נספח ה: פסקי הגר"מ פינשטיין זצ"ל
(המכתב במלואו הודפס בספרנו מקראי קודש - הלכות יום הכיפורים נספח י"ג)
קובץ מהלכות יוה"כ מהגאון הרב משה פיינשטיין זצ"ל
(ניתן לי ע"י בן המשפחה, הרה"ג ר' מרדכי טנדלר שליט"א,
רב ואב"ד בק"ק ניו העמפסטער, נכתב על ידו ממה ששמע מפי הגרמ"פ
בשנים תשמ"ג-תשמ"ד, ויוצא בס"ד לאור עולם בפעם הראשונה).
הדברים עובדו על ידִי בס"ד (מ. הררי).
א. באירופה לא נהגו לומר שום משפט מתפילת "אבינו מלכנו" בקול רם, אלא היו אומרים את כולו כל אחד לעצמו. רק היום נוהגים לומר תשעה משפטים בקול רם, מ"אבינו מלכנו, החזירנו בתשובה שלימה לפניך" (כי זה שייך לעשי"ת). ואולי זה בגלל שהחזנים החלו במנהג זה.
ב. אמירת המשפט הראשון של "אבינו מלכנו חטאנו לפניך" - באירופה לא היו אומרים ברה"ש. אך ביוה"כ כן נהגו לאומרו כי זה משפט של וידוי וזה מתאים ליוה"כ.
ג. מי שטעה ובמקום לומר "המלך הקדוש" אמר "המלך המשפט", היצא ידי חובה. וענה שהעיקר בברכת "המלך הקדוש", גם בעשי"ת, הוא הזכרת הקדושה ולא הזכרת המלכות. ולכן בני"ד צריך לחזור על התפילה, גם בעשי"ת וגם ביוה"כ.
ד. בסי' תר"ו כתב המ"ב (סקי"ז) שאפי' בתולות, מכיון שהן בני מצוות - טובלות בעיוה"כ. האם כן היה המנהג ברוסיה. וענה שהבתולות ודאי לא טבלו, כיון שיש מנהג כללי לא להניח לבתולות לטבול. גם נשים נשואות באופן כללי לא טבלו בעיוה"כ לצורך יוה"כ. ורק נשים נשואות מעטות טבלו טבילה זו, והן היו הנשים הזקנות, כי הצעירות חלקן היו נידות ואז יש ענין שלא תטבולנה. ובאופן כללי יש למנוע נשים נידות לטבול בעת נידתן גם אם יש מנהג כזה בקהילתן או במשפחתן. ואותן צעירות שלא היו נידות ג"כ לא טבלו כדי שלא לפרסם מיהי נידה ומי לא.
עד כאן תורף דבריו.