מקראי קודש

הלכות ראש השנה

הלכות חודש אלול וראש השנה

בתוספת תשובות מאת גדולי הדור

לשאלות שהתעוררו בזמננו

לאשכנזים ולספרדים

בתוספת קונטרס אודות

שימוש בשבת וביום טוב בדודי השמש החדשים

ערך בס"ד:

משה הררי

ישיבת מרכז הרב

ירושלים ת"ו

מהדורה שניה

הדפסת אב תשע"ז

* * *

בס"ד

יהי רצון מלפניך

שיכבשו רחמיך את כעסך,

ויגולו רחמיך על מידותיך,

ותתנהג עם בניך במידת הרחמים,

ותכנס להם לפנים משורת הדין.

(תפילת רבי ישמעאל בן אלישע. ברכות, ז, א)

"השבעתי אתכם בנות ירושלים אם תמצאו את דודי מה תגידו לו שחולת אהבה אני"

(שיר השירים, ה, ח)

חולי שאני חולה אינו חולי מעיים ולא מיחוש של ראש... ממה אני חולה - מאהבה (אליך).

מה החולה מצפה לרווחה, כך ישראל מצפים לגאולה.

(ילקו"ש שה"ש פ"ה)

מבוא / חוֹמֶש שלנו לעד / לא נשכח ולא נסלח

(כיון שחלקים רבים מספר זה נכתבו בישוב חומש ממש לפני הריסתו, הבאנו דברים אלה פה במהדורת תשס"ה, ועקב בקשת רבים הדפסנו זאת שוב גם במהדורה זו. ולמרות הזמן שחלף נראה שריח הדברים לא נָמַר.)

כאן בחומש - עולם אחר. ברור לי שכשאחזור לעיר, הביתה, ואפילו שזו ירושלים עיר קודשנו ותפארתנו, זו תהיה כעין נחיתה לכוכב אחר. פה מילת המפתח הינה: המאבק! נקודה.

אני פה כבר יותר מעשרה ימים רצופים. לאן שאתה פונה - ימינה או שמאלה - הכל (כמעט) נוער. עיר הנוער החדשה - חומש. אצל החילונים יש עיר הנוער - מרכז תענוגות בתל אביב - פאבים, דיסקוטקים ושאר שטויות. אצלנו עיר הנוער זו עיר המאבק. כשנכנסתי למטבח המרכזי לבדוק את רמת הכשרות של האוכל, נתן לי האחראי על המטבח (חב"דניק חייכן ונמרץ) הסבר על כל השאלות - ערלה, מוצרי חלב בלי חלב עכו"ם וכו'. כששאלתי על כשרות הבשר, התפלא האחראי ואמר לי: "למי יש פה בשר?". בקושי יש בשר לשבת. הרי גם שאר האוכל מגיע מתרומות ממוסדות צדקה וחסד (יצוין מוסד החסד "יד עזרא" מירושלים שעזר רבות למאבק במתן אוכל בכמויות גדולות). והרי בחומש נמצאים כאלף איש. שאלתי: מה עם שאר התפריטים? הרי הבחורים עובדים פה קשה והם צריכים לאכול, אחרת הם יעזבו. תמה עלי אחראי המטבח ואמר: "מה פירוש. הרי כולם יודעים פה שאנחנו במצב מלחמה. מי פה מחפש תענוגות?".

