מקראי קודש

אודות בית

נספח יב: מכתב הגר"ח קנייבסקי שליט"א

בס"ד י"ח תמוז תשנ"ח

לכבוד הגאון הגדול, מעוז ומגדול, סוע"ה,

הג"ר חיים קנייבסקי שליט"א.

א. כאשר הגנרטור השכונתי מספק רק תפוקה מוגבלת של חשמל לכל דירה, והדבר מספיק רק לתאורה ושימוש המקרר. האם רשאים להשאיר כמה תקעים בבית המחוברים למערכת החשמל הארצית (שבה יש חילול שבת), כדי להפעיל בחורף גם תנור, וכגון בחדר הילדים, ובפרט אם יש תינוק וקר בחורף פה בירושת"ו.

ב. לדעת כת"ר, כיצד יש לנהוג כשמתארחים בשבת אצל משפחה ששם החשמל הינו מהזרם הארצי. האם מהני להדליק נר אחד בכל חדר, או שיש פתרון אחר.

ג. כיצד יש לנהוג אם בביהכ"נ שבו האדם מתפלל, החשמל הינו מהזרם הארצי, ואין אפשרות להדליק שם נר (כגון שהגבאים לא מרשים זאת).

ד. באותן שכונות שיש בהן גנרטור לשבת, האם מהני לחבר את החשמל מהגנרטור גם לאיזו דירה שבה מתגוררים פועלים גויים, שמצד אחד שכרם יהיה שבשבת הם יהנו מהחשמל בחינם (כולל זמן מה לפני ואחרי שבת), ומאידך הם יתחייבו שאם תהיה תקלה בגנרטור בשבת הם יתקנו זאת, והיינו לצורך עצמם, ואין אנו מחייבים אותם לטרוח ולכבות לפני התיקון את כל מתגי החשמל של היהודים שג"כ משתמשים בחשמל מגנרטור זה. ומתוך כך יהיה מותר להשתמש בחשמל לאחר תיקון הגנרטור מדין גוי שהדליק לצורכו ולצורך ישראל, וכמבואר בשו"ע (רע"ו,ב') ובבה"ל (ד"ה "ואם יש הוכחה") שהסיק שם שהסומך על הרשב"א להקל בזה אין למחות בידו. ולפחות להקל בזה כשבשכונה גרים גם זקנים, חולים ותינוקות הצריכים לחשמל (כגון להסקה), ובפרט אם יש בשכונה חולי-לב העלולים להזדקק למכשירי חשמל מסוימים. ואם אסור הדבר, מדוע זה אסור.

בברכת התורה

מ. הררי

פיעה"ק ירושת"ו

תשובות:

א. אסור

ב. מפני בשעה"ד ישתמש רק ע"י הנר.

ג. תתפלל בע"פ.

ד. לכאו' אפשר.