזר בהגהה וניכוש הקמשונים. תהא משכורתם שלימה מעם ה', וימשיכו להפיץ תורה לרבים מתוך בריאות, שמחה ושלות הנפש, ולכוון לאמיתה של תורה.

ועוד לא אשכח להודות להר"ר צבי מרכוס נר"ו, מהנדס בכיר במכון המדעי-טכנולוגי להלכה פעיה"ק, אשר סייע לי רבות בהבנת המציאות הטכנית. וכן אודה לידידי הרב חיים רפאל עטיה נר"ו אשר שקד על הסדָר, וכן למדפיס היקר הר"ר דוד אביקסיס נר"ו אשר עושה מאמצים מיוחדים כדי שההדפסה תעשה ע"י עבודה עברית. ימלא ה' משאלות לבם לטובה לעבודתו יתברך, מתוך אושר, שמחה וטוב לבב.

ולפני שאסיים, הנני לקבוע ברכה מיוחדת לאמי היקרה בנשים, מנשים באוהל תבורך, מרת שרה הי"ו, אשר עזרה לי רבות בגשמיות למען אוכל לשקוד על דלתות תורתנו הקדושה, ועד היום עינה פקוחה למלא מחסורי הגשמיים. וחמין ושמן שסכתני אמי בילדותי הם שעמדו לי עד עתה (עפ"י חולין דכ"ד ע"ב). ישלם ה' פעלה, ותהי משכורתה שלימה מעמו יתברך. יאריך ימיה בטוב ושנותיה בנעימים, בבריאות איתנה ונהורא מעליא, ותשמח בשמחת כל יוצאי חלציה. ועל הטוב יזכר אבי מורי היקר, הר"ר יעקב ז"ל, אשר היה עושה לילות כימים להביא טרף לביתנו, על מנת שנוכל אחי ואני להתחנך על ברכי התורה בישיבה. זכרה ה' זאת לו לטובה.

ועוד הנני מרגיש חובה נעימה להודות לחמותי היקרה, מרת מלכה אלבה הי"ו, אשר לא חוסכת בטרחה לסייע לנו בעבודות הבית ובטיפול בילדים. יהי רצון מלפניו יתברך שירבה לה און וחיל להמשיך בגמילות החסדים הרבה שעוסקת היא, מתוך בריאות, שמחה וטוב לבב. ועל הטוב יזכר חמי היקר הר"ר שלמה אלבה ז"ל, אשר עסק רבות במצוות ישוב ארץ ישראל, מתוך שילוב עם לימוד התורה. זכרה ה' זאת לו לטובה.

ואחרון אחרון חביב, לא אחשוך פי מלהודות ולברך את נות ביתי, עקרת הבית ואם הבנים, רעיתי שתחי', אשר לרוב מסירותה הרבה והשגחתה על צרכי הבית ובטיפול בילדים אשר חנן ה' אותנו, זכיתי להמשיך ולשבת באהלה של תורה. זכרתי לך חסד נעוריך, לכתך אחרי במדבר שנים רבות, בארץ לא זרועה. יהי רצון שנזכה לראות את כל צאצאינו עובדי ה' באמת, בעלי יראת שמים טהורה ומידות ישרות, ושלא תמוש התורה מפינו, מפי זרענו ומפי זרע זרענו עד עולם.

ולפני סיום אינני יכול לכלוא את הרוח מלבוא כאן בדברים אחדים על הסערות הפוקדות היום את עם ישראל בארצו.

הנה גלוי לעין כל העולם שבשנים האחרונים מדינת ישראל נכנסה להתדרדרות מסחררת של חילול שם שמים והשפלת קרן ישראל עד עפר עקב הסכמי ה"שלום" השיקרי עם המחבלים הפלסטינים, שעליו הכריזו מנהיגיה השמאלנים של מדינת ישראל.

והגיעו הדברים לידי כך שהנה הושפלנו עד עפר, ורוצים "מנהיגים" אלה להחריב, להרוס ולעקור עשרים ושניים ישובים יהודיים, ישובים פורחים עם אנשים, נשים וטף, הנמצאים בחבל עזה וצפון השומרון. בישובים אלה גרים יהודים במסירות נפש יום יומית תחת מטר הפצצות ויריות המחבלים הארורים, ומנהיגים אלה רוצים במחי יד לפנות את יושביהם, ולתיתם מתנה לאויבינו הישמעאלים המקוללים. ולא שקטו מנהיגים אלה, אלא מתכננים הם לעקור גם את כל עשרות בתי הכנסת, הכוללים והישיבות הגבוהות על מאות לומדיהם, תלמודי התורה הרבים עם מאות תינוקות של בית רבן, וכן האולפנות שבישובים אלה, ולתיתם דורון לשלוחי הסטרא אחרא. ולא שככה חמתם של הכסילים, עד שמבקשים הם גם להוציא ממנוחתם את ישני עפר הקבורים במקומות אלה, אנשים, נשים וטף, מהם שנרצחו על קדושת השם בהמצאם בחבלי ארץ אלה, לטלטל ולהעביר עצמות קדושים אלה ב"צורה מסודרת" לקברים במקומות אחרים. הרי מעולם לא היה עם שהחריב עשרות ישובים של עמו ומסרם מתנה לאויביו (ותמורת כלום. וגם אם היה זה בתמורה, אסור בשום אופן לחלל שם שמים ולעשות כן). ולבי דווי על כך שגם מפלגה מסוימת שמכבד אני את רבניה ומחבב את הציבור שלה, נותנת גיבוי לממשלה שמתכננת לבצע פשע כזה, (למרות שישנם תלמידי חכמים רבים הסוברים שהדבר אסור מכל וכל).