ואכן מצב המלחמה מורגש פה בכל סנטימטר. איפה היום כשאתה הולך ברחוב אתה שומע כל הזמן ריתוכים, הלמות פטישים לתקיעת הבזנ"טים, כשהצעירים אצים רצים כל אחד למשימותיו - בניית עוד סככה למאהל לצעירים החדשים שהגיעו הלילה (על כך בס"ד נדבר עוד בהמשך), הגדלת שטח חדר האוכל בעקבות תוספת האנשים, וכדו'. כמו כן השיפוצניקים עובדים ללא הפוגה, ואפילו בתשעה באב. בית נטוש בלי חלונות, ברזים וחשמל, הופך תוך זמן קצר לדירת מגורים מכובדת. והבנות - "עין לא ראתה אלקים זולתך". אח! בנות ישראל הכשרות והצנועות. גם הן - אותן נשים שאמרו חז"ל שבזכותן נגאלנו ממצרים, גם בדורנו כן הוא. איפה בדורנו אתה מוצא ברחוב בנות רבות גוררות על הכביש סלילי תיל לביצורים על הגגות. איפה רואים בנות הולכות עם מריצות מלאות חומרי בניה וכדומה. איפה היום רואים בנות המחזיקות מוטות שמושחלים עליהם צמיגים לחסימת כבישים. איפה רואים בנות שעומדות על פיגומים ועוזרות לביצורים על הגגות. אם כן - זה ממש מצב מלחמה.

החל מהבוקר בהשכמה יש פה מניינים עד אין סוף (ל"חסידים" מקבוצה מסוימת שנמצאים פה בעשרותיהם יש את הזכות בדר"כ לחתום את המניינים של שחרית). ב"איצקוביץ" לא היו מתביישים במספר מניינים כזה. וכל זה כמובן לאחר שרבים כבר טבלו במקוה הטהרה שהוקם ע"י בחורי ישיבת חומש (יישר כוחם על היוזמה). חוטפים ארוחת בוקר ופונים כל אחד לעיסוקו.

- מי לעבודת בניין, מי לעבודות במטבח, ומי להוסיף קדושה ע"י לימוד תורה בבית המדרש (יש פה שני בתי מדרש גדולים: אחד ישיבת חומש הותיקה, ואחד של ישיבת קרני שומרון שזכתה להקים פה שלוחה לתפארת. יישר כח לראשי ישיבת קרנ"ש על המפעל החשוב!!). כמובן שאין לשכוח את התלמוד תורה שהוקם לילדי השוהים פה. תלמוד תורה בבוקר לעשרות תשב"ר, מגיל שש ועד ארבע עשרה. וכן קייטנה לזאטוטים, ולבנות כיתות א'-ד'. בקיצור, הבל פיהם של תינוקות של בית רבן בוקע גם מפה לשמים.

כשאתה הולך פה ברחוב, כפי שאמרנו, הכל רק צעירים. תמיד שמחה על פניהם [כשכותב אני שורות אלה - בלילה שח"ו יהיה האחרון לישוב יהודי זה, מודיעים לנו - לכל לומדי בית המדרש - שעומדים לרתך את דלת הכניסה, ומי שלא רוצה לצאת דרך החלונות (שעדיין פתוחים) מתבקש לצאת מיד]. פה גם הפשוטים ביותר (כן, יש פה אפילו אחד עם קוקו) הם צדיקים. כולם עם ציציות ענק, עובדים במרץ למען המאבק - המאבק נגד חילול שם שמים. המאבק נגד הפקרת חיי יהודים (כידוע, חומש חולשת על שטח ענקי הכולל את בית שאן, החרמון, צפת, עפולה, חדרה, נתניה ושאר השרון, בניני עזריאלי בתל-אביב, והשומרון). המאבק נגד איסור מדאורייתא של "לא תחונם" (כפי שקראנו בתורה ממש בפרשת השבוע האחרונה. כנראה שבספרי התורה של קבוצה מסוימת מילים אלה מחוקות), ונגד עוד איסורי תורה ודרבנן אחרים.

לקראת תפילת מנחה ההמונית - תחת הסככה המרכזית הענקית, מתקבצים כולם כשעה לפני התפילה לסליחות המוניות. כן, אצלנו חודש אלול הוקדם בחודש. אשכנזים וספרדים, כולם יחד, אומרים סליחות מעומק הלב - כולם אומרים "אדון הסליחות" במנגינה ספרדית, ולאחר מכן "אזכרה אלקים ואהמיה" במנגינה אשכנזית. מין תערובת מנגינות של שעת חירום, כשאת י"ג מידות אומרים לקול תקיעת השופר.

