[1]א. הרמ"א (בסס"י תקנ"ג) כתב בדיני ערב ט"ב, שאין לטייל ביום זה (ונראה שהטעם שלא להסיח דעתו מהאבלות. ור' בה"ל סס"י תקנ"ג ד"ה "ולכן" מש"כ בשם המאמ"ר. וע"ע בכה"ח סס"י תקנ"ג בשם הברכ"י). ואמנם אין ללמוד מדבריו שבשאר הימים שרי, משום שעסק רק בדיני עט"ב.

ואכן מהר"ח פלאג'י בס' משא חיים (הב"ד בשד"ח מע' בין המצרים סי' א' סק"י) כתב שעשו הסכמה ותקנה בכח תוה"ק שמיום י"ז בתמוז עד אחר ט"ב לא ילך שום בר ישראל לטייל בגנות ופרדסים. ע"כ. הב"ד בנט"ג (פכ"ג הערה ז'). והוסיף שמכאן אזהרה להנהלות מחנות הקיץ שלא יארגנו טיולים בימים אלה.

ומה שכתבנו שאין ללכת למקומות בילוי בימים אלה, כך הורה לי הגר"ש ישראלי זצ"ל (כמו שהבאנו בשמו במהדו"ק).

[2]ב. כ"כ הגר"מ אליהו שליט"א בהל"ח (עמ' 198 סט"ו), שלא יצא בימים אלה לטיול של תענוג. אך אם זה הזמן היחידי שיכול לצאת עם ילדיו או שיוצא לשם רפואה יכול ללכת עד ר"ח אב. ומר"ח אב עד י' באב לא ילך כלל לבריכה ולטיול. עכ"ד. ובכמה מקומות אחרים (כגון בסעי' הקודם שם) וכן בדבריו אלינו אמר שמ"מ יזהרו מסכנה כבר מי"ז בתמוז. עכת"ד. ור' עוד בנט"ג (פכ"ג הערות ו',ח') שהביא מהשד"ח (שם בפאה"ש) ומעוד כמה פוס' להמנע מטיולים ושמחות (קרי : בילויים) בכל בין המצרים או לפחות מר"ח אב. והוסיף בשם חכמי ירושלים שלא לנסוע לחו"ל בימים אלה (כמובן גם בתנאים שמותר לצאת מא"י - מ.ה.) משום דריע מזליה. עיי"ש. ואמנם צ"ע ע"כ, דהא אם נוסע לשאת אשה או ללמוד תורה, ואפי' למשא ומתן הדרוש לפרנסת ביתו, האם לא יסע בימים אלה, הרי מצוה קעביד.

[3]ג. כ"כ בס' עם כלביא (ח"א או"ח סי' ר"ו). ועיי"ש שאם כבר קבעוהו וא"א לבטלו, שמותר לצאת בתנאי שהאחראי ידאג שהאוירה תהיה רצינית. ע"כ. ולענ"ד קשה לדאוג שאוירה בטיול תהיה רצינית, וזה כמעט בלתי אפשרי.

ובענין אי טיול חשיב כדבר מצוה, ר' מש"כ בס"ד בקדוש"ה (ח"א).