אנא ה' הושיעה נא. אנא ה' הושיעה נא.

תן חכמה, בינה ודעת למנהיגי עמך ישראל, ועשה ששמך לא יתחלל על-ידי עמך ישראל.

במאמר נגד חילול שבת וחג, כותב מרן הגאון הראי"ה קוק זצ"ל (מאמרי הראי"ה, עמ' 154): גם אנו היום, אסירי התקוה, שבי הגולה, העוזרים בפועל בבנין עמנו וארצנו - אל ימס לבנו מכל מצב מחריד, מכל שקוע ומחשכים, בין שהם חמריים, ואפילו כשהם רוחניים. בטוחים אנו בצור ישראל "האומר לירושלים תושב וחרבותיה אקומם", כי דברו הטוב אשר החל יקום ויהיה. ושיבת ציון אשר התחילה להאיר מחשכי נאות יעקב תוסיף אורה לימים יוצרו, ותנצח את כל המכשולים. עכ"ד.

ואכן הלב כואב ורותח על ההתכחשות לערכי ישראל, על הבריחה מעצמנו ומקולנו הפנימי על ידי שיטות המהומה של החומרנות, הבריחה מארץ ישראל ומירושלים, ח"ו. המשבר הרוחני נותן אותותיו בכל שדרות חיינו, ובעיקר בהנהגה המדינית המתרפסת לאויבינו והנותנת עוּלם על צוארנו. וכן במערכת המשפט ושלוחיה המחללים שם שמים, אינם דנים לפי חוקי תורת אלוקים חיים, והרודפים ומדכאים כל גרעין של קדושה - קדושת העם, קדושת התורה וקדושת ארץ ישראל. ומתוך כך מטהרים את הטמא ומטמאים את הטהור. וכן מתבטא הדבר במערכות החינוך הקלוקל לילדי ישראל הטהורים, אשר תחת לחנכם לשמור דרך ה' ולאהוב את ארצם מחנכים לסלחנות ו"שלום" לרשעי אומות העולם, ולהתרחקות ממורשתם שמדורי דורות. ומשבר זה מטביע את חותמו גם במערכות התקשורת (שעליה אך למותר לדבר, שהריהי מלאה רשעה ומשטמה), ומערכות אחרות בחיינו הציבוריים. הלב דווי וכואב על כל זה הגורם לגודל עיכובי הגאולה.

אך גדול קידוש השם שבקוממיותינו בארצנו יותר מכל חילול השם הנזכר, האמונה עולה על כל ומתגברת על כל. אמונה בנצח ישראל, בישועתו וגאולתו גם בדור הזה העתידים להיות כולם שבי פשע במהרה בימינו. אמונה וודאית המלוּוה בשמחה עמוקה יסודית על דברת הקץ המגולה אשר החל להזריח עלינו.

ועתה עלינו לשאול את עצמינו מה עלינו לעשות. והתשובה פשוטה: לחזור בתשובה ולהתחזק בעבודת ה'. בכל התורה, הנביאים והכתובים מובאות אזהרות על המצב כיום בשל עזיבת התורה והמצוות. ואף שמדובר בשמירת כל המצוות, מכל מקום ישנן עבירות מסוימות שהתורה קישרה אותן באופן מיוחד להחלשת אחיזתנו בארץ, כגון עבודה זרה (במדבר פל"ג פס' נ"ב, ודברים פי"א פס' ט"ז-י"ז) והשארת הגוים בארץ ישראל (במדבר שם פס' נ"ה). וחז"ל הוסיפו שאף מצוות שמירת השבת מחזקת את אחיזתנו בארה"ק (ר' באר משה להרה"ק מאוז'רוב פר' "כי תבוא" עמ' תתי"א עפ"י בר"ר פמ"ו,ט'). ולפי"ז אם רצוננו לתקן את המצב, למנוע חילול שם שמים, ולהיפך - להרבות כבוד שמים, הרי שנוסף לקיום מש"כ בתורה לגבי ביעור כל העבודות הזרות מארצנו והורשת הגויים מנחלתנו (עפ"י גדרי ההלכה), הרי שישנה עוד "עיצה טובה" ללוחמים על שלימות ארצנו, והיא גם זהירות בשמירת השבת, אשר תסייע לחיזוק אחיזתנו בארץ.

ולפני צאתי מן הקודש, אשפוך שיחי לפני קוני:

כשם שזיכיתנו לראות בתקומת מדינה יהודית לאחר כאלפיים שנות גלות, וכן בהתיישבות הנפלאה והפורחת בכל חלקי ארצנו, ובפרט ביהודה, בבנימין, בשומרון, ברצועת עזה ובגולן, וכן בישיבתנו להר המוריה מקום מקדשנו ולעיר דוד חמדתנו המעטירה, כך נזכה ונראה במהרה בביאת הגואל, בפקיחת עיני עם ישראל ושיבתו לדרך התורה והמצוות, בקעקוע כל הרשעה מבית (וד"ל), בקיבוץ כל עם ישראל לארצו, התנחלותו וישיבתו בכל מרחבי ארצנו הקדושה - מנהר פרת ועד נחל מצרים, בעקירת כל העבודה זרה מארץ הקודש, בקיום מצוות הורשת כל אותם הגויים שהתורה אומרת לגרשם מארץ ישראל (בפרט אותם מחבלים הנקראים "הרשות הפלסטינית"), בעצמאותנו השלימה והמלאה על כל אדמות נחלתנו ע"י שלטון התורה, במלוא הופעת השכינה, בבנין ירושלים ובעבודת בית המקדש, במהרה בימינו. אמן.

ב"ה. תמוז ה'תשס"ה.

נ.ב. אודה לכל מי שיעירני על טעויות. העורך.