לאחר מכן שיעור לציבור ותפילת ערבית המונית. לאחר התפילה, איך לא - ריקודים המוניים לקול צלילי התוף המפורסם של חומש. הבטן אמנם מקרקרת לפני ארוחת הערב, אך מי יכול להשאר אדיש מול הריקוד הסוחף של רבי נחמן - "על ידי ניגונים ומחיאת כף מתמתקים כל הדינים". וכן רוקדים במנגינה מיוחדת את "ופדויי ה' ישובון", "עוצו עצה ותופר" ועוד שירים משירים שונים (ואגב, היה בחומש גם אחד שהתענה בסתר יום יום לביטול הגזירה. ובתשעה באב התענה יומיים רצופים - תשיעי ועשירי לילה ויום. מין רבי צדוק שכזה. ראה גמרא גיטין דף נ"ו עמ' א').

ואז מגיעים ללילה. חומש במיוחד בלילה לא נחה ולא שוקטת. אלה עוסקים בלימוד התורה בבית המדרש (כשבחצות ליל אומרים תיקון חצות במנין בקול בוכים בעזרת נשים), ואחרים עסוקים בפעולות קדושות אחרות. פעולות מודיעין על תנועות הצבא וכדומה. אך גולת הכותרת - הברחת שב"חים (שוהים בלתי חוקיים) לחומש המכותרת. כבר לפני כשבוע החל הסגר הצבאי על חומש. במוצאי תשעה באב מודיעים על כך ברמקולים. תשעה באב הפך לעשרה בטבת. המצור החל. כל השוהים בחומש מתכנסים לכינוס חירום ראשון. המסר חד משמעי: מעתה מי שיוצא לא נכנס. קרי: אין יציאות. הסגר הינו בשמים ובארץ. מזל"טים מסתובבים סחור סחור מעל ראשינו (לגלות גופים פולטי-חום המתרוצצים בגבעות מסביב, ולדווח על כך לסיירות ולשאר יחידות העילית הרבות הנמצאות באזור כדי שיבצעו מרדף אחר הפולשים ה"מסוכנים"). נוסף לכך גם כדור פורח מודיעיני, וכמה רכבים צבאיים ענקיים נושאים מכשירי מכ"ם. וגם פה בארץ, כמה סיירות ועוד כמה גדודי חי"ר. בקיצור, אלפי חיילים השומרים על חומש מחשש חדירת "מחבלים" יהודים עוינים (הלוואי שכך היו שומרים על כל התנחלות מחשש חדירת מחבלים ערבים). ככל שנוקפים הימים מחריף הסגר. לקראת יום החורבן מתרחב הסגר על חומש למרחק עשרות קילומטרים מהישוב. נעשה יותר ויותר קשה להיכנס לישוב. קבוצות רבות לא מצליחות להגיע (ביניהם רבים שגורשו מגוש קטיף, אך לא התייאשו ומיד ניסו להכנס לחומש). במוצ"ש האחרון שלפני הפינוי הגיעו לקדומים מאות רבות של צעירים כדי לתגבר אותנו בחומש, אך רבים נתפשים בדרך.מאידך רבים רבים מצליחים להיכנס. כל בוקר בתפילת שחרית עוברות השמועות כמה הצליחו הלילה להיכנס. אלה - הנווטים יוצאי הסיירות, מובילים את הקבוצות שעות רבות בלילה (כתוצאה מכך מתרבות השאלות ההלכתיות בבוקר עד מתי לברך ברכות ק"ש וכדומה. וצריך להקל לחבר'ה האלה). גם הירח המלא - לילות אמצע חודש אב - מקשה על ההסתננות. קבוצה מסוימת נאלצה ללכת יום וחצי בהרים עד שהגיעו לחומש. ערבים רשעים מתצפתים על הקבוצות וגם הם מדווחים לצבא. בקיצור - כולם נגדנו. כשמגיעה קבוצה שהצליחה להסתנן ולהתקרב לחומש, מיד מזנקים חבר'ה מתוך הישוב לחבור אליהם ולהראות להם היכן הפרצות בגדרות על מנת שיכנסו לישוב. קצת מזכיר את תקופת ההעפלה (אך אז זה היה נגד הבריטים).

אבל גם אנחנו לא שוקטים על השמרים. למשל, בלילה אחד בלבד פונצ'רו ששים (כן - ששים) צמיגים של כלי רכב צבאיים. שיפסיקו לרדוף אחרינו. ועוד פעולות שונות אשר אינן מותרות לפרסום. עד לפני כמה ימים עוד העברנו עוגות לחיילים (אחד מבני היה אחראי על פעולה זו), אך בימים האחרונים נותק כבר הקשר עם הצבא, לטוב ולרע.

בכל אופן, זרם הבאים לא פוסק. ככל שהצבא מתגבר כוחות כך מתרבים הנכנסים. "כאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ". אנו ישנים בדירת 40 מ"ר כמה משפחות. נוסף לכך בחצר הבית ישנם כמה אוהלים גדולים למספר משפחות. ואצלנו המצב יחסית טוב, למרות שהצפיפות רבה. קצת קשה לישון כשבאותו מזרון ישנים איתך עוד ילדים, כשכל כמה זמן אתה מקבל חבטה מאחד מהם. אך מה לא עושים למען המאבק.

ועכשיו, פה, בלילה האחרון, כולם כבר יודעים לאן הם מצוותים - כל אחד למקלט שלו או לבית המבוצר שלו. עדיין בשעה שתיים בלילה נשמעים קולות הלמות פטישים של הביצורים. איננו יודעים כמה זמן תחזיק מעמד מערכת המגננה הזו, אך למדנו בבית המדרש שחייבים לעשות השתדלות, להראות לקדוש ברוך הוא שעם ישראל נאחז בציפורניו בכל שעל בארץ ישראל, ולא פחות חשוב - לנסות כמה שיותר למנוע חילול שם שמים קבל עם ועולם.

פה בבניין הסמוך אלינו, הבניין המכונה "בית העצים", עדיין מתבצרים. בניין ענק בן שתי קומות - המיועד לבנות בלבד (יצוין שבחומש היתה הפרדה מלאה בין בנים לבנות - מאהל בנים ומאהל בנות. כמו כן הפרדה בכל כינוסי החירום, בחדרי האוכל השונים וכדומה). רק הבנות הלוחמניות מיועדות לבניין/מבצר זה. כ"ח בנות. וגם כשאחת המורות שלהן באה להזהירן ששוטרי הימ"מ והיס"מ עלולים לשבור להן את האצבעות והידים, הן לא נרתעות וממשיכות להתבצר במרץ (אגב, צה"ל לא הצליח לפרוץ לבניין זה ולהוציא את הבנות, אלא רק כעבור שתים עשרה שעות של נסיונות נואשים). הביצים ושאר הדברים שעתידים לשמש כחומרי לחימה כבר הוכנסו לבניין. לכל המקלטים והבניינים המבוצרים כבר הוכנסו מיכלי מים ענקיים, מוצרי אוכל וחומרי לחימה קונבנציונאליים (כפי שהרבנים מרשים).פה אני עוצר בכתיבה. אומרים לנו שעוד זמן קצר עלולים שוטרי הימ"מ ח"ו להיכנס לישוב, המאבק העיקרי לפנינו. לה' הישועה.

(למחרת בעת הפינוי נעצרתי. כלא מעשיהו. מעצר בית. ואין להאריך).

כתבנו דברים אלה לא על מנת לספר סתם סיפורים. באנו להראות את כח הרצון, רוח הלחימה ומסירות הנפש של הציבור, בעיקר הנוער, הדבק בארץ ישראל מכוחה של תורה.

פעילות נמרצת זו למעשה היתה המשך לפעילות שנמשכה יותר משנה, מאז תחילת הדיבורים על ההתנתקות מחבלי ארץ הקודש [והתבטא הדבר בתפילות רבות, שהגדולה שבהן היתה פחות משבועיים לפני האסון, בתפילה גדולה בכותל המערבי, מול הר המוריה, תפילה בה הוצפה כל העיר העתיקה וסביבתה הרחוקה ביותר ממאה אלף איש (שזכיתי גם אני הקטן להשתתף בה ממש ברחבת הכותל המערבי). תפילה מרובת מתפללים כזו לא היתה יותר מאלף ותשע מאות שנה - מאז חורבן בית שני].

רוח לחימה זו לא תעזוב אותנו גם במאבקים הבאים. נמשיך לאהוב את ארצנו, נמשיך להיות קשורים גם לחבלי הארץ שמוחרבים וננטשים על ידי פוליטיקאים חסרי אחריות המנותקים מהקב"ה, מהתורה, מעם ישראל ומארץ ישראל.

לא נשכח ולא נסלח להם לעולם על מעשיהם הנפשעים.

לא נשכח ולא נסלח לכל השרים וחברי הכנסת שתמכו בפשע זה.

לא נשכח ולא נסלח לכל שופטי בית המשפט שיכלו למנוע ולא מנעו זאת, ועוד מענישים את הלוחמים נגד פשע זה.

לא נשכח ולא נסלח לכל אנשי התקשורת, שבלהיטות פושעת נלחמו עשרות שנים בשקרים ובכזבים נגד המתנחלים ושמחו לאידם ביום הפינוי.

לא נשכח ולא נסלח לכל החיילים והחיילות, השוטרים והשוטרות שביצעו פשע זה באופן זה או אחר.

ומאידך, אנו נתחזק בקשר אל הקב"ה, אל התורה, אל עם ישראל ואל ארץ ישראל (ונשוב לגור בחבל עזה בכלל ובעיר עזה בפרט, וכן בצפון השומרון) כדי לקרב את הגאולה שתבוא ברחמים, במהרה בימינו. אמן.

[ועתה בעת הדפסת מהדורה זו, יכולים אנו להוסיף: המשכנו את המאבק בעמונה, ובע"ה נמשיכנו בכל כוחנו - אם נדרש - גם בעתיד, למען שמו באהבה].

הקדמה:

"עזרי מעם ה' עושה שמים וארץ" הלכות ראש השנה.

הקדמה (למהדורת תשס"ה)

"אודה ה' מאוד בפי ובתוך רבים אהללנו ומשירי אהודנו". "במה אקדם ה' אכף לאלקי מרום", אשר ממעון קודשו מן השמים הופיע, והחייני וקיימני וזיכני להיות מחובשי בית המדרש (ולא חבוש בכלא), לשבת בבית ה' ולעסוק בתורתנו תורת חיים.

לפני שמונה עשרה שנים כתבנו בס"ד את המהדורה הראשונה של הלכות ראש השנה. לפני כעשר שנים החילונו לכתוב את המהדורה השניה, אך תוך כדי הכתיבה, כשדננו בענין חשמל שכבה בבית הכנסת בליל ראש השנה, עברנו לדון בס"ד בעניני חשמל בשבת וביום טוב, ומתוך כך זכינו לכתוב את שני קונטרסי "קדושת השבת".

בס"ד עתה שבנו בשלישית לכתוב את הלכות ראש השנה, אך עקב הטרדות המרובות שגרמה התוכנית הנפשעת של חורבן עשרים וששה ישובים יהודיים פורחים, ועם כל הצער על חילול שם שמים שגרם הדבר (ובפרט שרק לפני כחודשיים וחצי גמרנו לכתוב את קונטרס קדושת השבת חלק שני), הרי שהזמן שנותר לנו לכתוב הלכות אלה היה מאד מצומצם. ממילא, כפי שתחזינה עיני הקורא, הפרקים הראשונים (פרקים א'-ג') הינם קצת מפורטים (כפי שנכתבו לפני כעשר שנים), ושאר הפרקים רק נערכו מחדש עם קצת תוספות (פרקים ז'-ח' נכתבו בישוב חומש שבצפון השומרון, עד לפינויו. העריכה והתוספות לפרק ט' ולתחילת פרק י' נכתבו בעת מעצרי, כשידי כבולות באזיקים במשך כל הכתיבה בשל המאבק בנסיגה מצפון השומרון. התוספות להמשך פרק י' וכן לפרק י"ב נכתבו בעת מאסרי בכלא מעשיהו ב"אשמה" הנ"ל. פרק י"א אשר הוא לא היה כלל במהדורה הקודמת, גם הוא נכתב לפני כעשר שנים).

כיון שלפני ההדפסה לא הספקנו לעבור על הפרקים שנכתבו בשנים עברו, הרינו מחלים את פני הקורא שבפרט בפרקים אלה (פרקים א'-ג' וי"א) יבדוק את דברי הפוסקים שצייננו במקורות לפני שהוא עושה מעשה (למרות שבס"ד ובל"נ, תמיד לפני הוצאת קונטרס חדש אנו עוברים שוב על כולו לפני ההדפסה).

תודה מיוחדת מביע אני לרבנים הגדולים שענו על שאלותי ועזרו לי ללבן את ההלכה, הן בכתב והן בעל פה. הרבנים שתשובותיהם בעל פה הוכנסו לקונטרס זה הינם (לפי סדר הא"ב): הג"ר בן ציון אבא שאול זצ"ל, הג"ר שאול ישראלי זצ"ל, הג"ר שלמה מן ההר זצ"ל והג"ר שלום משאש זצ"ל. ויבלחטו"א הג"ר מרדכי אליהו שליט"א, הג"ר יוסף שלום אלישיב שליט"א, הג"ר עובדיה יוסף שליט"א, הג"ר אביגדר נבנצל שליט"א, הג"ר יעקב ניסן רוזנטל שליט"א (מחיפה), הג"ר אברהם אלקנה שפירא שליט"א, ועוד אחד מגדולי הדור האשכנזים שליט"א אשר חפץ בעילום שמו.

נוסף לכך הבאנו בסוף הקונטרס תשובות רבנים שענו בכתב, מהם: הגר"ש גורן זצ"ל, הגר"ש משאש זצ"ל והגר"מ פיינשטיין זצ"ל, ויבלחטו"א הגר"ש דבליצקי שליט"א והגר"ח קנייבסקי שליט"א.

תודה מיוחדת שלוחה לכל ידידי אשר סייעו לי בהוצאת הספר, הן לרבנים שקראו לפני שנים פרקים מסוימים והעירו את הערותיהם, הן למקלידים, למגיהים ולשאר בעלי המלאכה, איש איש כפי מעלתו.

לא אשכח להודות לאמי מורתי, מרת שרה הררי שתחיה, לחמותי, מרת מלכה אלבה שתחיה, ואחרון אחרון חביב לרעייתי שתחיה.

ויהי רצון שלא תצא תקלה מתחת ידינו, שנזכה ללמוד וללמד תורה לשמה, לחזור בתשובה שלימה, לבער את כל העבודות הזרות, להוריש את כל הגויים מארצנו, לראות בביאת משיח צדקנו, ובבנין בית המקדש, במהרה בימינו, אמן.

י"ח אלול תשס"ה מ. הררי

הקדמה למהדורת תשס"ו

בחסדי ה' יצא קונטרס זה לאור אשתקד, לאחר גילגולים והרפתקאות שונות (כמבואר בהקדמה הקודמת). אלא שכיון שיצא הדבר לאור בלחץ הזמן, ולא הספקנו אז לעבור בדקדוק אלא על חלק מהקונטרס, הרי שהשנה עברנו בדקדוק על הפרקים שאשתקד לא לובנו דיים (בפרט על פרקים א',ב',ג', ופרק י"א שהשתנה מאוד). כמו כן הוספנו עוד תשובות רבות (בעל-פה) מהגר"מ אליהו שליט"א ומהגר"א נבנצל שליט"א, וכן התווספו הרבה מאוד פרטי דינים (כמאה עמודים), בפרט בדברים הנחוצים (כגון רחיצה במים חמים או קרים, ביום טוב ובשבת. לקיחת תרופות ביו"ט. המותר לאדם להתיר נדרים בערב ראש השנה לקרוב משפחתו, וכדומה).

נוסף לכל הנ"ל זכינו שהגר"א נבנצל שליט"א העביר את עינו הבדולח על חלק ניכר מהקונטרס (פרקים א',ב', וכן נספחים ח',ט',י'), העיר והאיר את עינינו בהערותיו המחכימות. כמו כן השתנתה מהדורה זו מקודמתה ע"י עריכתם מחדש של מספר פרקים (בפרט שהערות ארוכות הועברו לסוף והפכו לנספחים ט'-י"א). וכן בס"ד עלה בידינו לכתוב מפתח מפורט על הספר.

פה המקום להודות בכל לבי לבורא העולם יתברך ויתעלה אשר עזר לי להמשיך ולכתוב מהדורה זו אף כששכבתי חולה מאוד במיטת חוליי, ולאחר מכן עזר לי לקום ממיטתי ולסיים את המלאכה.

לא אשכח להודות לכל חברי ורעי אשר סייעו בידי סיוע שיש בו ממש על מנת שהקונטרס יצא לאור עולם. תודה מיוחדת שלוחה לנדיבים החשובים, אוהבי התורה ולומדיה, בני משפחת כהנא שיחיו, אשר הזילו זהב מכיסם להדפסת מהדורה זו. ה' ישלם שכרם וימלא משאלות לבם לטובה לעבודתו יתברך, ויזכו לראות בנים ובני בנים העוסקים בתורה לשמה מתוך ישוב הדעת.

ונזכה במהרה לביאת גואל צדק, לבנין בית המקדש, שם נקריב תמידין כסדרם ומוספים (כולל מוסף ראש השנה) כהלכתם. ו"מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים", במהרה בימינו. אמן.

י"א אלול תשס"ו מ. הררי

הקדמה למהדורת תשס"ח

גם הפעם אודה את ה' אשר לא הסיר חסדו מעמי, ועזרני להוציא לאור מהדורה נוספת של הלכות יומא קמא דשתא. במהדורה זו הוספנו עוד תשובות רבות (בעל-פה) מהגר"מ אליהו שליט"א ומהגר"א נבנצל שליט"א. כמו כן זכינו שהגר"א נבנצל שליט"א עבר על כל שאר הפרקים והנספחים שלא עבר עליהם במהדורה הקודמת, והעיר את הערותיו החשובות, שבמקרים רבים מוסיף הוא מפסקי רבו, הגרש"ז אוירבך זצ"ל. נוסף על כך הוספנו במהדורה זו עוד הרבה הלכות מעשיות (כגון מתי מותר במוצאי יום טוב ראשון להתחיל להכין לצורך יום טוב השני של ראש השנה. טבילת נשים וגברים בשבת ויום טוב במקווה שמימיה חמים. הוצאה ביום טוב ראשון אוכל מהמקפיא לצורך יום טוב שני. מי שמצא תולעים בתמר לאחר שבירך עליו באכילת ה"סימנים", ועוד), וכן הוספנו עוד דיונים עיוניים (כגון האם הרמב"ם עצמו כתב את נוסח התפילה, שבסוף ספר אהבה).

שלוחה בזה ברכת רפואה שלמה למו"ר, הרב הגדול, הגאון רבי מרדכי אליהו שליט"א.

פה המקום להזכיר את שמונת הקדושים שנרצחו עקד"ה בישיבת מרכז הרב בל' אד"א בעת שקידתם בתורה, הי"ד. וכן נזכיר את פטירת מו"ר, הרב הגדול, הגאון רבי אברהם אלקנה כהנא שפירא זצ"ל, שנלקח מעמנו במשך השנה החולפת. תהא נשמתו צרורה בצרור החיים, ויגן על כלל ישראל מכח צדקותו ותורתו.

יהי רצון שנזכה לגאולה השלמה שתבוא במהרה וברחמים, עלינו ועל כל כלל ישראל, אמן.

א' אלול תשס"ח מ. הררי